קבלה מאבותיו אינה ידיעה מוחלטת אלא אמונה כפי שמגדיר הסבא מקלם (אחרת הנוצרים והמוסלמים גם עושים בידיעה?).
האם לדעתך אליבא דהסבא מקלם קבלה מאבותיו זה אמונה המבוססת על תחושות בטן? כלומר הוא אומר שהוא מאמין שיש בורא כי ככה אמרו לו, למרות שהוא לא מאמין למי שאמר לו.
ואם הוא כן מאמין למי שאמר לו שיש בורא , זאת אומרת שהוא מאמין לאבותיו. הרי שהוא בוטח במה שהם אומרים במאת האחוזים. כעדות מובהקת. ואם כך הרי זו היא כן ידיעה!
לא אכנס כאן לאיך מאמתים את אמיתות היהדות מול האיסלם והנצרות.
אבל זה דבר שכן ארצה להסביר:
אנחנו יש לנו עדות עדים מפי עדים מפי עדים שראו בעיניהם את הבורא בוחר לו לעם את בני ישראל.
ואילו הם יש להם עדות מפי עדות ובסופו יש לך אחד בודד שטוען שקיבל נבואה בחשאיות וכו'
כלומר, בנצרות ובאיסלם רבים מעידים
שאחד אמר שהוא קיבל התגלות שמימית וכו'
אבל לנו יש עדים שמעידים
שהם עצמם ראו את מעמד הר סיני. ולא שמשה א מ ר שהוא קיבל את התורה.
לא רוצה להרחיב. רק לא רציתי שיווצר מצב שתישאל שאלה כזו ללא מענה.
וחוץ מזה !
אני דן אודות אמונה בבורא עולם. ולא באמונה של איזה דת נכונה.!!