התביעה הייצוגית מול רשת 'יש'

[חיימשה]

אם אתה מדבר על עו"א אז אני לא יודע מה אתה רוצה
נכון שכתוב למטה כ'לוגו' שמות הסניפים, אך בגוף המודעה מופיע ברור שהמכירה היא בסניף בני ברק
כשקראתי את המודעה מיד שמתי לב לכך, ולא הוטעיתי לדקה, כעת חשבתי אולי טעיתי ובדקתי שוב
נראה לי שאתה מגזים.....

אנו דנים אכן באותה רשת, אך ב2 פרסומות שונות.
בפרסום שהיה לפני אין שום רמז לכך שהמכירה רק בב''ב.

[בברכה המשולשת]

אני שואל עדיין, האם הפשרה שהונהגה ראויה על פי דין תורה.

מצטרף לשאלה, הרב בברכה אם היו באים אליך לדין תורה:
1. האם פשרה מעין זו לדעתך פסולה מעיקרה?
2. מה היית פוסק?

ר' חיימשה, מה לדעתך היה ראוי לפסוק בדין תורה?

אם היו באים אלינו לד"ת, אז כמובן שאין בעיה של ערכאות, וממילא אין שום בעיה בפשרה.
אמנם, לפי הנתונים שנראים לי ע"פ האמור באשכול זה (לא שמעתי על כל הסיפור לפני האשכול הזה) הייתי מציע פשרה אחרת- מי שקנה והוטעה יקבל חזרה את מה שנגבה ממנו שלא כדין, ע"פ הצהרתו, עד לגבול כולל של X ש"ח.

הבעיה במקרה הזה היא שרוב מוחלט של הנגזלים לא ידעו שנגזלו. אילו ידעו יכולים היו לדרוש החזר מייד בקופה הראשית, או שהתעצלו ומחלו.
המטרה של תביעות ייצוגיות היא למנוע מצב שגוף עסקי מייצר ביודעין מצב של הרבה גזלות קטנות מתוך הנחה שרובם יתעצלו לתובעו על סכום קטן.

יפה הערתם. אהרהר שוב בדבר ובעז"ה אשתדל הגיע למסקנה ברורה
(אולם, זה בכ"מ לא נוגע לבעיית הערכאות, כי גם לו יצוייר שהם צודקים בפסק המסויים הזה, זה עדיין איסור ערכאות)

[חיימשה]

הצד להתיר ערכאות בזה הוא לכאורה לא צדקת הפסק, אלא צורך בתקנת השוק מסוימת למניעת עושק בתנאי המסחר הקיימים, בתחום שאפשרות שבית הדין גרידא ימנענה אינה אפשרית לכאורה.
סברא היא שאיסור ערכאות הוא למנוע ייקור וכבוד לערכאות, אך לא מתן אפשרות לאנשים שאינם צייתי דינא לגזול את הצייתי דינא בחסות איסור זה.

[בברכה המשולשת]

הצד להתיר ערכאות בזה הוא לכאורה לא צדקת הפסק, אלא צורך בתקנת השוק מסוימת למניעת עושק בתנאי המסחר הקיימים, בתחום שאפשרות שבית הדין גרידא ימנענה אינה אפשרית לכאורה.
סברא היא שאיסור ערכאות הוא למנוע ייקור וכבוד לערכאות, אך לא מתן אפשרות לאנשים שאינם צייתי דינא לגזול את הצייתי דינא בחסות איסור זה.

הסברא היא סברא אמיתית ונכונה (ודברי רבינו שרירא גאון יוכיחו). אולם, צריך בהחלט לברר שזה אכן כך במקרה מסויים זה. זאת אומרת, שאם מדובר במי שכן יבוא לבית דין, אין סיבה שבית הדין לא יכול יהיה לטפל בזה כדבעי, בין מגדרי בין דין בין לפשר ובין מגדרי סימן ב בחו"מ

[עזריאל ברגר]

אני שואל עדיין, האם הפשרה שהונהגה ראויה על פי דין תורה.

מצטרף לשאלה, הרב בברכה אם היו באים אליך לדין תורה:
1. האם פשרה מעין זו לדעתך פסולה מעיקרה?
2. מה היית פוסק?

ר' חיימשה, מה לדעתך היה ראוי לפסוק בדין תורה?

אם היו באים אלינו לד"ת, אז כמובן שאין בעיה של ערכאות, וממילא אין שום בעיה בפשרה.
אמנם, לפי הנתונים שנראים לי ע"פ האמור באשכול זה (לא שמעתי על כל הסיפור לפני האשכול הזה) הייתי מציע פשרה אחרת- מי שקנה והוטעה יקבל חזרה את מה שנגבה ממנו שלא כדין, ע"פ הצהרתו, עד לגבול כולל של X ש"ח.

ע"פ הצהרה זה לא יועיל, כי עיקר התביעה היא בשם אלו שנגזלו ואינם יודעים!

[בברכה המשולשת]

אני שואל עדיין, האם הפשרה שהונהגה ראויה על פי דין תורה.

מצטרף לשאלה, הרב בברכה אם היו באים אליך לדין תורה:
1. האם פשרה מעין זו לדעתך פסולה מעיקרה?
2. מה היית פוסק?

ר' חיימשה, מה לדעתך היה ראוי לפסוק בדין תורה?

אם היו באים אלינו לד"ת, אז כמובן שאין בעיה של ערכאות, וממילא אין שום בעיה בפשרה.
אמנם, לפי הנתונים שנראים לי ע"פ האמור באשכול זה (לא שמעתי על כל הסיפור לפני האשכול הזה) הייתי מציע פשרה אחרת- מי שקנה והוטעה יקבל חזרה את מה שנגבה ממנו שלא כדין, ע"פ הצהרתו, עד לגבול כולל של X ש"ח.

ע"פ הצהרה זה לא יועיל, כי עיקר התביעה היא בשם אלו שנגזלו ואינם יודעים!

אז מנין לנו שבכלל היו נגזלים כאלה?

[עזריאל ברגר]

ע"פ הצהרה זה לא יועיל, כי עיקר התביעה היא בשם אלו שנגזלו ואינם יודעים!

אז מנין לנו שבכלל היו נגזלים כאלה?

"חזקה", "אנן סהדי", וכל שום אחרן וחניכה דאית להו.

[בברכה המשולשת]

ע"פ הצהרה זה לא יועיל, כי עיקר התביעה היא בשם אלו שנגזלו ואינם יודעים!

אז מנין לנו שבכלל היו נגזלים כאלה?

"חזקה", "אנן סהדי", וכל שום אחרן וחניכה דאית להו.

טוב. לא ידועה לי המציאות, וממילא אקבל את דברי כתר"ה כתיאור נכון של הדברים, כי חזקה על ת"ח שבירר את דבריו.