פסוקי שמות. מה הטעם? מה ההלכות? ואיזה פסוקים יש?

[דרומי]

מאשר מצאתי בענין זה:

היו שדייקו למה נבחרו דוקא פסוקים אלו, ובעיקר דייקו בנוגע לפסוק הראשון "מאור עינים גו'" שמקורו בספר משלי (טו, ל), והרי קיימים פסוקים רבים עוד קודם לכן בתנ"ך, כגון בספר תהלים (ח, ג. יז, ב. יח בסופו. לא, כ. לג, יג. מד, טז. נב, ג. ס, יא. סה, ח. צט, ו), המתחילים במ' ומסיימים במ' ומתאימים לשם 'מנחם'.
אמנם בפשטות יתכן שאין כאן דיוק מכוון שנתחדש על ידי רבינו, אלא כן הוא בספרים הקדמונים שבהם מופיעה רשימה של שמות עם הפסוקים המתאימים (וראה בארוכה קובץ 'הערות וביאורים' גליון תקפח ע' 46 ואילך), ששם מופיע הפסוק הזה – מאור עינים גו' – כמתאים לשם 'מנחם' (ו'משולם'), והפסוק השני – מה טובו גו' – כמתאים לשם 'מיכאל' (וממילא מתאים הוא גם לשם 'מענדל').
ובאמת מצינו שרבינו מתחשב באותם פסוקים שנסדרו ברשימה הנ"ל, שכן מספר (שולחן מנחם ח"א ע' רלט) על כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שצוהו אביו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב לומר את הפסוק 'יוציאם מחושך וצלמוות ומוסרותיהם ינתק' (תהלים קז, יד) המתאים לשם 'יצחק', ומציין רבינו שיש חידוש בדבר, כי "יש סידורים רשום לשם יצחק: ה' אלקים סכותה גו' נשק" (תהלים קמ, ח), ומשמע לכאורה מלשונו שאכן בדרך כלל מתחשבים בהרשימה שבסידורים הקדומים, ורק שאצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ היתה הוראה מיוחדת מאביו כו'.
ויש להוסיף ולהעיר, שספריו של הרה"ק המפורסם ר' מנחם נחום מצ'רנוביל נקראים בשם "מאור עינים" ו"ישמח לב", ע"ש הפסוק הנ"ל, ולכאורה הטעם לכך הוא משום שהפסוק הזה מתאים לשמו הראשון – 'מנחם', ונמצאנו למדים שגם אצלו היה קשר מיוחד דוקא לפסוק זה ולא לפסוקים אחרים המתחילים במ' ומסיימים במ'.
וראה גם בקובץ 'הערות וביאורים' גליון 1128 (ג' תמוז תשע"ז) ע' 43.

[שמואל דוד]

האם יש מקור קדום לדברי הגרח״ק זצ״ל ?

IMG_3683.jpeg (38.64 KiB) נצפה 314 פעמים

[צופה_ומביט]

IMG_3683.jpeg

האם יש מקור קדום לדברי הגרח״ק זצ״ל ?

לכאורה הוא לקיים העניין גם לפי דעת הסוברים ששני שמות - בעצם שם אחד הם שזהו שיעורו, שתי מילים אלו, וכידוע הנידון בזה.
ממילא אפשר להבין בסברה גרידא שלשיטה זו כך יש לעשות.