yankev כתב:שליטא כתב:תגובה לyankev
מחילה אבל עשית סלט..
אבל במקום שאני יטרח להסביר (ואם אני מנחש נכון לא קראת את כל מה שכתבתי) אני ישאל אותך שאלה..
תגיד לי מתי יש ספק דאו' לחומרא כלומר תן לי דוגמא ציורית..
וכמובן לפי הרמב"ם..
טוב, אני רואה שצריך סבלנות איתך. אז בסדר.
דוגמאות 'ציוריות':
א- מחלוקת ר"ש וחכמים גבי פירכוס של בהמה מסוכנת בחולין (לז) יש שפסקו כר"ש ויש שפסקו כחכמים למרות הכלל ר"ש וחכמים הלכה כחכמים (ראה שו"ע יו"ד סימן י"ז וב"י שם ונו"כ ושם מוסבר דעת הסוברים הלכה כר"ש) אז אתה שואל בשביל מה צריך את הפוסקים שיפסקו? אז אני ישאל אותך מדוע צריך את הלוחמים שילחמו ומדוע צריך את התופרים שיתפרו, הלא זה מלאכתם?! ('תורתם אומנותם')
ב- מחלוקת בהבנת הסוגייה בגמרא יש המון פעמים. דוגמא בסיסית לדבר ראה מסכת שבת בתחילת פרק כירה, ושו"ע סימן רנ"ב וב"י שם ואז בין תבין כיצד נוצרת מחלוקת בין הראשונים שזה מפרש בכה ולפי דבריו מותר לעשות דבר שלפי השני הוא איסור דאורייתא, וזה מפרש בכה ולפי דבריו אסור לעשות דבר שלפי השני אפילו מדרבנן מותר לעשות אותו. עכשיו לכל אחד מהראשונים האלו יש תלמידים- והם נוהגים לפי רבם, מגיע איזה שלב שמתערבבים אלו עם אלו, ובא פוסק ואומר ששני הצדדים נראים מאוד חזקים וקשה להכריע בזה ולכן בשבילו ואני חוזר ומדגיש בשבילו יש ספק דאורייתא בדבר. וזו הסיבה שבשבילה צריך פוסקים שיאמרו ספק דאורייתא לחומרא. ואני מקווה שבזה תנוח דעתך בזה ובבא.
אני אסביר לך בבדידים..
א-נאמר שיש מחלוקת בין תנאים במשנה..
ולא נפסק בגמ' ההלכה..
באים הראשונים ואומרים את דעתם..
עד שבא השולחן ערוך ואמר את דעתו..
עד כאן אין לי קושיא..
(אפשר להתעקש שיש קושיא אבל אני לא רוצה להתעקש)
אחרי השולחן ערוך..
באו כל האחרונים ולא חדשו שום דבר בהלכה..
שאין לו מקור בראשונים או בדעות קדומות..
כאן הקושיא שאם כן בשביל מה הם כתבו את דעתם בשבילנו..
(שעוד לא הגענו להוראה)
הרי ספק דאו' לחומרא כו'..
בסדר..
ב-כנ"ל באות א..