בברכה המשולשת כתב:אליעזר ג כתב:בברכה המשולשת כתב:אליעזר ג כתב: ר משה פינשטיין
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן ז
ובדבר ליקח שערס מקאמפאניעס שעושין מלאכה ומסחר בשבת הא חזינן שנתפשט להיתר והטעם פשוט שאין להחשיב את הקונים שערס שהוא רק משהו מהמסחר שאין להם שום דעה בהמסחר אף לענין חלקם לבעלים של"ד לשותפות במקצת שיש לו דעה כבעלים,
א. אין להם דעה במסחר לעניין חלקם, ולכן אינם שותפים
וגם אין הקונה שערס רוצה להיות בעלים בהמסחר ואינו רוצה לקנות כלום בהמסחר אלא הוא רק כקונה ריוח והפסד שיהיה בהמסחר לפי סך כך וכך שקנה,
כלומר גם אינו רוצה להיות בעלים בנכסי החברה
ויותר נראה שאין בהם גדר קנין בדינא שהוא לקנין דבר שלא בא לעולם, רק מצד קניני דיני המדינה. ומה שלפי תנאי המכירה יש לבעל השערס דעה לבחירת פרעזידענט /נשיא/ הוא רק פטומי מילי בעלמא כי למעשה משאירין לעצמן יותר מהרוב שלא שייך שיאמרו דעה וגם הקונים אין רוצים לומר דעה בזה כי אין כוונתם לקנות זה ולכן לע"ד אין לחוש למה שעושים הבעלים דהקאמפאניעס שאינו נוגע להם.
כלומר למרות שיש להם זכות הצבעה באסיפה הכללית זה רק פיטומי מילי בעלמא ואין להם שום השפעה וגם אין בכוונתם להשפיע
ואף אם יש גם יהודים בהבעלים אין להחשיב מסייע לעוברי עברה שהמסחר יעשו גם כשלא יקנה שערס מהם כי לא חסר מי שיקנה שערס והקונה קונה רק לטובת עצמו ולכן אין בזה שום איסור וכמו שנוהגין הרבה בנ"א ואף יראי חטא לקנות. אבל ודאי לקנות מדה מרובה כ"כ עד שיתחשבו בדעתו יש לאסור אף בפעקטערע /בבית חרושת/ ומסחר של עכו"ם כיון שלא התנו כמו שצריכין להתנות כשעושה ישראל שותפות עם עכו"ם כדאיתא בש"ע או"ח סימן רמ"ה. והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין
מרן הגרמ"פ מדבר על חברות בחו"ל, ולפי חוקי החברות שהיו אז.
א. בעלי המניות היהודים (ובוודאי אלו שעשו לפי הלכה) היו מיעוט קטן מבעלי המניות. (כלשון קודשו: "רק משהו מהמסחר"). וגם לא הייתה מסגרת של תיאום ביניהם.
זה לא דומה למקרה בו יש משקיע מוסדי המייצג משקיעים רבים קטנים, שיש לו לפעמים 5% מהמניות ומעלה.
ב. לא הייתה להם שום השפעה על התנהגות ואופי החברה (ולא היה אז מנגנון של זכויות המיעוט כמו שיש בחוק החברות בארץ שציינתי, שזמנו משנת התשנ"ט, והתיקונים על גביו. במקומות שונים בחו"ל יש דרכים ומנגנונים שונים על מנת לתת כח לבעלי מניות המיעוט)
זה היסוד שמרן הגרמ"פ חוזר ושונה בתשובה. ובאמת כל הכוח שהיה להם אז בחו"ל, היה זכות הצבעה באסיפה הכללית, כשדעתם בטלה במיעוט גמור. וממילא מובן מדוע מרן הגרמ"פ לא החשיב זאת כבעלות, אלא כעניין אחר לגמרי.
אבל בזמננו ובמקומותינו, שיש להם בהחלט השפעה על החברה (לא שליטה!), הדרא דינא לדברי מרן הגרמ"פ בסוף דבריו: "אבל ודאי לקנות מדה מרובה כ"כ עד שיתחשבו בדעתו יש לאסור אף בפעקטערע /בבית חרושת/ ומסחר של עכו"ם כיון שלא התנו כמו שצריכין להתנות כשעושה ישראל שותפות עם עכו"ם כדאיתא בש"ע או"ח סימן רמ"ה."
וזו בדיוק המציאות היום, שיש לבעלי מניות מיעוט (בוודאי כשמדובר בשיעור גדול של 5% ומעלה) השפעה על החברה.
ג. כאמור, מכל לשונו הנ"ל בתשובה עולה שבעלי המניות היהודים הנ"ל אכן לא ראו עצמם כלל כבעלים משותפים בחברה, משא"כ בנדו"ד.
ד. נלענ"ד (כאן זה כבר לא מפורש בדברי מרן הגרמ"פ, אך נראה לי יותר מסתבר לומר שזו כוונתו) שאופיה שחל החברה כחברה של גויים הוא צד גדול לקולא. משא"כ בחברה שאופיה הוא חברה יהודית.
ויש עוד לציין שתשובה זו עוסקת בהלכות שבת ולא בענייני ריבית, ששם יש צדדים נוספים להיתר ולאיסור.
א הוא דיבר על בעל מניות מסוים שיש לו רק קצת ולא כלל בעלי המניות מהציבור, ברור שלבעלי המניות יחדיו וגם בחלק מהחברות היהודים שבהם יש נתח שמספיק שאם היה בידי יחיד להחשיבו בעלים
ולמי שמכיר את המציאות בתקופת ר משה פינשטיין וודאי שכך היה , אי אפשר לשער השערות כנגד המציאות ולבנות עליהם מחלוקת לדינא רק בשביל להצדיק את דעתך המוקדמת ב1. אין כמעט שום חברה בבורסה בארץ בה לכל המוסדיים יחדיו יש יותר מאחוז או שניים , היכולת לחבר עד לכמות של 25 אחוז בין עשרות אלפי בעלי מניות שאין להם כלל כוונה להיות מעורבים היא על מנת שתעלה לרקיע ולכן בעל שליטה נקרא בעל שליטה ב-25 אחוז. וכן גם למרות שבמציאות שבתקופת ר משה יכלו להתאגד היהודים [לרווחא דמילתא כי לא צריך בדווקא את היהודים ] לכדי מצב השפעה בחלק מהחברות הוא פסק שזה בלתי אפשרי והוא הדין כאן הן מסברא לכל מי שקצת מכיר ומבין את המציאות וההתנהגות האנושית וכן אלו דבריו. ועוד הרי פשוט וברור שגם אם זה היה אפשרי כל בעל מניות מהציבור תלוי בדעת אחרים וזכות התלויה בדעת אחרים אינה בעלות .
2. כפי שכבר כתבתי כל המנגנונים הם רק ביחס להבטחת הזכויות שממילא יכולים לכפות עליהם לפי חוק , כלומר אין להם השפעה אלא מה שהחוק ממילא מחייב ואין לסור ממנו עוד לפני השפעתם , כך שהשפעתם אינה השפעה על שום דבר שבמסגרת החלטות החברה המותרות כחוק ודו"ק , ומכאן שאין בכל הכללים החדשים אפילו סרך בעלות לבעלי המניות מהציבור , צריך לא ללמוד כתוכי את החוק אלא את ההבנה והכוונה בו ובפסיקה , וראה הספר, שציינתי בפתיחת דברי, של ד"ר סגל .
3. אנא תביא זכות אחת שהתחדשה בחוק החברות החדש שאין מטרתה פיקוח על ניהול כחוק הן במהלך השותף של החברה והן בחלוקת הדיבידנד , או תיקון פעולה שנעשתה לא כחוק על ידי החברה ועוד זכות שמאפשרת לבעלי המניות מהציבור ללא איחוד של עשרות אלפים מתוכם שזה בלתי אפשרי ,להתמודד עם החלטה כלשהי של בעל השליטה במסגרת החוק [מה שאינו במסגרת החוק הרי ממילא אסור לו כאמור והיה אסור לו גם לפני החוק החדש ]
4. ועוד זכות זו כפי שבארתי צריכה להיות מחוברת לנקודת הבעלות הנטענת שלהם כלומר קבלת הקרן או הפירות ואנא תראה איך החוק החדש מאפשר להם לדלג על החלטת בעל השליטה לעניין חלוקת דיבידנד או פירוק שזה האפשרות היחידה לקבלת הפירות או הקרן בהתאמה .
5. גם את"ל מה שלא תמצי לומר שיש השפעה, הרי חוקי החברות בארצות הברית הם פרי התפתחות רצופה של כמאתיים שנה במערכת משפט אחת במדינה אחת והם גם בתקופת ר משה היו לא פחות מפותחים מאשר חוק החברות החדש אצלנו שבה להחליף את הפקודה המנדטורית ואולי עוד מהתקופה העותומנית . והטענה שכביכול הם נתנו פחות זכויות לבעלי המניות אינה יכולה להיות בסיס למחלוקת ללא הוכחה מפורשת ועליך ההוכחה.
6. בעלי מניות מהציבור היום לא רואים את עצמם כבעלי השפעה ולא מתכוונים להשפעה על התנהלות החברה והראיה שרובם המוחלט לא מגיע כלל לאספות כלליות, אי אפשר להתייחס לסוגיה זו רק על פי החוק התאורטי מבלי להכיר את הלך הרוח בקרבם.
ג-ד1. כל מה שכתב וחזר וכתב שאם מישהו מהציבור יקנה כמות מניות שתהיה לו השפעה אפשר מ-חמש אחוז ומעלה שנקרא בעל עניין ואפשר יותר ממילא תהיה לו השפעה והנידון יהיה אחר , ואלו בדיוק דברי , רק שהמציאות היא שכמעט תמיד אין כזה אחד .
2. כאמור גם היום בארץ לא קונים מניות במטרה להשפיע על הניהול
3. הוא מדבר על השפעה בניהול כמכריע לבעלות ולא על גויים או יהודים מה גם שחברות רבות באמריקה היו והינם בבעלות יהודית .
4. תלמידיו של אדם הם מפרשיו הטובים ביותר וודאי טובים מניחושים לא מבוססים של מי שאינם תלמידיו הם מתירים לסחור היום בשוק המניות הישראלי כשם שהתיר ההוא אז בשוק האמריקאי זו המסורת של התורה שבעל פה בשמו ומי כשופר בזאת יכול גם לכפור במה שתלמידי רבי עקיבא קבלו בשמו ולו קוראים כופר בעיקר.
ה. מה ענין ריבית לנידון ? אכן לשיטתי אסר להלוות לחברה בריבית ואסור ללוות ממנה בריבית אם בעל השליטה הוא יהודי כי הוא בעלים , אכן ר משה מתיר ריבית מטעם אחר אבל לעניין זה הוא בדעת מיעוט .
למסקנה לעניין ההשפעה בניהול היום :א. בכדי שתהיה השפעה בניהול צריך השפעה על דברים שהחוק לא אוסר על בעל השליטה לעשות בחברה ציבורית ואין כאלו זכויות בחוק החדש .
ב. השפעה זו כדי להיות בעלות צריכה להפקיע מהמצב שהם תלויים בקבלת הפירות והקרן בבעל השליטה .
ג. התאגדות שלהם לכמות בעלת השפעה היא בלתי אפשרית היום כשם שהייתה בלתי אפשרית בתקופת ר משה באמריקה מצב שעליו כתב שאינו נקרא בעלות למרות שגם אז אם היו מתאגדים היו משפיעים כלומר זה כדבריו פיטומי מילי בעלמא .
ד. ואכן מי תלמידיו שפוסקים כמוהו מתירים גם בארץ השקעה במניות ללא הכשר .
אסור לערבב את הנידונים ראשית תענה לי האם אתה מסכים שלאגד שברירי אחוזים יחד עם כאחוז של הגופים המוסדיים כולם זה דבר שמתייאשים לגביו מראש וכן שהוא תלוי כפי כל מחזיק מניות בדעת אחרים ואין היא תחת ידו גם אם יתאמץ ?
א. המציאות בזמן שמרן הגרמ"פ כתב את התשובה בשנת תש"ך הייתה שלבעלי המניות היהודים הרלוונטיים (שהיא הנתון המבוקש לענייננו, כמבואר בדבריו שהביא כתר"ה שליט"א בעצמו) הייתה כמות מספקת של מניות לשם כך? זה לא מה שעולה מלשונו שם, ולא מה שידוע לי על המציאות אז.
ב1. טוב. אז יש בינינו מחלוקת במציאות, כי למיטב ידיעתי מהעוסקים בתחום שנים רבות אין המצב כדברי כתר"ה שליט"א.
2. הבאתי לעיל מאמר של עו"ד העוסק בזה, שהביא הרבה מפסיקה הערכאות. אמנם, כשאני למדתי דיני חברות זה היה בשנת תשנ"ו, טרם שנחקק חוק החברות, אבל היסודות המשפטיים שעל בסיסם נבנה החוק כבר היו קיימים אז. והיסוד שבעל מניות מיעוט הוא בעל מעמד משפטי בחברה, שנותן לו כוח והשפעה, היה קיים אז והיום.
3. לא הבנתי את כוונת כתר"ה. עצם הכוחות המשפטיים הנ"ל, הבנויים על בסיס הזכות הממונית-משפטית של בעלי המניות הם מספיקים. כבר כתבתי שזה לא משנה מה הסיבה שהכוחות והסמכויות קיימים, אלא עצם קיומם.
4. כתר"ה שליט"א הוא זה שהגדיר כך את הבעלות, לא אני. כך שהקושיא של כתר"ה שליט"א בנויה על הנחת המבוקש.
5. החקיקה החדשה בישראל באה על בסיס עבודה משפטית עיונית רצופה של מלומדים, שהתבססו הרבה על מה שנחקר בעולם. ההתפתחות המשפטית המעשית בכל העולם המערבי הייתה קשורה ושלובה ביחד. ואכן יש הרבה לקחים שהופקו מבעיות שהיו בעבר.
6. ראשית, יעויין בתשובתי ל- ב1 (אם כי כאן זה באמת המצב הוא כדברי כתר"ה שליט"א ולפעמים לא, בניגוד לנדון שם). שנית, ועיקר, עצם הזכות להשפעה היא הקובעת.
ג-ד1. בהחלט יש מציאות כזו, מה גם שכבר מ1% יש השפעה על-פי החוק. ושוב, עצם היכולת להתאגד לקבוצה גדולה יותר (מה שיכול לקרות, ואף קורה לעיתים) היא עצמה החלק העיקרי של הגדרת הבעלות.
2. ראשית, אין הדברים כה חדים, כאמור. ובעיקר, עצם הזכות המשפטית היא הקובעת כאן, ולאו דווקא מימושה בפועל (בייחוד שמי שאיננו משקיע לבדו, אלא דרך בעל מקצוע, מודע גם מודע לזכויותיו הנ"ל ומשקלל אותם בשיקולי ההשקעה שלו)
3. הוא מתייחס במפורש לשני מקרים- שבעלי השליטה גויים ושבעלי השליטה הם יהודים עוברי עבירה רח"ל. ועל זה הוא דן בהשפעה, דהיינו השפעה של יהודי ירא"ש כגון השואל, כפי שנאמר שם במפורש.
4. לרמת טיעון של "כופר בעיקר" אני פטור מלהתייחס.
ה. הנדון הוא "כשרות השקעות", זו כותרת האשכול שנתן כתר"ה שליט"א בעצמו. כשרות השקעות כוללת, כמרכיב מרכזי בה, את שאלת הריבית.
לשלב המסקנה- הכל זה כדעת כתר"ה שליט"א מלכתחילה, אך במחילה, כתר"ה לא הוכיח זאת כלל.
ולשאלה בסוף- לא אינני מסכים לזה כלל, כי עצם האפשרות להתאגד כן, ואז תהיה השפעה, היא הקובעת. וגם אין בפועל ייאוש מעצם הזכות.
(והשינויים מזמן מרן הגרמ"פ הם משמעותיים לעניין זה, ועוד יותר משמעותי ההבדל בין הארץ לחו"ל מבחינת תמהיל הבעלויות של יהודים ירא"ש)
מה לא עולה מלשונו שם ?
א. הרי הוא נשאל האם יהודי מסוים מותר לו לקנות מניות וענה על יהודי מסוים ולא על כל היהודים והיכן שכתב בלשון רבים הרי הכוונה ברורה להתיר לכל אחד ואחד וסליחה מכבודך אבל כל מי שיודע לקרוא תשובה מבין שהתשובה היא ליחיד וכך מדבר בהמשך גם בלשון יחיד .
ב. ועוד בסוף דבריו מחלק :
אבל ודאי לקנות מדה מרובה כ"כ עד שיתחשבו בדעתו יש לאסור כלומר בלשון יחיד ליחיד יש אפשרות לקנות במידה שיתחשבו בדעתו וזה אסור ,ואם כדבריך יחלק חילוק יותר מצוי לכך שהיהודים ביחד יקנו במידה מרובה שיתחשבו בדעתם וזה אסור , אלא שביחד מותר .
ג. ועוד הגה בעצמך אם ליהודי יחיד ישנה אפשרות להגיע לכמות שיתחשבו בדעתו היהודים ביחד לא מצוי שיהיו במצב זה ואם לא עכשיו מחר וצריך לכתוב זאת אם אסור לכל אחד במקרה שביחד יגיעו לכך. והרי כבר בשנות הששים היו יהודים רבים אמידים ועשירים בארה"ב.
ד. ועוד מה ההקשר רק ליהודים ? הרי במקרה ומתאגדים בעלי מניות בכמות מספקת להשפיע יהודים וגויים ובתוכם יש יהודים ולכולם יש שברירי אחוזים כמצוי בבעלי מניות מהציבור הרי הם שותפים ביכולת ההשפעה ונצרכים אחד לשני ונקרא שהיהודים שותפים ביכולת ההשפעה ממילא שותפים בנכסי החברה ופשוט.
ה. ועל כולנה איך אתה מתעלם מהתורה שבע"פ של כל תלמידיו להתיר היום קניית מניות בבורסה הישראלית על פי פסקו.
ו. כל המשנה ידו על התחתונה ולכן תביא אתה נתונים מגובים במסמכים ממך או מאלו שאתה טוען שיודעים שמחד ליהודי אחד הייתה אפשרות ולו רחוקה להגיע למצב של השפעה ומאידך לכל היהודים יחדיו לא הייתה אפשרות מצויה שכזו , וראה סעיף ד שגם זה לא יעזור.
ב1 . כפי שכתבתי כבר יוזם המהלך ששכנע את העדה החרדית ואחריה את כל השאר והוא אכן אמריקאי , לא היו בידו כלל נתונים כאלו נהפוך הוא , מהיכן יהיו לישראלים נתונים שכאלו , ואם ישנם תביאם לפונדק זה , אי אפשר לנופף בשטר ללא כיסוי.
2.לא ראיתי בדברים שם משהו שלא נכנס במסגרת שכתבתי , אם אתה ראית תצביע עליו ואם לא מה זה משנה מה שהבאת ? זה שבעל מניות הוא בעל מעמד משפטי בחברה זה נכון עצם העובדה שהוא חלק מהאסיפה הכללית הופכת אותו לבעל מעמד משפטי כמו שהיה בתקופת ר משה בארה"ב זכויות של שעבודים הם זכויות משפטיות ומה כל זה נוגע לנידון דידן?
3.
תאר לעצמך שלאדם אחד יש בנכסים מסוימים את כל הקרן והפירות ויכולת להחיל כל חלות שיחפוץ בנכס, והוא התחייב חוזית לפלוני -שזו התחייבות ממונית , לא להשקיע השקעה של מעל מליון דולר מהנכסים ללא אישור של אותו פלוני , לאותו פלוני יש השפעה הרבה יותר חזקה מאשר לבעל מניות מהציבור והוא אינו בעלים. ולכן השפעה אינה קנה מידה אלא או היכולת במעשית להחיל חלויות שהא כוח בעלים או ההנאה מהדבר שהיא עצם משמעות הבעלות , לצערי אני מתרשם שאינך מכיר את החילוק בין שעבוד לבעלות שהו יסוד הדיון ואי אפשר לדון בלי הבנה מעמיקה ביסוד זה. אין ולא יתכן שמישהו רציני יסבור שרק השפעה ללא הנאה מנכס וללא פעולות שתתכנה רק ע"י בעלים תחשב בעלות גם אם יסודה בהתחייבות ממונית חוזית , אני מציע שתשאל את אותם גורמים שהתעסקו בסוגיא ותראה שגם הם לא חושבים כך אלא רק בתוספת להנאה של קבלת הדיבידנד , אין טעם להמשיך בדיון כל עוד אינך מבין נקודה זו .4. לא א ני הגדרתי כך אלא כאמור בסעיף הקודם כל למדן רציני , בתוספת אפשרות להחלת חלויות שהיא גם יכולה לבטא בעלות אף כי כאמור הנושא שנו במחלוקת אבל לא זה ולא זה, מאן דכר שמיא , ואולי כדאי שבמקום לדון על מה אני הגדרתי תתעמק קצת בנושא הבעלות ואם לא עלה בידך תשאל את רבותיך , בלי לעיין ביסוד הדברים אי אפשר לנהל דיון שכזה.
5. נכון , אבל אין לדמות את מה שהיה לפני החקיקה החדשה בישראל למה שהיה בימי ר משה בארה"ב , ועדיין עליך ההוכחה שהשינויים בין אותו מצב בארה"ב לבין המצב כיום בישראל משנים את הדין.
6. יעויין בתשובתי לב1 ובסעיף 3 ו-4 לעיל.
ג,ד 1 א. מה קורה באחוז אחד על פי חוק ? ,
ב. תביא דוגמא למציאות של חמש אחוז של מוסדיים בחברה כלשהי .
ג. אבל גם אם תביא דוגמא זה לא משנה אלא מקסימום תאסור באותם חברות ספציפיות בהן זה קורה .
ד. נושא זה הוא עיקר עיסוקו של הקטע השני האחרון שהבאתי לפני שעצרץאותי בוויכוחים בלי לראות את התמונה השנייה ואליו ורק אליו מי הראוי היה להתייחס לכתחילה ,
1. בו הוכחתי מאבדה שמצב שגורם ייאוש מהיכולת לממש בעלות בנכס שאינו ברשותו , גורם לביטול הבעלות אפילו שהייתה בעלות קודם כ"ש בנידון דידן שלא הייתה בעלות קודם ורוצים ליצור במצב זה בעלות , מה אתה עונה על טענה זו?
2. ואם אתה חושב שאין כאן דרגת ייאוש הרי :
א. כנראה שאינך מכיר את המציאות ומעולם לא נתקלת בהלך הרוח בקרב המשקיעים ובכוונתם בהשקעתם
ב. ואינך מבין את המשמעות של לאגד עשרות אלפי אנשים שאין להם כלל עניין בכך לבוא לאספות כלליות ולהצביע כפי שאתה רוצה שיצביעו , אני התעסקתי בלאגד ציבור של כמה מאות עבור אינטרס ברור של אותן מאות משפחות לגבי הנכס היקר להן מכל והקושי לעשות זאת היה לא יאומן ואתה מדבר על איגוד עשרות אלפי אנשים שמראש אין להם שום אינטרס בהתאגדות זאת ולדרוש מהם לטרוח להגיע ולהצביע וכל זאת בשביל מה ?
תענה גם על זאת .
2. כמו שהבהרתי על פי תורה הזכות התאורטית לא קובעת אלא המצב המציאותי שהוא ייאוש כאמור בסעיף הקודם , לא תמצא משקיע שאין בדעתו להגיע להשתלטות על החברה כלומר שבכוחו וברצונו לקנות 25 אחוז ממניות החברה שמשקלל בקנייתו השפעה על ניהול החברה מעבר לאמור בחוק, תשאל מנהלי השקעות , ולכן בחברה במצב תקין השווי של גרעין השליטה בחברה למניה בו גדול בהרבה מהשווי שוק של מניה בבורסה כי זה שקלול ערך השליטה.
3. נכון , וטוב שאתה מודה שהוא דן ביהודי שומר תורה יחיד לא כדבריך לעיל אלא כפי תשובתי בתחילת תשובה זו , ומתיר לו גם ביהודים וגם בגויים וממילא לא יתכן שסיבת ההיתר היא גויים .
4. אני מתנצל אם נפגעת , אבל בכל מקרה זה אינו עיקר הטענה רק הבלטת החורבן שיכול היה לצאת ממנה. בכל אופן תשובתך היא התחמקות במודע , כי הפרשנים הכי טובים של פוסק הם תלמידיו וכאשר כולם החיים עמנו היום בלי יוצא מן הכלל מפרשים אותו באופן מסוים אין לך זכות לפרשו הפוך מכך ואין שום הגיון בפרשנות שכזו ,
מה אתה עונה על כך ? לגבי הכפירה מי שהולך נגד ההיגיון הזה לא ימצא הגיון יותר חזק באמונה בתורה שבע"פ ולכן הקו הישיר ממהלך כזה הוא הגעה חס ושלום לכפירה בעיקר, לא כתבתי שאתה כופר אלא שזה המהלך מעמדתך אם תישאר בה ביודעך שכל תלמידיו לא מפרשים אותו כמוך.
ה. כתבתי בכותרת המשנה לעניין כשרות ההשקעות במניות בלבד במפורש. לעניין אג"ח עוד לא הגעתי .
כפי שהבהרתי לעיל סעיף ג.ד1 ד יש יאוש ועצם האפשרות התאורטית שמתייאשים ממנה לא קובעת בהלכה בעלות ,
מה אתה עונה לעניין אבדה[? /b] [b]וכן תצביע בבקשה על נקודה אחת בשינוים שנעשו שמשנה לעניין הייאוש או לעניין זה שהאפשרות המעשית קובעת כותרות בעלמא הן חסרות משמעות .
ועוד הרי הרב אלישיב והרב משה פינשטיין ואחרים קובעים לפי מה שהוכחתי שהתאוריה לא קובעת ויש ייאוש [זה פיטומי מילי בעלמא כדבריו ] ותלמידי רבי משה קובעים מצב זה לשיטתו ובעקבותיו לשיטת הרב אלישיב גם ביחס למצב היום בארץ כלומר כך הבינו תלמידיו את כוונתו ואם כן הכיצד אתה מהין לחלוק על כך. נראה לי שאין טעם להמשיך בדיון כל עוד אינך מנסה להתעמק בדברי ועונה לי בסיסמאות: שכביכול כל השפעה פירושה בעלות , שהאפשרות התאורטית קובעת בעלות ולא המציאות בניגוד לעולה מדין אבדה ומבלי לענות כלל לעניין דין אבדה , שלא מתייאשים מכך בלי לאמץ את דמיונך ופשוט לצייר במציאות מה כרוך ביצירת התאגדות כזו, מפרש את רבי משה ובעקבותיו רוב גדולי ישראל כרצונך בניגוד לאמור בו ובניגוד לתלמידיו ועוד . אחרי החג אני אמשיך בלי נדר בחלקים הבאים ואולי שתראה את החלקים בשלמותם ייפול לך האסימון , אני מציע שתעביר את הדברים לאותם אלו שאתה מכיר והיו מעורבים בסוגיא ונראה האם הם יגיבו ביתר רצינות וכובד ראש.