יש חקירה, אם העשה דוחה את הל"ת אבל נשאר עדיין עשה נגדו, או שזה מחזק את הל"ת ושוב לא נדחה כלל.
איפה החקירה הזו נמצאת?
נא עיזרוני, כי שכחתי.
כתבו התוס' (קידושין לד.) בשם הר"ר יהודה מארץ ישראל דאין עשה דוחה ל"ת ועשה משום שהאיסור עשה מאלים את האיסור לאו כ"כ עד שאין הלאו נדחה מפני מפני המצוות עשה כלל. אך כתבו התוס' (חולין קמא.) בשם ריב"א שאין עדלתו"ע משום שאין עשה דוחה עשה. נצמא לפי דברי הריב"א דבאמת הלא תעשה נדחה מפני המצוות עשה וא"כ אינו חייב עליו מלקות אף אם עבר וקיים המ"ע דרק נשאר האיסור עשה שלא נדחית מפני שאין עשה דוחה עשה. משא"כ לפי הר"י מא"י אפ' הלאו לא נדחה מפני המצוות עשה ואם עבר לוקין. והנה הריטב"א (ב"מ ל.) כתב דאין עשה דוחה ל"ת ועשה משום אין עשה דוחה עשה כד' הריב"א אך כתב הריטב"א דאם עבר וקיים המ"ע לוקין משום שעבר על הלאו כמש"כ בדעת הר"י מא"י ולכאורה דבריו קשיין אהדדי? ואמר הגרא"א דצ"ל בדעת הריטב"א דגדר הדין דאין עשה דוחה עשה היינו שאין כח הדחייה ביד המצוות עשה כשיש איסור עשה כנגדו וא"כ בין לגבי האיסור עשה בין לגבי האיסור לאו אין שום כח למצוות עשה לדחות. ולפ"ז נתבאר היאך כתב הריטב"א דטעמא דאין עדלתו"ע משום אעד"ע ואעפ"כ כתב הריטב"א דלוקין על הלאו דנכלל בדין אין עשה דוחה עשה הוא דאין העשה דוחה הל"ת במקום שיש איסור עשה עם הל"ת. וביאר הגרא"א דצ"ל שרק לרווחא דמילתא נקטינן שאילו יש ב' כללים אבל באמת דין אעד"ע ודין אעדלתו"ע חד הוא. והעיר הגרא"א ע"ד הר"י מא"י דלקמן (ז.) אמרינן בגמ' מה לי חומרא זוטא מי לי חומרא רבה דמשמע דכל הלאווין שווים בזה ולא שייך אלימות בלאו מחמת האיסור עשה שכרוך עמו.
ר_חיים_הקטן כתב:מתוך שיעורי מרן הגר"א אריאלי שליט"א על יבמות (ה.):ואמר הגרא"א דצ"ל בדעת הריטב"א דגדר הדין דאין עשה דוחה עשה היינו שאין כח הדחייה ביד המצוות עשה כשיש איסור עשה כנגדו וא"כ בין לגבי האיסור עשה בין לגבי האיסור לאו אין שום כח למצוות עשה לדחות. ולפ"ז נתבאר היאך כתב הריטב"א דטעמא דאין עדלתו"ע משום אעד"ע ואעפ"כ כתב הריטב"א דלוקין על הלאו דנכלל בדין אין עשה דוחה עשה הוא דאין העשה דוחה הל"ת במקום שיש איסור עשה עם הל"ת. וביאר הגרא"א דצ"ל שרק לרווחא דמילתא נקטינן שאילו יש ב' כללים אבל באמת דין אעד"ע ודין אעדלתו"ע חד הוא. ו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 234 אורחים