יהודי ירושלמי כתב:שמואל שלומוביץ כתב:יושב ירושלים כתב:יישר כח שהעמדתני על האמת, בעקבות דבריך שבתי לעיין בזה וראיתי שהכל בנוי על כרעי התרנגולת, וככל אשר כתבת, [וגם מפריח התיאוריה הנ"ל (א' ארליך) כנראה חזר בו מזה בספרו החדש (תשע"ג)], ועוד דבר שלא ציינת אליו שגם בחלק ניכר מהנוסחאות הא"י [דהיי': שאין בהם ברכת דוד] אין הזכרה של מב"ד בגוף הברכה, כך שההשערה די קלושה, אם כי עדיין יש דברים בגו.
תודה רבה על הדברים ועל התוספת
החשובה. וזה בית אב לסגנון שלם של הפרחות שלעיתים [לאו דווקא במקרה זה] הביסוס היחיד שלהם הוא העדר הבנה וחוסר כבוד למסורת הנוסח.
כאן הכאב שללא הוכחות מעדי הנוסחים הקדומים היה נראה לעין כל שזו השערה ברורה והאמת היחידה.
ה"אמת" הזו לא ממש ברורה. אם נעיין נראה שבסדר רב אמרם גאון וברמב"ם אין את הפסקה "וכסה דוד עבדך מהרה לתוכה תכין" דבר האומר דורשני, מה גם שיוחדה ברכה בפני עצמה למלכות בית דוד, בנוסף לעובדה שבאשכנז בעבר התפללו כנוסח ארץ ישראל שם ירושלים ואת צמח דוד נכרכו בברכה אחת. הנוסח הארץ ישראלי הוא כזה:רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל היכלך ועל מעונך ועל מלכות בית דוד משיח צדקך. ברוך אתה ה' אלהי דוד בונה ירושלים.
גם אם אין פה את הפיסקה כלשונה ממש אין לדעת מה היה הנוסח הארצישראלי שעמד לפני ראשוני אשכנז, וגם בלי זה יתכן והפיסקה נוספה בהשראת זה שבעבר חיברו את שתי הברכות יחד.
מדינא וודאי שלא חייבים להכניס פיסקה זו שאין זה מעניין הברכה ואינה מופיע בגאונים וברמב"ם.
ר' יהודי
תודה על דבריך.
לגבי האמת כנראה לא הבנת את כוונתי, טענתי שלולי עדי הנוסח הקודמים שמערערים את הטענה הזו הייתה היא מתקבלת כאמת אבסולוטית, לא טענתי שהערעור עליה הוא מוחלטזה שבנוסח הרמב"ם ורע"ג אין פיסקה זו הוא דבר מוסכם.
הקושי של שייכות מלכות ב"ד לברכת ירושלים גם הוא ידוע.
התמיהה איך מסיימים את הברכה בנוסח שאינו מעין החתימה לכאו' גם עליו כבר כתבו הפוסקים הרבה.
זה שהשערה זו תפתור את כל בעיות אלו בצורה מרווחת זו טענה נושנה כאמור, ומכאן חוזקה של ההשערה הזו.
(כבר בימי בשער הכוונות מצאנו רמז לערעור על הזכרת דוד בבונה ירושלים בנוסחתינו)
אמנם הקביעה שבאשכנז בעבר התפללו כנוסח ארץ ישראל דומני שהיא רחיקת לכת,
הזיקה של נוסח אשכנז לנוסח א"י בכמה פרטים היא כנראה מוסכמת, ככל הנראה דרך הנוסח האיטליאני, ומשום ששורשי הישוב היהודי באשכנז הם ממוצא איטלקי כנראה. אבל לא שהיה זה נוסח ברור באשכנז, אלא זו זיקה בין שלל זיקות נוספות ביניהם לסידור רע"ג ועוד.
ומה שהיה מצופה לפי השערה זו שנמצא נוסחאות קדומות שיתעדו נוסח ארצישראלי שפותח ב'ולירושלים עירך' ומסיים 'וכסא דוד', וחוליה זו חסרה מאד למבנה ההוכחה של רעיון זה. עד כדי פריכתו מעיקרו.
ומשנמצאו הנוסחאות הקדומות של הנוסח שבידינו, לא נמצא בהם כלל הזכרת דוד, והם כוללים ברכה נפרדת לצמיחת קרן דוד. וא"כ הנוסח שבידינו אינו השתלשלות של נוסח ארצישראלי אלא הוא מבוסס נוסח בבלי שבה ירושלים ודוד נזכרים זה בפני עצמו וזה בפני עצמו,
עדיין ישנה סבירות מסויימת שיש באמירה זו ביטוי להנהגה שכולל של דוד בבונה ירושלים, אך כמעט לא ניתן להניח שזה שימור של מנהג שבו היתה הברכה משולבת, וכאילו כשהופרדה לא נמחקה (בטעות?) הפיסקה העוסקת בדוד מברכת ירושלים.
לגבי ההלכה, קשה לקבוע הלכה בעניני נוסח שהוא מטבעו כנראה לא היה קבוע ומוחלט מעולם, ובוודאי לדעת הרמב"ם אי"צ להזכיר 'וכסא דוד', אלא שהשאלה היא מסורת הנוסח שבידינו מייצגת מנהג מקורי ומקובל או שהיא מבוססת על טעות, והצד השני נשלל מהמקורות שלפנינו.
יש עוד להאריך ואין הפנאי מספיק.