יראת שמים לחוד ואיחור לחוד. כל א' יש לו טבעיות שלו. ואף אחד לא עדיף על השני כי בדיוק עלה לו להתאים טבעו יותר עם השו"ע.
לדוגמא רואים כל אלו שמחמת טבעם הם זריזים מקדימים, והם מתפללים שחרית כראוי בבוקר השכם קוראים קר"ש עם הברכות קר"ש עטופים בטו"ת ממש להפליא. תמיד ניתן לשמוע מטיפוסים אלו קינטורים על אלו שלא קוראים קר"ש הזמנה כראוי עם הברכות וכו'. אבל פתאום כשזה מגיע בערב, מי עוד מדבר בימי הקיץ הארוכים רואים אותם מתפללים ערבית תיכף אחר פלג המנחה או עכ"פ השקיעה, מה קרה פתאום עם המצוה הגדולה של קריאת שמע בברכותיה בזמנה?
בקיצור כל א' וטבעיות שלו ואף אחד לא צדיק יותר אם במקרה זה מצליח לו להיות מן המהדרין לפי טבעו. בקיצור ברור שאין כאן ענין של יר"ש או חוסר ירא"ש.
מה שכן נכון - בלי קשר ליר"ש - שזה יכול להיות בעיה רצינית בחיי הנישואין ומסתבר שנחוץ לצד השני לדעת מזה.