פורום אוצר החכמה

מצו"ב קובץ מיוחד מאוד - "מקורות לפי תקופתם". הקובץ אמור לעזור לכל מי שמתעניין בסדר הדורות, ובמיוחד לעורכי ספרים. בטוחני שתהנו ממנו.
 מובאים בו אלפי ספרים החל למן הגאונים ועד ימינו אנו. יש אפשרות לבצע בו חיפוש לפי שם ספר או מחבר.

קובץ זה הוא יצירה שלי, נעשתה בו עבודה רבה, ואני מעוניין להביאו לכמה שיותר אנשים.
אבקש מכם להעביר קובץ זה הלאה, לכל מי שחומר זה יכול לעניין אותו.

[בעבר הפצתי קובץ דומה באי-מייל. במהדורה זו הוכנסו התיקונים שנשלחו על ידי המשתמשים. בהזדמנות זו, אודה לכל שולחי התיקונים וההצעות לשיפור הקובץ!]

בברכה מרובה,
בנימין ליהמן

אני ממש ממש לא רוצה להוציא לך את הרוח מהמפרשים. רשימה כזו היא חשובה ביותר, אבל הטעויות והחסרונות שברשימתך גדולות מאוד.
אתייחס מעט לספרי הראשונים, וקודם לכן אעיר כי בנוגע לגאונים, מגוחך לכתוב "הרבה מתשובותיו נדפסו בתשובות הגאונים" (הערה 6 ועוד הערות), הרי יש כמה וכמה וכמה 'תשובות הגאונים' ולא ראי זה כראי זה, הם בסך הכל קבצים שקובצו בתקופות מאוחרות והם כוללים תשובות של הרבה גאונים. היה לך לכל הפחות לציין למפתח של תשובות הגאונים שערך מילר.
ועכשיו לראשונים:
1. פיוט ונתנה תוקף - לא חיברו ר' אמנון ממגנצא! כן אני יודע מהמעשה שהובא ב'אור זרוע', אבל מה אעשה שישנן הוכחות חלוטות שהפיוט (ויותר מדוייק: הסילוק) הוא בסגנון ארצישראלי קדום, וכנראה חיברו יניי (המאה השישית). כמה מחקרים נכתבו בעניין, ראה לדוגמא, י"ש שפיגל, בירור בדברי הפייטן "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה" ועל כפיפות הפייטנים להלכה, ושם בסעיף 5 הוא כותב:

כל הפתרונות שמנינו עד הנה בנויים על הנחה יסודית שהפייטן הכיר את סוגיית התלמוד הבבלי והוא כפוף לה, ולכן עלינו ליצור התאמה בינו לבין הסוגיה. נראה כי ברקעה של הנחה זו עומדת העובדה כי מחבר הפיוט, רבי אמנון ממגנצא, פעל בראשית המאה הי"א באשכנז. דברים אלו מתבססים על המסופר כמאה וחמישים שנה מאוחר יותר על ידי רבי אפרים ב"ר יעקב מבונא, כפי שמובא בספר אור זרוע לרבי יצחק ב"ר משה מווינא שפעל במאה הי"ג.
אבל עתה ידוע לנו בבירור כי 'ונתנה תוקף' הוא פיוט קדום. אלו דברי ר"ד גולדשמידט בנידון זה:
הקרובה למוסף יום א' [של ראש השנה] 'אופד מאז' היא של הקלירי... חלקי
הקרובה הם: מגן: אופד מאז... סילוק (אבד)... קדושה, ובה ארבעה חלקים... בכל קהלות אשכנז וצרפת אומרים כסילוק 'ונתנה תוקף'. פיוט זה כנראה קדום לקלירי, מקורו בא"י, והוא ידוע לנו גם מכתבי יד של הגניזה.
כיום ניתן להוסיף עוד כמה פרטים על דברי גולדשמידט. כתב היד הנמצא באוסף ריינר מס' 77 כולל קטעים מהקדושתא של הקליר 'את חיל יום פקודה' (שחרית לראש השנה), ומעורבים עמהם פיוטים מתוך קדושתא אחרת. אם ננפה מן הקדושתא את פיוטי הקליר הידועים לנו, נקבל במפתיע רצף של פיוטים (החל מפיוט ד) הדומה להפליא לרצף המוכר לנו מפיוטי יניי. השוואת רצף זה עם רצף הפיוטים הקיים בכתב יד הקדום שהשתמש בו גולדשמידט, מעלה כי קיימת ביניהם זהות מוחלטת בפיוטי ו, ז, ח. פיוט ח הוא הפיוט 'ונתנה תוקף'. מכאן מסתבר לומר, כי הפיוט 'ונתנה תוקף' חובר על ידי יניי. מכאן גם למדנו, כי פיוט זה נאמר במקורו בשחרית של ראש השנה.
נמצאנו למדים כי 'ונתנה תוקף' חובר כנראה על ידי הפייטן הידוע יניי, שפעל בארץ ישראל בתקופה קדומה. גם אם אין אנו בטוחים בזיהויו של יוצר הפיוט, הרי ברור כי 'ונתנה תוקף' הוא פיוט שחובר בארץ ישראל בתקופה קדומה.

וראה שם בהערות לספרות נוספת.

2. סידור ר' שלמה בר נתן הסלמאג'י - המחבר לא נפטר בשנת ד'תתנ, כפי שכתבת, כי הוא חי במאה השתים עשרה (החופפת לשנים: ד'תתס-תתקנט). ראה במאמרו של א' ארליך, 'נוסח תפילת שמונה עשרה בסידור ר' שלמה בן נתן ושאלת מוצאו של החיבור', כנישתא, 4, עמ' י הערה 10, ובכל הספרות שנרשמה שם.

3. סידור רבינו שלמה, אינו לר' שלמה בר' שמשון מגרמייזא, מחכמי אשכנז הקדמונים (שקודם גזירות תתנ"ו). וייחוסו של מהדיר הסידור (הרב מ' הרשלר) מוטעה לחלוטין. והדברים מפורסמים וידועים. כתבו על כך: גרוסמן (בספרו חכמי אשכנז הראשונים) ותא שמע (איני זוכר היכן בדיוק).

4. ר' קלונימוס איש רומי - חסרים שנות פעילותו, ואשלימם (ע"פ גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 354-348): הוא יצא מעירו רומא לוורמייזא שבאשכנז בסמוך לשנת ד'תתמ (1080). על גדולתו בתורה הגיענו עדותו הנדירה של רש"י, סמוך אחרי בואו לוורמייזא: "עתה בא אלי מכתב מגרמיי"ש, שבא לשם אדם גדול, זקן ויושב בישיבה, מן רומא... ובקי בכל התלמוד" . ר' קלונימוס הגיע לוורמייזא בגיל העמידה, כבן חמישים, והשתלב בהרבצת תורה בישיבתה יחד עם ר' שלמה בר' שמשון, עד ששניהם נהרגו על קידוש השם בגזירות תתנ"ו (1096).

טוב, כלה כוחי.

גם אם יש הערות אין ספק שיהיה בו תועלת לבקיאים פחות מחכם באשי.
כמה ספרים יש שם? לפי מה שנראה לי זה בסביבות האלף?

אבל צריך לחשוש מ'שבשתא, כיון דעל - על'!
והיו דברים מעולם.
עצתי לכותב הקובץ, להשתמש ברישומי 'מפעל הביביליוגרפיה' המקוון (התוכנה שבדיסק ממש לא מעודכנת) + ספר שרי האלף (והוספותיו של עמנואל),
והכי חשוב: לשאול מומחים לדבר.

ועוד הערה קלה, בנוגע לגאונים:
מדוע רק אי אלו גאונים זכו להכנס לרשימה?

עוד כמה הערות, ככל שהעלה המזלג:

1. ר' יחיאל מפריס לא נזכר.

2. בהערה 44 - ספר 'טעמי המצוות' הוא-הוא 'ספר הקנה', הנותן טעמים ע"ד הסוד למצוות. ואם אין ברצון הכותב לקבע 'אגדות', יש לו להשמיט את ייחוס ספרי הפליאה והקנה לר' אביגדור.

3. את 'ספר התרומה' לא חיבר ר' ברוך בר' יצחק מגרמייזא/מרגנסבורג! אכן שמו של המחבר כן היה אך הוא פעל בצרפת ולא באף אחת מהערים האשכנזיות הנזכרות. וצריך לכנותו: ר' ברוך בר' יצחק הצרפתי. ראה: ש' עמנואל, '"ואיש על מקומו מבואר שמו": לתולדותיו של ר' ברוך בר יצחק', תרביץ סט (תשס), עמ' 423-440.
ולאחרונה גם נודע תאריך פטירתו: בשנת ד'תתקעא (1211). ראה: תא שמע, 'כרוניקה חדשה' וכו', שלם, ג (תשמא), עמ' 323 (הובא אצל עמנואל, שם, הערה 45).

4. את מילת 'קטן' יש להשמיט מ'ספר תשב"ץ הקטן' (לתלמיד מהר"ם), או לכל הפחות לסוגרה בסוגריים. שמו של הספר הוא 'תשב"ץ'. ורק בגלל שיש שו"ת תשבץ (דוראן) הוסיף לו אחד המדפיסים את תיבת 'קטן'.
כיוצא בכך ב'ספר תניא' שהוסיף בו הכותב (ע"פ המדפיס המאוחר) את התואר 'רבתי'. המדפיס הוסיף בו את ה'רבתי', כי בזמנו כבר פקיע שם ספרו של רש"ז מלאדי - ספר תניא (ליקוטי אמרים), ולהבדיל בינו לבין הקדום הוא הוסיף לקדום את התאור 'רבתי'.
וכך לאחרונה ארע עם ספר אחר 'שומר אמונים' לר"י ארגיאס (שאגב, נשמט שמו מהכותב), שבמהדורה מאוחרת הוסיפו לו את 'הקדמון' כדי להבדילו מ'שומר אמונים' לר' אהרן ראטה!
אין שום מצווה להמשך כסומא בארובה וכעיוור הממשש באפילה אחר כל שיגעון של מדפיס! ולכל הפחות יש להכניס את 'קטן' / 'רבתי' / 'הקדמון' לסוגריים עגולים!


- - - -

היה מן הראוי, שהכותב יודיענו ע"פ אילו חיבורים הוא כתב את דבריו.
לי יש הרגשה שהוא השתמש בחיבורים מיושנים, כמו 'אור החיים' לר' חיים מיכל. וחבל.

הלכות פסוקות- יחוסו לרב יהודאי כלל אינו ברור- יעויין במחלוקתם של ברודי ודנציג על חיבור זה.
הרבה מהספרות דבי רש"י אינה מתורת רש"י (יעויין הרחבה בספרו של מע"כ ידידי הרב מתניה יוסף הכהן בן גדליה על חכמי שפירא ובעבודתו של פ' רוט על ספר הפרדס)
זהו לעת עתה- הערות נוספות בעז"ה בהמשך.

הערות נוספות:
1. מחזור ויטרי - מחברו הוא ר' יעקב בר' שמשון?! חכם זה כתב, לכל היותר, את הפירוש לאבות שנכלל ב'מחזור ויטרי' (וגם פרט זה לא נתברר), אך את מחזור ויטרי כתב, כמובן וכידוע לכל, ר' שמחה מויטרי! אלא שכמובן חשוב לציין, שלא כל הנדפס במחזור ויטרי יצא מתחת ר' שמחה, שמצויות בו הרבה הרבה הוספות מאוחרות. וזכור לטוב הרב אריה גולדשמידט שהפריד במהדורתו בין ההוספות לגוף הספר ע"י גופנים שונים.
2. בשנת פטירתו של ר' יהודה החסיד אין כיום כל ספק. והיא תתקע"ז (1217).
3. בהערה 30: "הספר סודי רזיי לרוקח, כונה ע"י הקדמונים 'ספר אלפא ביתא' או 'סוד מעשה בראשית'". עכ"ל הכותב. הייתי שמח לדעת מיהם אותם קדמונים אלו!...
4. ספר 'שבלי הלקט' נחתם סביבות שנת ה'ד (1244). ראה: שבלי הלקט השלם לרבנו צדקיה בר' אברהם הרופא, מהדורת ש"ק מירסקי, ניו-יורק תשכו, מבוא, עמ' 12-11; שבלי הלקט: החלק השני, מהדורת ש' חסידה, ירושלים תשמח, מבוא, עמ' 16-15.
5. נשמט ספרו של ר' יוחנן לוריא, 'משיבת נפש' (נכתב בשנים רסו-רעא; 1511-1506)
6. ב'ספר ציוני' להוסיף: הספר חובר בעיר קולוניה, ונחתם בשנת קמד, ראה: עי' י"י יובל, חכמים בדורם, ירושלים תשמט, עמ' 284.

רקח- לא רוקח.
שמו של בעל החינוך הוא אהרן הלוי, רק לפי מי שקבע שהוא הרא"ה.
בשמים ראש הוא מזוייף ואינו לרא"ש ואת כסא דהרסנא חיבר המשכיל שאול מברלין
את תניא רבתי חבר רינו יחיאל ב"ר יקותיאל בעל מעלות המדות , כפי שהוכיח י"צ פיינטוך
רשימת ספרי המהר"ל אינה שלמה
לב העיברי- ולא לב העברי
לא צויינו ספרי השו"ת של מרן הראי"ה
לא צויין מרן הגר"ש דבליצקי

פשוט וברור שישנם חיבורים רבים שחסרים, אם יש ברשימה אלף כפי ההשערה הנ"ל הרי שבהשוואה למה שיש באוצר החכמה והיברובוקס זה טיפה מן הים, איני יודע למה חותר המחבר אם להקיף חלק גדול מהספרות היותר שימושית (יחסית) הרי שגם אם נוריד שתי שליש מספרי האוצר עדיין הפער גדול עד מאד, ויש לציין שעיקר השימוש בקובץ הוא למי שיש לו מחשב ולמי אין במחשב אחד מהמאגרים, אפילו בפרוייקט השו"ת שזמין יותר לכל כיס יש מערך ביוגרפיה לכל מחבר, וכ"ש למי שיש אוצר החכמה שכל הספרים נגישים לו על שמות מחבריהם ומבואותיהם וכו', מה גם שסדר הדורות נמצא ג"כ בכל המאגרים.
כמובן שאם הקובץ יתעדכן ברשימה גדולה ומקיפה יותר, ודאי יביא תועלת יותר.

בברכה המשולשת כתב:שמו של בעל החינוך הוא אהרן הלוי, רק לפי מי שקבע שהוא הרא"ה.

אני מפחד להכניס ראשי בין ההרים - הבקיאים הגדולים כידידינו החכם המופלא והשלם ר' באשי, והשאר.
אך הערה אחת, מש"כ בברכה על החינוך, יש כאן שני "חידושים" עליהם החליטו המדפיסים במשך השנים. הראשון ששמו של המחבר הוא אהרן הלוי (זה שהיה לוי כתוב בהקדמתו), ואז באו אחרים וחידשו (בבחי' גג על גג) שאותו אהרן הלוי הוא הרא"ה. וראה במבוא למהד' מכו"י.

מאן דהו כתב:פשוט וברור שישנם חיבורים רבים שחסרים, אם יש ברשימה אלף כפי ההשערה הנ"ל הרי שבהשוואה למה שיש באוצר החכמה והיברובוקס זה טיפה מן הים, איני יודע למה חותר המחבר אם להקיף חלק גדול מהספרות היותר שימושית (יחסית) הרי שגם אם נוריד שתי שליש מספרי האוצר עדיין הפער גדול עד מאד,

פשוט וברור שהספרות היותר שימושית אינה אפי' עשרה אחוז ממה שיש באוצר החכמה ובהיברובוקס.

מאן דהו כתב:ויש לציין שעיקר השימוש בקובץ הוא למי שיש לו מחשב ולמי אין במחשב אחד מהמאגרים,

איזו המצאה היא זו? לרבים מבעלי המחשבים אין אחד מהמאגרים.
ולמעשה מנסיון, הקובץ שימושי ביותר, בעיקר בשל הבהירות שלו, וקלות ההשואה בזמני המחברים (לשם דוגמא, אם ארצה לדעת מי קדם המאירי או הריטב"א [שלמעשה חיו באותה התקופה], חיפוש באוצר החכמה יקח זמן רב, ולא בטוח שאגיע למסקנה הנכונה, ולעומת זאת בקובץ הנוכחי, יקח הדבר מספר שניות).

הארגון לפי תקופות בעצמו בטבלה פשוטה וקצרה יש בו תועלת בפרט לאנשים שאינם בקיאים כלל או לבחורים וכדומה, כך שאפשר להתרשם על התקופה וספריה מעבר לספר הבודד אותו אתה מחפש. בנוסף 40 עמודים יש בהם תועלת גם בצורה מודפסת וללא מחשב, כך שייתכן שעדיף למחבר להמנע מלהוסיף הרבה מאד ספרים שכן תאבד התועלת הזאת.

בנימין ל כתב:מצו"ב קובץ מיוחד מאוד - "מקורות לפי תקופתם". הקובץ אמור לעזור לכל מי שמתעניין בסדר הדורות, ובמיוחד לעורכי ספרים. בטוחני שתהנו ממנו.

אחרי כל ההערות ולפני כל ההערות הטבלה נפלאה מאוד ויש בה תועלת גדולה.
לא תמיד זוכרים בדיוק תאריכים, וכשרוצים לסדר למשל כרונולוגית אפשר להשתמש עם הטבלה הזו לפחות בשביל הפרופורציה להמנע מטעויות מביכות.

[בעיקרון קשה לומר שהסדר הוא לפי תאריכי פטירה, כי אם רב נפטר בגיל 30-40, ושנה אח"כ נפטר רב בן 100, זה יוצא מוזר ודוק, יתכן אף שהרב הצעיר שנפטר קודם היה תלמידו של זה הזקן. אבל קשה מאוד לסדר את זה אחרת, אולי לפי שנת הלידה שסטטיסטית אין בה את הבעיה הנ"ל... וצ"ע. עכ"פ בשביל פרופורציות זה מצוין.]

אגב, יש אחד בשם אוחנה שהוציא תרשים יפה בו רואים למול העינים את פריסת השנים, עם רבנים חשובים ביותר שסימלו תקופות [וכמובן לא מקיף כמו של ר' ליהמן], אולי בהמשך אצלם לכאן.

איך שלא יהיה, אני מודה לך מאוד על עבודתך הנפלאה!

זכור לי שיש איזה תוכנה של ביוגרפיה על ספרים, האם מישהו מכיר?

ראה כאן: viewtopic.php?f=17&t=12077&view=unread#p113660
בשורה השלישית של ההודעה.

תודה, שכחתי שכתבת ע"ז כאן, השאלה אם יש לך קישור לאתר ההוא?

הנה:
http://aleph.nli.org.il/F?func=find-b-0 ... base=mbi01
כדי להגיע לתולדות המחברים, צריך לכתוב את שמו הנכון (לדעת כותבי התוכנה; ואת שמו הנכון ניתן לברר באמצעות חיפוש ספרו) - ואז ללחוץ על 'רשומת זיהוי' שליד שם המחבר.

חכם באשי כתב:אבל צריך לחשוש מ'שבשתא, כיון דעל - על'!

זו בדיוק הסיבה לשיבושים שנמצאים בקובץ...

אז בשביל מה לפרסם קובץ כזה? השיבושים כבר קיימים מאז.

1.הגאון ר' שרגא פייבל פראנק מחבר ספר תולדות זאב אינו אח של הגרצ"פ אלא אחיינו, הבן של ר' זאב פראנק.
2. נראה לי לא מספיק לכתוב על הגאון ר' אריה לוין 'רב האסירים'.

ראוי להוסיף את הספר הנודע "עונג יום טוב".

.

הקובץ תועלתי מאד ונח לשימוש. אני מכיר כאלו שמשתמשים בו דרך קבע, כסיוע לאיתור מחבר או ספר, כדי לדעת תקופת זמן של חיבור או מחבר וכדו'.
ניכר שמושקע בקובץ הזה מאות שעות עבטודה קטלוג והוספת פרטים בעלי ענין, אני אישית נהניתי ממנו הרבה פעמים, והנוחות שלו עדיפה בהרבה על פלטפורמות מסובכות אחרות.

ומילה אחת על האשכול הזה (לא בשביל לצבור פופולריות, אני פשוט לא מצליח להתאפק).

אדם העלה קובץ מעורר ענין באשכול בפורום, יש בו תועלת ברורה ועובדה היא שיש לו מאות הורדות, הוא מופץ כחומר עזר בהמון מקומות וראיתי גם בתי כנסיות שהדפיסוהו לתועלת הציבור.

ואילו כאן, קיתון של צוננים, בתחילה בעדינות מסויימת, בטח המחבר שמח לקבל הערות, ואח"כ קיתון של שופכים.

לא נראה לי הגיוני לא צודק ולא אנושי.

הכל צריך להרוג על קדושת הביקורת???

אין מילה אחת טובה? הרי ברור שרבים נהנים ממנו למרות אי אלו שגיאות המצויות בכל ספר.

אין לי אף מילה טובה לומר על האשכול הזה. בלי להכליל כמובן את כולם חלילה.

סליחה

חכם באשי כתב:אבל צריך לחשוש מ'שבשתא, כיון דעל - על'!
והיו דברים מעולם.
עצתי לכותב הקובץ, להשתמש ברישומי 'מפעל הביביליוגרפיה' המקוון (התוכנה שבדיסק ממש לא מעודכנת) + ספר שרי האלף (והוספותיו של עמנואל),
והכי חשוב: לשאול מומחים לדבר.

ועוד הערה קלה, בנוגע לגאונים:
מדוע רק אי אלו גאונים זכו להכנס לרשימה?

....

שמואל שלומוביץ כתב:הקובץ תועלתי מאד ונח לשימוש. אני מכיר כאלו שמשתמשים בו דרך קבע, כסיוע לאיתור מחבר או ספר, כדי לדעת תקופת זמן של חיבור או מחבר וכדו'.
ניכר שמושקע בקובץ הזה מאות שעות עבטודה קטלוג והוספת פרטים בעלי ענין, אני אישית נהניתי ממנו הרבה פעמים, והנוחות שלו עדיפה בהרבה על פלטפורמות מסובכות אחרות.

אדם העלה קובץ מעורר ענין באשכול בפורום, יש בו תועלת ברורה ועובדה היא שיש לו מאות הורדות, הוא מופץ כחומר עזר בהמון מקומות וראיתי גם בתי כנסיות שהדפיסוהו לתועלת הציבור.

מאז הורד בכמעט אלף הורדות.
במהדורה מעודכנת יותר.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 9D#p408920

יישר כח, אכן האשכול שם מראה תמונה מאוזנת יותר.

אני מבקש מחילה מחלק מהחברים שכתבו בצורה מכובדת וראויה.