היימישער כתב:ראה זוהר פרשת ויחי דף רי"ז עמוד ב' ואילך.
ישר כח:
" ר' יצחק הוה יתיב יומא חד אפתחא דר' יהודה והוה עציב, נפיק ר' יהודה אשכחיה לתרעיה דהוה יתיב ועציב א''ל מאן יומא דין משאר יומין, א''ל אתינא לגבך למבעי מינך תלת מלין, חד דכד תימא מלי דאורייתא ותדכר מאינון מלין דאנא אמינא דתימא לון משמי בגין לאדכרא שמי וחד דתזכי ליוסף ברי באורייתא וחד דתיזיל לקברי כל ז' יומין ותבעי בעותיך עלי, א''ל מנין לך, א''ל הא נשמתי אסתלקת מיני בכל ליליא ולא אנהיר לי בחלמא כמה דהוה בקדמיתא ועוד דכד אנא מצלינא
ומטינא לשומע תפלה אשגחנא בצולמי דילי בכותלא ולא חמינא ליה ואמינא דהואיל וצלמא אתעבר ולא אתחזי דהא כרוזא נפיק וכריז דכתיב (תהלים ל''ט) אך בצלם יתהלך איש, כל זמנא דצולמא דבר נש לא יתעבר מניה יתהלך איש ורוחיה אתקיימא בגויה אתעבר צולמא דבר נש ולא אתחזי אתעבר מהאי עלמא א''ל ומהכא דכתיב (איוב ח') כי צל ימינו עלי ארץ, א''ל כל אלין מלין דאת בעי עבידנא אבל בעינא מינך דבההוא עלמא תבריר דוכתאי גבך כמה דהוינא בהאי עלמא, בכה רבי יצחק ואמר במטו מינך דלא תתפרש מנאי כל אלין יומין אזלו לגביה דרבי שמעון אשכחוהו דהוה לעי באורייתא זקיף עינוי ר''ש וחמא לרבי יצחק וחמא למלאך המות דרהיט קמיה ורקיד קמיה קם רבי שמעון אחיד בידיה דרבי יצחק אמר גוזרנא מאן דרגיל למיעל יעול ומאן דלא רגיל למיעאל לא ייעול עאלו רבי יצחק ורבי יהודה קטיר מלאך המות לבר וכו'"