עובדיה חן כתב:אדם הרוצה להתקין מזגן מעל סוכת חבירו [קומה שניה מעל ראשונה למשל]האם יכול לסרב לו כי הוא טוען שכל השטח הפתוח שלו עד הרקיע?
נכב"ב - viewtopic.php?t=28232
עובדיה חן כתב:אדם הרוצה להתקין מזגן מעל סוכת חבירו [קומה שניה מעל ראשונה למשל]האם יכול לסרב לו כי הוא טוען שכל השטח הפתוח שלו עד הרקיע?
עזריאל ברגר כתב:בערקע חייט כתב:בסנהדרין סג, ב הגמרא מספרת אודות אליהו הצדיק (במדרש איתא אליהו הנביא) שהיה מחזר על תפוחי רעב בירושלים ומצא תינוק וכו'.
מתי קרה מעשה זה? לכאורה החשבון פשוט: בזמנו של אליהו ישראל עבדו ע"ז, וגם היה בימיו רעב, אם כן מסתמא הכל מובן.
אבל ראיתי לאיזה מחברים שמביאים שהיה זה בעת החורבן, ותמהני מה הביאם לפרש כך. אולי לפי שלא מצינו לאליהו בערי יהודה כי אם בשומרון?
בירושלים בזמנו עבדו עבודה זרה?!
לבי במערב כתב:ראה סוטה ח, ב.
עושה חדשות כתב:במשנ"ב תכב,ד מבואר שאם התחיל להתפלל שמו"ע על דעת תפילת מוסף, ועומד עדיין בג' ברכות הראשונות, יכול 'להחליף' ולעבור לתפילת שחרית, עי"ש.
ויל"ע האם זה נכון גם לגבי נשים, או דמכיון דהם פטורות מתפילת המוספין, הוי כמו לעבור מנדבה לחובה דא"א.
עושה חדשות כתב:ב. הנימוק של הראש' הוא דלא מצינו קרבן שחציו חובה וחציו נדבה, וא"כ מאי שנא?
תלמיד-חכמים כתב:ביומא פ"א מ"ו איתא: אם היה חכם דורש ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו. ופירש הרע"ב, שאם היה תלמיד שיודע לתת לב לשמוע דבר הלכה, אבל אינו יודע לדרוש, דורשין לפניו ( נראה שהיתה לפני הרע"ב נוסחת הרמב"ם: "אם היה חכם דורש, ואם תלמיד חכמים - דורשין לפניו").
אך בברכות ספ"א איתא "עד שדרשה בן זומא". ובן זומא תלמיד היה, כמוכח בקדושין (מט) וכמש"כ רש"י (שם), שהוא ובן עזאי תלמידים היו ובחורים היו ולא הגיעו לכלל סמיכה. ומשמע שגם תלמיד יודע לדרוש.
ושמא יש לחלק בין דרשות הכתובים לבין לדרוש בדבר הלכה. ונמצאו אם כן שתי הבנות ללשון "לדרוש".
דרומי כתב:בקידוש לבנה יש קפידא לצאת החוצה ולא להיות בתוך הבית.
האם יש ענין כלשהו להיות מתחת כיפת השמים ממש, ללא חציצה של ענפי אילן?
דרומי כתב:האם יש ענין כלשהו להיות מתחת כיפת השמים ממש, ללא חציצה של ענפי אילן?
גל של אגוזים כתב:האם יש מקום להקל לנשים שקיבלו נטילת ד' מינים כחובה [ע"י שנוטלים תמיד כל יום עם ברכה] לאכול לפני הנטילה?
עזריאל ברגר כתב:הטעם הראשון לכאורה לא שייך בנשים, כי סוף סוף אינן חייבות. אבל השני - כן.
גל של אגוזים כתב:בברכת כהנים רואין שזה שונה מתפילה שיש דינים מסויימים על המתברכים. גם בפסוקים משמע שיש 'כח' מיוחד לברך ולא מטעם כח התפלה [דאל"ה לא היה צריך לפרט ברכה וקללה ודו"ק]. יש עוד ראיות ועוד חזון למועד בעזה"י.
גל של אגוזים כתב:האם יש מקום להקל לנשים שקיבלו נטילת ד' מינים כחובה [ע"י שנוטלים תמיד כל יום עם הרכה] לאכול לפני הנטילה?
ואם האשה צריכה לאכול בשחר, תאכל קודם התקיעות, כי בלאו הכי מדינא פטורות. ואף על גב שכבר קבלו עליהם חובה, מכל מקום במקום צער או חולי, יש לומר דלא קיבלו
ביקורת תהיה כתב:אתרוג של מצוה, האם מותר לתלותו בסוכה לשם נוי?
ומה הדין באתרוג של מצוה שנפסל בתוך ימי החג?מה שנכון נכון כתב:מד' החת"ס סקפ"ד נראה דהוי הורדה בקדושה. [ונר' דאף בלילה ובשבת חוה"מ אסור].ביקורת תהיה כתב:אתרוג של מצוה, האם מותר לתלותו בסוכה לשם נוי?
מה שנכון נכון כתב:בשו"ע תרסה, א נפסק דגם אחר שנפסל אסור בהנאה כל ז'.
לכאו' לענין הורדה תלוי במחלו' הט"ז והאחרונים אם עדיף לגנוז או להוריד בקדושה. עמ"ב קנד, לא ושעה"צ.
ומ"מ עיקר ד' החת"ס דשייך בתשמישי מצוה אין מורידין שנויים במחלו', עש"ך יו"ד רנט, יא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 382 אורחים