המתנה בין בשר לחלב - חמש וחצי שעות

[עובר ושב]

הדיוק בלשון הרמב"ם הוא ברור, כמו שש שעות.

כמו כן מדובר בשעות זמניות, בחורף זה פחות משש שעות שלנו.

בעבר לא היו שעונים, האם מאן דהו חושב שהיו יכולים בזמנם לחשב שש שעות מדוייקות?

אגב אכתוב את מה שחשבתי בדרך הלצה, שהרי מקור ענין "שש שעות" הוא בראשונים שפירשו כך את הגמרא שצריך להמתין בין סעודה לסעודה, וענין "שש" בכל מקום הוא לשון גוזמא... שישים, ושש מאות, ושישים ריבוא... (ראו מהר"ץ חיות מבוא התלמוד פי"ז, רשב"ם בפסחים דף קיט עמוד א המתייחס למספר 300, וראו תוספות בב"ק דף צ"ב ורש"י שבת דף צ עמוד ב).

[פרנקל תאומים]

כעת שאלתי הבוקר את רב מרדכי טנדלר וענה שלשואלים אותו ענה הגרמ"פ שש שעות, אך הוא בעצמו לא היה מסתכל בשעון לראות עם עברו שש שעות (לשונו המדוייקת באנגלית (he never looked at the watch), כלומר אכל את הארוחה הבשרית (פה מקובל שארוחת הערב היא בד"כ בשרית ולא ארוחת הצהריים כמו בארץ) כאשר הגישו לו ולפעמים זה היה יותר משש שעות ולפעמים פחות משש שעות (יש לזכור שהוא היה המשב"ק שלו במשך כעשרים שנה).
אלו דבריו, לא הוספתי ולא החסרתי.

לא הבנתי, אם אוכלים בשרי בערב, זאת אומרת שעכ"ח הארוחה הבאה תהיה בעוד הרבה יותר משש שעות. (וארוחת צהריים יכלה להיות חלבית גם אם היתה חצי שעה לפני ארוחת הערב...)

[יואל שילה]

כוונתי לא היתה להוכיח שדי בתחילת שעה ששית, אלא שלאו דוקא שש מלאות.

[זאב ערבות]

כעת שאלתי הבוקר את רב מרדכי טנדלר וענה שלשואלים אותו ענה הגרמ"פ שש שעות, אך הוא בעצמו לא היה מסתכל בשעון לראות עם עברו שש שעות (לשונו המדוייקת באנגלית (he never looked at the watch), כלומר אכל את הארוחה הבשרית (פה מקובל שארוחת הערב היא בד"כ בשרית ולא ארוחת הצהריים כמו בארץ) כאשר הגישו לו ולפעמים זה היה יותר משש שעות ולפעמים פחות משש שעות (יש לזכור שהוא היה המשב"ק שלו במשך כעשרים שנה).
אלו דבריו, לא הוספתי ולא החסרתי.

לא הבנתי, אם אוכלים בשרי בערב, זאת אומרת שעכ"ח הארוחה הבאה תהיה בעוד הרבה יותר משש שעות. (וארוחת צהריים יכלה להיות חלבית גם אם היתה חצי שעה לפני ארוחת הערב...)

כתבתי לידיעה בעלמא שפה נהוג לאכול בשרי בערב ולא בצהריים כנהוג בארץ. איני יודע מתי הגרמ"פ אכל את סעודותיו ומה הגישו בהם, אך מדברי ר"מ טנדלר משמע שכאשר הגישה לו הרבנית את הסעודה לא הסתכל בשעון ולפעמים זה היה פחות משש שעות מהסעודה הקודמת, ושוב איני יודע מה הגישו בסעודה הקודמת.

[נהר שלום]

כעת שאלתי הבוקר את רב מרדכי טנדלר וענה שלשואלים אותו ענה הגרמ"פ שש שעות, אך הוא בעצמו לא היה מסתכל בשעון לראות עם עברו שש שעות (לשונו המדוייקת באנגלית (he never looked at the watch), כלומר אכל את הארוחה הבשרית (פה מקובל שארוחת הערב היא בד"כ בשרית ולא ארוחת הצהריים כמו בארץ) כאשר הגישו לו ולפעמים זה היה יותר משש שעות ולפעמים פחות משש שעות (יש לזכור שהוא היה המשב"ק שלו במשך כעשרים שנה).
אלו דבריו, לא הוספתי ולא החסרתי.

צ"ל כלומר אכל את הארוחה החלבית

[שמואל דוד]

הדיוק בלשון הרמב"ם הוא ברור, כמו שש שעות.

כמו כן מדובר בשעות זמניות, בחורף זה פחות משש שעות שלנו.

בעבר לא היו שעונים, האם מאן דהו חושב שהיו יכולים בזמנם לחשב שש שעות מדוייקות?

אגב אכתוב את מה שחשבתי בדרך הלצה, שהרי מקור ענין "שש שעות" הוא בראשונים שפירשו כך את הגמרא שצריך להמתין בין סעודה לסעודה, וענין "שש" בכל מקום הוא לשון גוזמא... שישים, ושש מאות, ושישים ריבוא... (ראו מהר"ץ חיות מבוא התלמוד פי"ז, רשב"ם בפסחים דף קיט עמוד א המתייחס למספר 300, וראו תוספות בב"ק דף צ"ב ורש"י שבת דף צ עמוד ב).

אתה חולק על רוב הפסוקים שכתבו שצריך להמתין שש שעות שלימות?

[עובר ושב]

לא באתי לפסוק הלכה, אלא לחזק את מה שכתב ידידי הרב יואל שילה לעיל, וכפי שכתב יביע אומר.

[פלפלת בחכמה]

בירור נפלא בכל השיטות אי בעינן שש שעות שלימות אי לאו, בגליון המצורף

[יוסף בניהו]

ב. הקולא המובאת בכה"ח בשם כמה פוסקים, שאם בטעות אכל בתוך שש שעות הללו חלב, יכול להמשיך באכילתו, נוהגים כך או לא ?

(חיפשתי במאמרים ובאשכולות המצו"ב, ולא ראיתי התייחסות מפורשת).

בהליכות עולם כתב מפורש לחלוק על דברי הכה"ח, והעיר שמקורותיו הם פוסקי אשכנז שאצלם המתנת שש שעות זה חומרא בעלמא, מה שאין אצל הספרדים.

[עושה חדשות]

שמעתי שהחת״ס אמר שלאחר שינה אפשר לאכול חלב אף אם לא המתין שש שעות.
אשמח במקור לזה.

כעת ראיתי בספר 'מספרים' מהגר"ד קאהן, שכ"כ בשם החת"ס ובשם הגרי"ס. עמוד 11 שם. ג"א אשמח במקור.

[שמואל דוד]

שמעתי שהחת״ס אמר שלאחר שינה אפשר לאכול חלב אף אם לא המתין שש שעות.

אשמח במקור לזה.

הכותב הוא הגאון ר' יצחק וייס אב"ד ווערבוי בעל מחבר ספרי שיח יצחק

[פלוריש]

הרב שמואל פעלדער (הובא בעזר לשולחן בב"ח עמ' קפה) הביא את המעשה על החת"ס מספר זכרון משה, והקשה הרי לא בשמים היא, ותירץ שמצינו שמר עוקבא החמיר להמתין 12 שעות בין בשר לחלב ואביו 24, הרי שיש עניין להחמיר בהלכה זו יותר מעיקר הדין, וא"כ למרות שמדינא מותר, כמו שהסיק בדעתו, הורו לו מן השמים שהיה לו להחמיר יותר.
ובתשובות והנהגות (ח"א סי' תלא) תירץ באופן אחר, שלאחר הסימן מן השמים, בירר החת"ס שוב את הסוגיה והסיק אחרת.

[בברכה המשולשת]

ובתשובות והנהגות (ח"א סי' תלא) תירץ באופן אחר, שלאחר הסימן מן השמים, בירר החת"ס שוב את הסוגיה והסיק אחרת.

ומעין המעשה רבינו אב"ן וסתם יינם
ומעין המעשה ברבינו אפרים והברבוטא

[יוסף חיים אוהב ציון]

כעת אור חדש על ציון האיר אורל"צ חלק ה'. ושם כתב שאין להקל בחמש וחצי שעות.

[פלוריש]

ובתשובות והנהגות (ח"א סי' תלא) תירץ באופן אחר, שלאחר הסימן מן השמים, בירר החת"ס שוב את הסוגיה והסיק אחרת.

ומעין המעשה רבינו אב"ן וסתם יינם
ומעין המעשה ברבינו אפרים והברבוטא

אנא יפרש כבודו למי שלא זכה להכיר

[לבי במערב]

רבנו אפרים

[פולסברג]

כידוע העולם אומר שכן היה דעת הגר"א קוטלר שא"צ להמתין ו' שעות שלימות, וכך נוהגים בליקווד לתת ארוחת ערב חלבית אף שלא עבר ו' שעות שלימות מאכילת בשר.

מעולם סקרן אותי, מהיכן בא זה לר' אהרן. היתה קבלה בידו מליטא?
בפרט שזה ממש 'להכעיס', שהרי בארה''ב נותנים ארוחת ערב בשרי...