אחכה לו בכל יום

[קראקובער]

הרב אלישיב בספר ישיב משה דן בדברי הגרי"ז ואם אני זוכר נכון דוחה דבריו כי אחרת כמעט אין יהודי שעונה על ההגדרה הזאת ואסור לאכול משחיטתם וכו'.

[משה דוויק]

בשבלי הלקט כתב שהמשיח יבא בשבת בשעת המנחה.
ומחכ"א שמעתי שכ"כ במקדש מלך על הזהר.

[שומע ומשמיע]

בסוכות האחרון ראיתי ספר בשם "דעת יהודה", בו מובאים דבריו של ר' יהודה שפירא זצ"ל, ושם כתב להדיא שהאמונה בביאת המשיח והציפיה לו היא כמו אמא שמחכה לבנה, אע"פ שיודעת שהוא אמור להגיע בעוד שבוע ולא היום, מ"מ היא מחכה לו כל הזמן.
כלומר זו הדעה אותה מתאמץ הרמ"מ שולזינגר לסתור.
ושמא הר"י שפירא הוא החכם האלמוני המתכתב עם הרממ"ש?

החכם הוא ר' ישראל אלי' וינטרוב

[עקביה]

בסוכות האחרון ראיתי ספר בשם "דעת יהודה", בו מובאים דבריו של ר' יהודה שפירא זצ"ל, ושם כתב להדיא שהאמונה בביאת המשיח והציפיה לו היא כמו אמא שמחכה לבנה, אע"פ שיודעת שהוא אמור להגיע בעוד שבוע ולא היום, מ"מ היא מחכה לו כל הזמן.
כלומר זו הדעה אותה מתאמץ הרמ"מ שולזינגר לסתור.
ושמא הר"י שפירא הוא החכם האלמוני המתכתב עם הרממ"ש?

החכם הוא ר' ישראל אלי' וינטרוב

ייש"כ.
יש ממנו משהו בכתובים על נושא זה, מלבד ההתכתבות הנ"ל?

[שומע ומשמיע]

כמדומני שלא.

[מלבב]

האיך מתיישבים דברי הרמב״ם אם דברי הגמרא שאמרו חבריו של רבי עקיבא עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא?

[בתבונה]

ספר שבולי הלקט סדר פסח סימן ריח

יש תמיהין והא קיימא לן דבניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל והיכי קאמר יגיענו למועדים ולרגלים הבאים לקראתינו לשלום שמחים בבנין עירך כו' דמשמע שבועות וסוכות ומתפלל שתהא הגאולה בינתיים [והרי הוא כמו תפלת שוא] ונראה לי לפרש דהכי קאמר כשם שהגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרורים כן יגיענו [ה' אלהינו] למועדים [ולרגלים] הבאים לקראתינו [לשלום] מן המלכיות לקיים בהן המצות הראויות בזמנם ולא יעכבו עלינו כשם שאין מעכבין עלינו בזה ועוד יגיענו ויזכנו למועד הזה להיות שמחים בבנין עירך ובחידוש בית מקדשך. והנה המוכיח. ושם נאכל מן הפסחים ומן הזבחים וזה לא יתכן אלא בפסח. ואחי ר' בנימין פי' דהא דקאמר למועדים ולרגלים הבאים לקראתינו לשלום מראש השנה ויום הכיפורים וחג הסוכות קאמר ואתיא כר' אליעזר דאמר במס' ראש השנה בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל ומשום הכי קאמר למועדים ולרגלים. למועדים היינו ראש השנה ויום הכיפורים שבכלל אלה מועדי ה' הם
ערוך לנר מסכת ראש השנה דף יא עמוד ב

בגמרא בניסן עתידין ליגאל. הט"א הקשה ממה דאמרינן בערובין (מג א) הריני נזיר ביום שבן דוד בא מותר לשתות בשבתות ויו"ט אבל בימי החול לא ואמאי אסור בכל השנה לא יהיה אסור רק בתשרי לר"א בניסן לר' יהושע. ולענ"ד י"ל דגאולה וביאת המשיח תרי מילי נינהו דכן מוכח במגילה (יז ב) מסדר ברכות שמו"ע דאמרינן שם וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין וכו'. והיכן מתרומם קרנם בירושלים וכיון שנבנית ירושלים בא דוד וכו' ע"ש. הרי שקיבוץ גליות קודם לביאת דוד. אכן לפ"ז כש"כ שיקשה למה יאסר הנזיר אם עדיין לא נתקבצו גליות ובלא"ה קשה כיון דאמרינן (שם) בשביעית עתידין ליגאל במוצאי שביעית בן דוד בא א"כ לא יאסר ביין רק במוצאי שביעית. אמנם בזוהר פ' שמות נראה להיפך שיתגלה משיח עוד בטרם נגאלו ישראל ומזה נראה שאין מבורר לנו מה ענין הגאולה שעליה פליגי ר"א ור"י מתי תהיה והוא הקץ שעליו נאמר הלא הוא כמוס עמדי:

[עקביה]

האיך מתיישבים דברי הרמב״ם אם דברי הגמרא שאמרו חבריו של רבי עקיבא עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא?

לא חבריו, אלא רק רבי יוחנן בן תורתא.
מעניין באמת שהרמב"ם לא החשיב את דעתו, כשכתב על ר"ע שחשב שב"כ הוא משיח (מלכים יא ג): ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו. ולא הזכיר שהיה מי שחלק, אע"פ שאותו חולק הוא זה שצדק.

הלא מצאנו בחז"ל דעות על מתי משיח יבוא ומתי לא, ובשם הגרי"ז אמרו שכשיבוא משיח הוא כבר יפרש את אותם חז"לים.. כמו כן ישנה דעת הלל שנדחתה מהלכה.

עכ"פ דברי ריב"ת אינם סותרים את מה שכתב הרמב"ם בהקדמת פרק חלק, אלא רק את מה שכתוב בסידור בנוסח ה"אני מאמין" (שאינו מהרמב"ם) ע"פ פירוש הגרי"ז.

[סגי נהור]

הלא מצאנו בחז"ל דעות על מתי משיח יבוא ומתי לא, ובשם הגרי"ז אמרו שכשיבוא משיח הוא כבר יפרש את אותם חז"לים..

ידוע מלפנים על הצמח צדק שנשאל הרי אליהו אינו בא בערבי שבתות וכו', והשיב שכשיבוא אליהו יתרץ גם קושיא זו.

[מלבב]

האיך מתיישבים דברי הרמב״ם אם דברי הגמרא שאמרו חבריו של רבי עקיבא עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא?

לא חבריו, אלא רק רבי יוחנן בן תורתא.
מעניין באמת שהרמב"ם לא החשיב את דעתו, כשכתב על ר"ע שחשב שב"כ הוא משיח (מלכים יא ג): ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו. ולא הזכיר שהיה מי שחלק, אע"פ שאותו חולק הוא זה שצדק.

הלא מצאנו בחז"ל דעות על מתי משיח יבוא ומתי לא, ובשם הגרי"ז אמרו שכשיבוא משיח הוא כבר יפרש את אותם חז"לים.. כמו כן ישנה דעת הלל שנדחתה מהלכה.

עכ"פ דברי ריב"ת אינם סותרים את מה שכתב הרמב"ם בהקדמת פרק חלק, אלא רק את מה שכתוב בסידור בנוסח ה"אני מאמין" (שאינו מהרמב"ם) ע"פ פירוש הגרי"ז.

גם ברמב״ם פרק חלק כתוב שחלק מן העיקר הזה היא שלא נשים לו זמן שלא נחשוב שלא יבא לפני זמן ההיא.

[עקביה]

האיך מתיישבים דברי הרמב״ם אם דברי הגמרא שאמרו חבריו של רבי עקיבא עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא?

לא חבריו, אלא רק רבי יוחנן בן תורתא.
מעניין באמת שהרמב"ם לא החשיב את דעתו, כשכתב על ר"ע שחשב שב"כ הוא משיח (מלכים יא ג): ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו. ולא הזכיר שהיה מי שחלק, אע"פ שאותו חולק הוא זה שצדק.

הלא מצאנו בחז"ל דעות על מתי משיח יבוא ומתי לא, ובשם הגרי"ז אמרו שכשיבוא משיח הוא כבר יפרש את אותם חז"לים.. כמו כן ישנה דעת הלל שנדחתה מהלכה.

עכ"פ דברי ריב"ת אינם סותרים את מה שכתב הרמב"ם בהקדמת פרק חלק, אלא רק את מה שכתוב בסידור בנוסח ה"אני מאמין" (שאינו מהרמב"ם) ע"פ פירוש הגרי"ז.

גם ברמב״ם פרק חלק כתוב שחלק מן העיקר הזה היא שלא נשים לו זמן שלא נחשוב שלא יבא לפני זמן ההיא.

ז"ל הרמב"ם שם:
והיסוד השנים עשר ימות המשיח. והוא:
1.) להאמין ולאמת שיבא,
2.) ואין לומר שנתאחר.
3.) אם יתמהמה חכה לו.
4.) ואין לקבוע לו זמן,
5.) ולא לפרש את המקראות כדי להוציא מהן זמן בואו, אמרו חכמים תפוח דעתן של מחשבי קצין.

דבריו של ריב"ת אינם סותרים אף אחד מסעיפים אלו.

[מלבב]

האיך מתיישבים דברי הרמב״ם אם דברי הגמרא שאמרו חבריו של רבי עקיבא עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא?

לא חבריו, אלא רק רבי יוחנן בן תורתא.
מעניין באמת שהרמב"ם לא החשיב את דעתו, כשכתב על ר"ע שחשב שב"כ הוא משיח (מלכים יא ג): ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו. ולא הזכיר שהיה מי שחלק, אע"פ שאותו חולק הוא זה שצדק.

הלא מצאנו בחז"ל דעות על מתי משיח יבוא ומתי לא, ובשם הגרי"ז אמרו שכשיבוא משיח הוא כבר יפרש את אותם חז"לים.. כמו כן ישנה דעת הלל שנדחתה מהלכה.

עכ"פ דברי ריב"ת אינם סותרים את מה שכתב הרמב"ם בהקדמת פרק חלק, אלא רק את מה שכתוב בסידור בנוסח ה"אני מאמין" (שאינו מהרמב"ם) ע"פ פירוש הגרי"ז.

גם ברמב״ם פרק חלק כתוב שחלק מן העיקר הזה היא שלא נשים לו זמן שלא נחשוב שלא יבא לפני זמן ההיא.

ז"ל הרמב"ם שם:
והיסוד השנים עשר ימות המשיח. והוא:
1.) להאמין ולאמת שיבא,
2.) ואין לומר שנתאחר.
3.) אם יתמהמה חכה לו.
4.) ואין לקבוע לו זמן,
5.) ולא לפרש את המקראות כדי להוציא מהן זמן בואו, אמרו חכמים תפוח דעתן של מחשבי קצין.

דבריו של ריב"ת אינם סותרים אף אחד מסעיפים אלו.

מה זה ואין לקבוע לו זמן? אם מישהו אומר שהוא יגיע רק בעוד מאה שנה זה לא נקרא שקובע לו זמן?

[עקביה]

האיך מתיישבים דברי הרמב״ם אם דברי הגמרא שאמרו חבריו של רבי עקיבא עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא?

לא חבריו, אלא רק רבי יוחנן בן תורתא.
מעניין באמת שהרמב"ם לא החשיב את דעתו, כשכתב על ר"ע שחשב שב"כ הוא משיח (מלכים יא ג): ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו. ולא הזכיר שהיה מי שחלק, אע"פ שאותו חולק הוא זה שצדק.

הלא מצאנו בחז"ל דעות על מתי משיח יבוא ומתי לא, ובשם הגרי"ז אמרו שכשיבוא משיח הוא כבר יפרש את אותם חז"לים.. כמו כן ישנה דעת הלל שנדחתה מהלכה.

עכ"פ דברי ריב"ת אינם סותרים את מה שכתב הרמב"ם בהקדמת פרק חלק, אלא רק את מה שכתוב בסידור בנוסח ה"אני מאמין" (שאינו מהרמב"ם) ע"פ פירוש הגרי"ז.

גם ברמב״ם פרק חלק כתוב שחלק מן העיקר הזה היא שלא נשים לו זמן שלא נחשוב שלא יבא לפני זמן ההיא.

ז"ל הרמב"ם שם:
והיסוד השנים עשר ימות המשיח. והוא:
1.) להאמין ולאמת שיבא,
2.) ואין לומר שנתאחר.
3.) אם יתמהמה חכה לו.
4.) ואין לקבוע לו זמן,
5.) ולא לפרש את המקראות כדי להוציא מהן זמן בואו, אמרו חכמים תפוח דעתן של מחשבי קצין.

דבריו של ריב"ת אינם סותרים אף אחד מסעיפים אלו.

מה זה ואין לקבוע לו זמן? אם מישהו אומר שהוא יגיע רק בעוד מאה שנה זה לא נקרא שקובע לו זמן?

לומר שהוא לא יגיע במאה שנים הקרובות זה לא נקרא לקבוע לו זמן.

[מלבב]

אז מה זה כן לקבוע זמן?

[עקביה]

אז מה זה כן לקבוע זמן?

לתת תאריך, או טווח זמן, שבו הוא יבוא.

[מלבב]

נראה לך שזה גזירת הכתוב?

[עקביה]

לא הבנתי. מה גזירת הכתוב?

[מלבב]

אז מה זה כן לקבוע זמן?

לתת תאריך, או טווח זמן, שבו הוא יבוא.

להגיד שרק מזמן מסויים הוא יבא ולא לפני, זה לא נקרא טווח זמן?

[עקביה]

לא.
בכלל, מהרמב"ם (מלכים יא ד), ומהדו-שיח של ריב"ת עם ר"ע נראה שהם לא חשבו על משיח שבא פתאום, ברגע אחד ללא שום הכנה מוקדמת, אלא על מציאות שמתפתחת ועולה עד לגאולה שלימה. והנדון ביניהם הוא כיצד לפרש את המציאות הנוכחית, האם ככזו שעתידה להתפתח בכיוון הרצוי או להפך.

בגמ' בעירובין (מג.:) כן משמע שישנה ציפייה למשיח שבא פתאום. וכבר הועלה נושא זה ביותר מאשכול אחד.

[מלבב]

נכון שיהיה תהליך, אבל התהליך יכול להתחיל בכל יום, ואין שום סברא להגיד שתווך זמן זה כפירה, ולהגיד שהתהליך יתחיל רק בעוד אלף שנה זה בסדר.

[עקביה]

נכון שיהיה תהליך, אבל התהליך יכול להתחיל בכל יום, ואין שום סברא להגיד שתווך זמן זה כפירה, ולהגיד שהתהליך יתחיל רק בעוד אלף שנה זה בסדר.

הרמב"ם לא אומר שזו כפירה, אלא רק שאין לעשות דבר כזה.

העניין הוא שאם נותנים תאריך לביאת המשיח, כשהתאריך יעבור ללא משיח עלולים להיכנס ספיקות בלבבות, משא"כ כשאומרים שהוא לא יבוא בשנים הקרובות.

[מלבב]

הרמבם אומר את זה בתור פרט אחד מהעיקר, ולא מחלק איזה סוג זמן.

[עקביה]

הרמבם אומר את זה בתור פרט אחד מהעיקר, ולא מחלק איזה סוג זמן.

1. בכל אופן כפירה זה לא (במה בדיוק כופר הנותן לו זמן?).
2. "לקבוע לו זמן" פירושו לתת תאריך לבואו.

[מלבב]

הרמבם אומר את זה בתור פרט אחד מהעיקר, ולא מחלק איזה סוג זמן.

1. בכל אופן כפירה זה לא (במה בדיוק כופר הנותן לו זמן?).
2. "לקבוע לו זמן" פירושו לתת תאריך לבואו.

הרי המי שחושב שיבא רק בעוד חמשים שנה אינו מחכה לביאתו, רק בעוד חמשים שנה יתחיל לחכות, והרי הרמבם אומר שאפילו מי שמאמין בו רק אינו מחכה לביאתו לכופר יחשב.

[עקביה]

הרמבם אומר את זה בתור פרט אחד מהעיקר, ולא מחלק איזה סוג זמן.

1. בכל אופן כפירה זה לא (במה בדיוק כופר הנותן לו זמן?).
2. "לקבוע לו זמן" פירושו לתת תאריך לבואו.

הרי המי שחושב שיבא רק בעוד חמשים שנה אינו מחכה לביאתו, רק בעוד חמשים שנה יתחיל לחכות, והרי הרמבם אומר שאפילו מי שמאמין בו רק אינו מחכה לביאתו לכופר יחשב.

זה לא נכון. הוא מחכה כבר עכשיו למה שיהיה בעוד חמישים שנה.

נ.ב. על נקודה זו בדיוק נסוב הדיון בין הרמ"מ שולזינגר (בשם הגרי"ז) לבין החכם אתו הוא מתווכח, במאמר שלו על ביאת המשיח, הנדפס בכל אחד מספריו. האם גם זה נקרא לחכות למשיח (שיטת החכם הנ"ל) או לא (שיטת הרממ"ש).