פורום אוצר החכמה

מנין ומתי החל מנהג זה ומה טעמו

ראה באשכול זה viewtopic.php?f=31&t=11317
וכעת ראיתי בספר "מועדים לשמחה - אלול תשרי" מהרב פריינד מאמר יפה ומסכם על כך, עיין שם.

יעויין ב'תולדות חג שמחת תורה' לאברהם יערי.

המקור מחסידים שעלו לארץ ישראל, והאדמור שלהם היה בחוץ לארץ ונהג יו''ט שני ועשה באותו זמן הקפות, ואמרו החסידים; היתכן שכעת הרבה רוקד ואנחנו לא נרקוד ?!

מעניין, מי היה האדמו"ר של האר"י הק'?
אכן יתכן שהיה ענין להשתתף עם בני חו"ל בזמן שמחתם עם תורה"ק, אבל זה עוד היה הרבה לפני זמן האדמורי"ם והחסידים.

אע"פ שמקור מנהג זה בספרי הנסתר, לא נהגו בו רבים (ואף בישיבת המקובלים בית א-ל לא נהגו כן עד שהציע בפניהם כן הג"ר שמואל אהרן יודולביץ זצ"ל כמובא בספר תולדותיו), וייתכן שהתפשטותו החלה בהרב ידידיה פרנקל זצ"ל, כפי שמרבה לספר הרב י.מ. לאו הי"ו והדברים ידועים.

כמ"ש במקורות שצויינו כאן ובאשכול שהביאו בלינק, המנהג הוא מנהג קדמון מאוד, ואישרו האר"י, אבל יש מי מתעקשים לומר שזו "הזדהות" עם בני חו"ל, זה אולי תוספת טעם, אולי בשנים שלא יכלו בכמה גלויות לעלות לאר"י. (ולמה בשאר חגים אין כזו "הזדהות"?) , אבל ההקפות השניות אינה המצאה מאוחרת ודאי לא של הרב פרנקל. אולי הוא או אחרים חידשו את עריכתם ברחובה של עיר וברוב עם, אך ויש קהילות רבות אף שלא שמעו עליו והיו נוהגים בהקפות שניות, אחרי ערבית של מוצאי ש"ת.

בישיבה של הרב קלופט (קהילות יעקב - חזון) נוהגים בהקפות שניות אבל לא כמקובל לעשות אחרי צאת החג, אלא מתחיל מבעוד יום ונמשך ללילה וכך גם בעוד מקומות, וזה משום שבבוקר מקצרים מאד ובקושי עושים הקפות, ומשלימים את אריכות ההקפות אחרי מנחה, ויתכן שמתאים לקרוא לזה 'הקפות שניות' דהיינו הראשונות בליל יו"ט והשניות לקראת סוף היום וממשיך בליל מוצאי, היות ובבוקר כמעט ולא עושים הקפות.

האם יש מקום לעשות הקפות שניות גם בחו"ל, כלומר - במוצאי שמחת תורה דחו"ל ?

אוצרניק כתב:האם יש מקום לעשות הקפות שניות גם בחו"ל, כלומר - במוצאי שמחת תורה דחו"ל ?

יש קהילות חסידים שם שנהגו לערוך הקפות - בקצרה וללא עסק ואריכות, בליל שמ"ע. ומן הנשמע שטעמם כי עפ"י הקבלה צריך לערוך ג"פ הקפות.

אוצרניק כתב:האם יש מקום לעשות הקפות שניות גם בחו"ל, כלומר - במוצאי שמחת תורה דחו"ל ?

ראה בספר "מסע בבל" (עמ' רכה) שכתב שבבגדד התקבל המנהג לעשות הקפות שניות על פי דברי הבן איש חי (ראה: סוף שפרשת "וזאת הברכה" אות י"ז) שאמר שראוי לעשות הקפות שניות כמו שנהג האריז"ל.
וראה גם בספר "תולדות שמח"ת" עמ' 283 שכתב שמנהג זה גם עבר והתקבל לכודיסתאו ולפרס.

וביומנו של החיד"א נכתב "וליל אסרו חג הייתי באנקונה בק"ק איטאלייאנו שאומרים הרב והב"ד קול מבשר, ה' הוא האלקים, וכל אחד נושא ס"ת, והרב מוהר"א ישראל ויתר לי הס"ת שלו".
גם רבה של מודינה שבאיטליה כותב שמנהג ראוי הוא זה, ואף מביא לכך טעם "יען שעיקר השמחה היא לגמורה של תורה", וכך כותב הוא (ראה: "זרע אמת" ח"ג סי' עו): "אילו היינו באים מחדש להעמיד מנהג זה לעשות שמחות וגיל לשמחת התורה בתופים ובמחולות לרנן ולזמר לשמו ובאורים לכבד את ה', פשוט אצלי דיפה הדבר לעשותו בליל מותאי ש"ת, וגם להתחיל קצת מבעוד יום אחר מנחה ולמשוך העניין בלילה, יען שעיקר השמחה היא לגמורה של תורה".

והעולה מכל האמור שגם בחו"ל יש עניין גדול לעשות הקפות שניות.

בשיח סוכות כתב בשם החזוא שזה בל תוסיף

האם שייך בל תוסיף בדבר שהוא לא מצווה דאורייתא ולא דרבנן, אלא מנהג בעלמא, או שכוונת החזו"א הוא על דרך המליצה שלא ראוי לעשות כן שנראה כמוסיף מחוץ לזמנו?

שומר כתב:בשיח סוכות כתב בשם החזוא שזה בל תוסיף

ולהעיר, שהרב קוק אמר שיש לעשות הקפות אלו עם תזמורת בכדי שלא יהיה בל תוסיף (ראה: "אורח עמ' קעו).

אברהם גולדשמיד כתב:

שומר כתב:בשיח סוכות כתב בשם החזוא שזה בל תוסיף

ולהעיר, שהרב קוק אמר שיש לעשות הקפות אלו עם תזמורת בכדי שלא יהיה בל תוסיף (ראה: "אוצרות הראי"ה עמ' קעו).

איך התזמורת מבטלת את הבל תוסיף?

מזמור שיר כתב:

אברהם גולדשמיד כתב:

שומר כתב:בשיח סוכות כתב בשם החזוא שזה בל תוסיף

ולהעיר, שהרב קוק אמר שיש לעשות הקפות אלו עם תזמורת בכדי שלא יהיה בל תוסיף (ראה: "אוצרות הראי"ה עמ' קעו).

איך התזמורת מבטלת את הבל תוסיף?

כי בהקפות שבשמח"ת עצמו אין תזמורת.

בברכה המשולשת כתב:

מזמור שיר כתב:

אברהם גולדשמיד כתב:ולהעיר, שהרב קוק אמר שיש לעשות הקפות אלו עם תזמורת בכדי שלא יהיה בל תוסיף (ראה: "אוצרות הראי"ה עמ' קעו).

איך התזמורת מבטלת את הבל תוסיף?

כי בהקפות שבשמח"ת עצמו אין תזמורת.

באמת? לא ידעתי...
וברצינות, ההקפות הם אותם הקפות בדיוק, אין בהם שום שינוי, אלא מה, אתה משדרג אותם באמצעות התזמורת, אז לאן נעלם כאן הבל תוסיף? [במידה ויש בזה בל תוסיף.]

הכוונה לבטל את הבל תוסיף (או "מיחזי" כך) של היו"ט עצמו, לא של ההקפות!!
והנה לשון קדשו, בשו"ת אורח משפט אורח חיים סימן קמב:


ב"ה יום כז חשון תרצ"ד לכ' ידידי הרה"ג המרומם מו"ה דניאל סירקיס, שליט"א. שלו' וברכה.

מכתבו היקר הגיעני בזמנו ומפני סבת חסרון הבריאות באלה הימים נתאחרו דברי, ואתו הסליחה.

ע"ד ההקפות במוצאי שמחת תורה, שנוהגין קצת אנשים פה בא"י, הנה בספרות ההלכה אין לזה זכר, אבל כאשר כל המנהג של ההקפות עקרו הוא במסתורין ודברי מקובלים, ובאותן המקורות אנו מוצאין ג"כ סמוכין למנהג זה של הקפות במוצאי ש"ת =שמחת תורה=, ובס' שער הכוונות לתלמידי האריז"ל כתוב שם יום ש"ת מה שנהגו להוציא הספרים מחוץ להיכל וגם להקיף עמהם בשחרית ובמנחה ובערבית דמוצאי יום טוב מנהג אמיתי הוא כו', וראיתי למורי ז"ל נזהר מאד בדבר זה להקיף אחר הס"ת או לפניו או לאחריו ולרקד ולשורר לפניו בכל יכלתו בליל מוצאי יום טוב אחר תפילת ערבית כו', גם ראיתי בליל מוצאי יום טוב שהלך לביהכ"נ אחר והקיף ז' הקפות והלך לדרכו ומצא ביהכ"נ אחרת שנתאחרו בהקפות וחזר להקיף עמהם. וכ"כ ג"כ המקובלים האחרונים בשם הרה"ק מוהר"ש שרעבי ז"ל בשבח המנהג הזה של הקפות במוצאי יום טוב של שמיני עצרת דהיינו שמחת תורה דא"י. אלא שאני נוהג לדקדק שיעשו השמחה בהכרה של עובדין דחול דוקא, דהיינו להשמיע בכלי שיר וכיו"ב כדי להראות שאין אנו מוסיפין על יום טוב ולא מכניסין יום טוב שני של גליות בא"י.

אמת הדבר שישנם מי שהביאו כן גם בשם ס' פרי עץ חיים, ושם לא נמצא דבר מענין של מוצאי יום טוב, ואפילו על ההקפות של יום שמיני עצרת ג"כ נאמר שם שלא ראו אותן מהאריז"ל רק בליל שמיני עצרת, מ"מ דברי שער הכוונות נחשבים למקובלים מאד, וגם בספר פרי ע"ח =עץ חיים= אולי ישנם נוסחאות אחרות ששם נמצאו הדברים מתאימים לדברי שער הכוונות הנ"ל בחיזוק המנהג של ההקפות דמוצאי יום טוב.

ואף על פי שבודאי עקרי הדברים ראוים רק לשרידים, אבל מאחר שיש לזה כבר שם וזכר בקדושה, ודאי קשה לבטל מזה את אלה שרוצים לנהוג כן משום כבוד התורה ושמחתה, להוסיף בזה מחול על הקודש, ואין בזה שום חשש איסור של טלטול ספרי התורה מאחר שהדבר הוא לשם מצות שמחת התורה והידורה. והנני בזה חותם בברכה נאמנה. +/הערת ר' צי"ק/ ועי' ת' רדב"ז ח"ג סי' תעה.+ הק' אברהם יצחק ה"ק.

תודה על ההבהרה.
המילים "בל תוסיף" באמת לא קשורות לענין הזה בשום פנים, וזה מוריד כמה מהשאלות שנשאלו כאן. נשאר רק לברר מה באמת החזו"א אמר. האם הוא כן אמר בל תוסיף, שזה לא הגיוני, או שגם הוא חשש כמו שחשש הרב קוק.

היימישער כתב:מעניין, מי היה האדמו"ר של האר"י הק'?

דווקא אדמו"ר די ידוע

קוראים לו אליהו הנביא ....

גוראריה כתב:

אוצרניק כתב:האם יש מקום לעשות הקפות שניות גם בחו"ל, כלומר - במוצאי שמחת תורה דחו"ל ?

יש קהילות חסידים שם שנהגו לערוך הקפות - בקצרה וללא עסק ואריכות, בליל שמ"ע. ומן הנשמע שטעמם כי עפ"י הקבלה צריך לערוך ג"פ הקפות.

המקור אינו על ג' פעמים הקפות, כי אם זה שיש לערוך הקפות גם בשמע"צ
[ובק"ק בק"ק נוהגין לערוך הקפות ד' פעמים דהיינו בליל שמע"צ ויומו ובליל שמח"ת ויומו)

שבטיישראל כתב:

היימישער כתב:מעניין, מי היה האדמו"ר של האר"י הק'?

דווקא אדמו"ר די ידוע

קוראים לו אליהו הנביא ....

במחילה שמא תקרא את ההודעה שעליה כתבתי את דברי ותסביר לי מה ענית?!

היימישער כתב:

שבטיישראל כתב:

היימישער כתב:מעניין, מי היה האדמו"ר של האר"י הק'?

דווקא אדמו"ר די ידוע

קוראים לו אליהו הנביא ....

במחילה שמא תקרא את ההודעה שעליה כתבתי את דברי ותסביר לי מה ענית?!

כ'האב געזעהן
כ'האב ס"ה געמאכט א ווערטעל
נישט נעמען צום הארץ ... ס'נישט געזונט