כבה מאור ישראל - הגרי"ש אלישיב זצ"ל

[צביב]

הכוונה לאגרתו החריפה של הראי"ה קוק זצ"ל לאחיו?

[אכן, מסתימת הדברים נראה יותר שמדובר ברב קוק]

[תוכן]

אם מותר לשלב האצבעות זה בזה תלוי בפירוש פיכור ידים, והמסתבר הוא כפירוש רש"י בשבת י' ע"א, ולא כמו שכתב בערוך הקצר.

[צביב]

אם מותר לשלב האצבעות זה בזה תלוי בפירוש פיכור ידים, והמסתבר הוא כפירוש רש"י בשבת י' ע"א, ולא כמו שכתב בערוך הקצר.

מובא בשם הגרי"א וינרויב שאנו קטנים
ולא פועלים כ"כ בגבהי מרומים
ולכן מה שהזהירו חכמי הקבלה על כך לא נאמר עלינו.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שיש על כך תשובה בשו"ת באר משה.

[המחקר]

ללא קשר לאיזה השקפה, רק לדרכי הלימוד, רביה"ק הגרי"ש זיע"א לשואלים אותו על דרך הלימוד, הי' נוהג פעמים רבות [ומפורסם בתפארת בחורים] להראות מכתב של א' מגדולי הדורות האחרונים, שמחזרה של שלש פעמים אינו שווה כלום, וכדי להמשיך ללמוד לפרק הבא צריך לחזור לכה"פ עשר פעמים מיד.
ואף הוא זצ"ל בשנים קודמות הי' חוזר על הש"ס ארבע פעמים בשנה. [מפי אחייהו ששמע מפ"ק, הרב יצחק לוין, חזן וגבאי דביהמ"ד קראוון]
ואף קדושתו מי ימלל, שלא הוריד ידו למטה מאבנטו [וכידוע ישב באירועים עם הידים על השולחן]

אם הגרי"ש (בגיל 100) לא התבייש לטפס על הסולם, להוריד את 'אגרות הראי"ה' ח"א ולהקריא מול בני ישיבת פוניבז' (וכל ישיבה אחרת) את אגרת ז' שכתב הראי"ה לאחיו, מדוע אנחנו צריכים להתבייש מלנקוב בשמו של 'אחד מגדולי הדורות האחרונים'?? ובמיוחד באשכול הזה שנפתח במיוחד לכבודו של רבנו!
ובאמת אין לזה קשר לעניין של 'השקפה' כלשהי... ודאי שהגרי"ש הלך בדרכו של הראי"ה קוק אם מתכוונים למחלוקתו עם הגרי"ח זוננפלד (שהגרי"ש מעולם לא היה קשור אליו משא"כ הראי"ה, ולא בכדי).

[ס''ק]

אין לשכוח שלמרות יחסי הכבוד והידידות הנפלאים ששררו ממשפחת הס"ק הלשם והראי"ה, ואף אביו של הגרי"ש נסמך מהרב קוק בעודו בליטא, הן פע"א באו אצל הלשם זיע"א שני תלמידים מישיבת חברון, ורצו לומר לו מד"ת שאמר הראי"ה בסעודה שלישית, ולא אבה שמוע, באמרו: "עוד לא נברא הסבון שיכול למחוק דברים שנכנסו לראש", ורבי שמשון פינקוס הי' מספר מעשה זה מפי בעלי המעשה, ואף נד' בא' מספרי שיחותיו [בעילום שם הראי"ה]. אך זה, לא מפני ציונות וכד', רק מפני שתורתו היתה בלולה מהכל, נגלה -קבלה -חסידות [בעיקר ליקו"ת ותורה אור]-פילוסופי' ועוד, וכידוע שהלשם נתרחק מאד מזה וכמ"ש במכתבו הידוע להגרנ"ה מיפו שאף בהגהות של א' מגדולי החסידים על הזוה"ק לא נסתכל.

[צאנזער]

אין לשכוח שלמרות יחסי הכבוד והידידות הנפלאים ששררו ממשפחת הס"ק הלשם והראי"ה, ואף אביו של הגרי"ש נסמך מהרב קוק בעודו בליטא, הן פע"א באו אצל הלשם זיע"א שני תלמידים מישיבת חברון, ורצו לומר לו מד"ת שאמר הראי"ה בסעודה שלישית, ולא אבה שמוע, באמרו: "עוד לא נברא הסבון שיכול למחוק דברים שנכנסו לראש", ורבי שמשון פינקוס הי' מספר מעשה זה מפי בעלי המעשה, ואף נד' בא' מספרי שיחותיו [בעילום שם הראי"ה]. אך זה, לא מפני ציונות וכד', רק מפני שתורתו היתה בלולה מהכל, נגלה - קבלה - חסידות [בעיקר ליקו"ת ותורה אור] - פילוסופי' ועוד, וכידוע שהלשם נתרחק מאד מזה וכמ"ש במכתבו הידוע להגרנ"ה מיפו שאף בהגהות של א' מגדולי החסידים על הזוה"ק לא נסתכל.

כל הקשר המיתולוגי בין הבחורים מחברון לראי"ה התחיל בתרפ"ט, כאשר הישיבה עברה לירושלים. ומה נעשה אם הלשם נפטר בתרפ"ו, כאשר הישיבה היתה עדיין בחברון?
מסתבר מאוד שמדובר כאן באגדה פורחת, כמיטב מסורת ירושלים של מעלה.

[ס''ק]

הסיפור מובא אצל הרב פינקוס בימים נוראים עמ' כח. ובספר תפארת ציון שבאוצר http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?2 ... 5272159671
ויעוי' הסכמתו הנפלאה של הגרי''ש לספר בדור תהפוכות.

ביחסים שבין הגריח''ז והראי''ה יש סיפור מענין שמקובל אצל משפחת קניג נכדי רבי גדלי'.

[מאירי]

הקפצה לרגל יום השנה
ואגב מצו"ב קונטרס דברי שי"ח שי"ל בימים אלו לע"נ.

[סתם]

אין לשכוח שלמרות יחסי הכבוד והידידות הנפלאים ששררו ממשפחת הס"ק הלשם והראי"ה, ואף אביו של הגרי"ש נסמך מהרב קוק בעודו בליטא, הן פע"א באו אצל הלשם זיע"א שני תלמידים מישיבת חברון, ורצו לומר לו מד"ת שאמר הראי"ה בסעודה שלישית, ולא אבה שמוע, באמרו: "עוד לא נברא הסבון שיכול למחוק דברים שנכנסו לראש", ורבי שמשון פינקוס הי' מספר מעשה זה מפי בעלי המעשה, ואף נד' בא' מספרי שיחותיו [בעילום שם הראי"ה]. אך זה, לא מפני ציונות וכד', רק מפני שתורתו היתה בלולה מהכל, נגלה - קבלה - חסידות [בעיקר ליקו"ת ותורה אור] - פילוסופי' ועוד, וכידוע שהלשם נתרחק מאד מזה וכמ"ש במכתבו הידוע להגרנ"ה מיפו שאף בהגהות של א' מגדולי החסידים על הזוה"ק לא נסתכל.

כל הקשר המיתולוגי בין הבחורים מחברון לראי"ה התחיל בתרפ"ט, כאשר הישיבה עברה לירושלים. ומה נעשה אם הלשם נפטר בתרפ"ו, כאשר הישיבה היתה עדיין בחברון?
מסתבר מאוד שמדובר כאן באגדה פורחת, כמיטב מסורת ירושלים של מעלה.

שמעתי שסופר ע"י רבי מאיר שפירא
(אביו של רבי משה שליט"א הידוע.)
אגב, בתמונה הידועה של המצבה כתוב שהוא "גזע תרשישים".
בגמרא שלי כתוב "גזע ישישים, (וגם נכון שהיה ישיש...)
ובחיפוש באוצר, לא ראיתי מישהו קדום שכתב גזע תרשישים...

[אמסטרדם]

רמי ריינר, קווים ראשוניים לדמות ההלכתית של הרב יוסף שלום אלישיב, פורסם בקובץ 'נטועים' - ויקיפדיה. [אני לא לוקח אחריות...].
http://www.upfile4u.net/Files/3u9t2w.pdf

[מאיר סובל]

רמי ריינר, קווים ראשוניים לדמות ההלכתית של הרב יוסף שלום אלישיב, פורסם בקובץ 'נטועים' - ויקיפדיה. [אני לא לוקח אחריות...].
http://www.upfile4u.net/Files/3u9t2w.pdf

מוזר שהוא קורא לזה קווים ראשוניים, זה מאמר לעוס שלו בעצמו מלפני 10 שנים בערך. כבר כתב ופרסם. כעת הוסיף אולי כמה נקודות קלות חיצוניות.