יוסף חיים אוהב ציון כתב:זה לא נפק"מ, כי אין עונים לשואל כזה דבר כך שמעתי מגדולי הפוסקים.
לעמל יולד כתב:נראה מדברי הרמב"ן במלחמות ה' סוף פ"ח דסנהדרין להדיא דערוה גריעי טפי מנכרית, ולפום ריהטא אף הנדה בכל ערוה לעניין זה.
עושה חדשות כתב:מה שהובא לעיל מד' רס"ג מתוך מה שהשיג עליו ר' מבשר, יתכן שזה ל"ש לנידון הגרי"ק הנ"ל.
כי הנה הראב"ע בפירושו על שמות מביא ג"כ את דברי רס"ג,
ז"ל - אמר רב סעדיה הגאון, כי הזנות על מעלות רבות, ואשר הוא במעלה הקלה משכב הבתולה והאלמנה, ואשר למעלה ממנה משכב האיש עם אשתו כשהיא נדה, כי לאחר ימים מעטים תהיה מותרת לו. ולמעלה מזאת אשת איש, כי יתכן שימות בעלה ותהיה מותרת לו. ולמעלה ממנה כנענית, שאיננה על תורת ישראל, אם לא נתן לה זרע, כי יתכן שתתגייר וישאנה לאשה, רק אם נתן לה זרע עובד הוא ע"ג בעצמה. ולמעלה ממנה משכב זכור, שאין לו זמן היתר לעולם. ולמעלה ממנה מה שהוא חוץ מהמין, כמו אם ישכב האדם עם הבהמה. והגאון ידע איך החלוק. כי על כל העריות כרת בפרשת אחרי מות, והניח מזה החלוק האם והאחות והבת.
ומתוך הדברים לא משמע שכוונת רס"ג היתה לדרג את החומר ממש, אבל עצ"ע בלשונו, ואולי מישהו יאות להעלות דברי רס"ג כאן.
בברכה המשולשת כתב:נכב"ב
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 128 אורחים