חיים כתב:המ"ב לא טעה ולא כלום. הוא בסך הכל מציין לדברי המנחת כהן שיתכן שג' הכוכבים יהיו לפני הזמן של ד' מילין, והיינו לפי ששיטת ר"ת תלויה גם בשעות זמניות, לפי דעת המנחת כהן. ובכך הוא מיישב מה שמצינו בשו"ע שהולכים גם אחר הכוכבים. אבל בארץ ישראל, בזמן שאין לתלות שיצאו ג' כוכבים בינוניים לפני הזמן של ד' מילין, כגון בחודשי הקיץ וניסן תשרי, ברור שגם לשיטת המ"ב ע"פ ר"ת, עדיין לא לילה.
ידידיה כתב:ודאי, אלא שלפי זה מוכרחים לחשוש גם בחו"ל בהתאם ולחכות שעתיים שלוש וכדלעיל, האם מישהו עושה כן?
חיים כתב:ידידיה כתב:ודאי, אלא שלפי זה מוכרחים לחשוש גם בחו"ל בהתאם ולחכות שעתיים שלוש וכדלעיל, האם מישהו עושה כן?
שאלה טובה, לא יודע.
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את כל הדיון כאן מה אנחנו צריכים לצדיק עם התמונות הלא כשם ש 72 דקות לפני הנץ מתחיל האור כך 72 דקות אחרי השקיעה מסתיים אותו אור וזה ידעו כולם לפחות כל מי שהבין בתכונה * כך שנראה לי שאין ויכוח על המציאות הזאת והדיון הוא בסוגיה או בהערכה מה נקרא חושך ומה יועילו על זה תמונות.
*(אולי יכולים להיות הבדלים קטנים בעניין בתלויים בתנועת כדור הארץ סביב השמש? אבל בכל מקרה מדובר בהבדל קטן)
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את כל הדיון כאן מה אנחנו צריכים לצדיק עם התמונות הלא כשם ש 72 דקות לפני הנץ מתחיל האור כך 72 דקות אחרי השקיעה מסתיים אותו אור וזה ידעו כולם לפחות כל מי שהבין בתכונה * כך שנראה לי שאין ויכוח על המציאות הזאת והדיון הוא בסוגיה או בהערכה מה נקרא חושך ומה יועילו על זה תמונות.
*(אולי יכולים להיות הבדלים קטנים בעניין התלויים בתנועת כדור הארץ סביב השמש? אבל בכל מקרה מדובר בהבדל קטן)
ר' אוצר, תפוס בקייץ מטוס ללונדון שנוחת שם בשעה 23.00 כ120 דקות אחרי השקיעה, מובטחני שאחר ההלם שתחטוף, תשוב לכאן ותחזור בך מן הלשון "ההבדלים הקטנים", ואם תואיל להשאר לשבות בלונדון, תכין קודם כדור הרגעה לקחת במוצאי שבת כשתשא עיניים לשמיים 72 דק' מן השקיעה ותראה מחציתם בצבע לבן (דהיינו הכסיף כביאור הפוסקים), וכשתוריד את עיניך תראה את יהודי המקום מדליקים נר להבדלה.
חיים כתב:בעל התמונות לא בא להוכיח שיש קצת אור, אלא שפני הרקיע המערביים עדיין מאדימים.
אם מבחינתך הדבר שווה ל"קצת אור", לא אמרתי כלום.
אוצר החכמה כתב:אני רואה משתי התגובות של ידיה וחיים שלא הובנתי,
השאלה שלי היתה כזאת הרי לגבי עמוד השחר מסכימים כולם להחשיבו כלפחות 72 דקות לפני הנץ דהיינו שמודים כולם שמתחיל אז הארה מסויימת, ואותה רמת אור נשארת עד 72 דקות אחרי השקיעה משיקולי סימטריה. וכיוון שבזה מודים כולם, א"כ לא היתה הטענה ש "אין אור בכלל ואין הבדל בהחשכה בין 18 דקות או חצי שעה ל72 דקות" , כי אם כן מדוע נחשב שעלה השחר. וע"כ שהדיון הוא הלכתי, או מכוח סוגיות או מכוח הערכה מה נחשב חושך, אבל מה יועילו לנו תמונות שמוכיחות שיש עוד קצת אור, כשאנו יודעים שכו"ע לא פליגי שיש קצת אור.
מה שכתבת שלגבי עלות השחר הכל מסכימים שדנים לפי דקות של שעון ולא לפי הילוך השמש, אינו נכון כלל לענ"ד. וודאי רבו הסוברים לחשב בכל מקום "לפי מעלות" והיינו במצב המקביל באותו מקום ל72- 18- 30- דק' שבא"י בניסן ותשרי.
אם אין את נפשך לטוס אל טומאת ארץ העמים כהצעתי לעיל, הנך יכול להכנס לאתר "מאי זמנים נט" ולראות כיצד הם מחשבים גם את עלות השחר בכל מקום לפי מצב הילוך השמש שבו ("מעלות שוות").
בעל התמונות לא בא להוכיח שיש קצת אור, אלא שפני הרקיע המערביים עדיין מאדימים.
אם מבחינתך הדבר שווה ל"קצת אור", לא אמרתי כלום.
אוצר החכמה כתב:לדעתי אין לזה קשר בכלל למהירות הסיבוב, כי בכלל לא מדובר כאן במרחק בקילומטרים אלא בזמן ואצל כולם הסיבוב נגמר ב 24 שעות בממוצע. ההבדל קשור לנטיית מעגל השמש מאמצע השמים כי במקומות הצפוניים השמש נוטה וממילא אחרי אותו פרק זמן (של 72 דקות למשל) הירידה שלה מתחת לאופק יותר קטנה, ולכן אנחנו רואים עדיין יותר מהאור החוזר מהאמוספירה.
כדי להבין את זה בקלות צריך לחשוב על הקוטב הצפוני ששם המעגל כ"כ נוטה שאין השמש יורדת כלל מתחת לאופק ונראית כמקיפה במעגל סביב השמים, עכשיו נאמר שאדם נמצא בקוטב ומתחיל ללכת דרומה, ככל שילך השמש תתחיל להסתתר ממנו מאחורי ה"בטן" של הכדור ההולכת וגובהת, אבל הבתחלה רק באמצע הלילה יהי לו חושך כי ה"בטן" קטנה עדיין ואינה מסתירה את זהרורי השמש וככל שיתרחק יתקצר הזמן מהשקיעה עד האפילהץ
אוצר החכמה כתב:בעל התמונות לא בא להוכיח שיש קצת אור, אלא שפני הרקיע המערביים עדיין מאדימים.
אם מבחינתך הדבר שווה ל"קצת אור", לא אמרתי כלום.
חשבתי שלזה כוונתו אבל אם כך אני לא מבין בכלל מה הוא רוצה, לדוגמא בא החזו"א ואומר שאחרי 40 או 45 דקות לא רואים פני מזרח מאדימים, מה הוא טוען כנגד זה שלדעתו זה כן נקרא אדום, הוא לא מציג אם כך שום דבר שונה רק מתווכח על ההגדרה?
(אם הויכוח היה אם יש אור או לא יש טעם להציג שתי תמונות זו ליד זו ולומר תראו את ההבדל, אבל אם הויכוח אם צבע מסויים נקרא מאדימים של הגמרא או לא מה התמונות יכולות לעזור כאן?
חיים כתב:הנה תשובה לר' ידידיה מספר תשובות והנהגות של רבי משה שטרנבוך, המנסה ליישב קושיית הגר"א:
חיים כתב:אוצר החכמה כתב:בעל התמונות לא בא להוכיח שיש קצת אור, אלא שפני הרקיע המערביים עדיין מאדימים.
אם מבחינתך הדבר שווה ל"קצת אור", לא אמרתי כלום.
חשבתי שלזה כוונתו אבל אם כך אני לא מבין בכלל מה הוא רוצה, לדוגמא בא החזו"א ואומר שאחרי 40 או 45 דקות לא רואים פני מזרח מאדימים, מה הוא טוען כנגד זה שלדעתו זה כן נקרא אדום, הוא לא מציג אם כך שום דבר שונה רק מתווכח על ההגדרה?
(אם הויכוח היה אם יש אור או לא יש טעם להציג שתי תמונות זו ליד זו ולומר תראו את ההבדל, אבל אם הויכוח אם צבע מסויים נקרא מאדימים של הגמרא או לא מה התמונות יכולות לעזור כאן?
כמובן שהחזו"א סובר אחרת. בעל התמונות מבקש להציג את הדעה האחרת, ולהראות שהיא לא מופרכת. אני לא עברתי על כל דבריו, ואולי אני טועה באופן הצגת הדברים. אני מצרף כאן עלון שיצא מטעם בעל התמונות, יש לי גם קבצים, אך הם כבדים להעלאה.
ידידיה כתב:חיים כתב:הנה תשובה לר' ידידיה מספר תשובות והנהגות של רבי משה שטרנבוך, המנסה ליישב קושיית הגר"א:
האם עיינת בכל המאמר שם?
ולא הביישן למד, אני לא זכיתי להבין מה שהבאת שלדעתך הוא יישוב העניין, אולי תוכל להסביר לי?
חיים כתב:ידידיה כתב:חיים כתב:הנה תשובה לר' ידידיה מספר תשובות והנהגות של רבי משה שטרנבוך, המנסה ליישב קושיית הגר"א:
האם עיינת בכל המאמר שם?
ולא הביישן למד, אני לא זכיתי להבין מה שהבאת שלדעתך הוא יישוב העניין, אולי תוכל להסביר לי?
זה לא לדעתי, אלא לדעת רבי משה שטרנבוך.
נראה לך לא נכון?
לגיטימי בהחלט.
דבריו כתובים בהסברה נאה, ואין לי מה להוסיף.
ידידיה כתב:אני באתי להצדיק הנוהגים בא"י להקל ב40 דק' וכתבתי שאינם עוברים ח"ו על דעת ר"ת כפי שהובנה בכל הדורות.
בעלזער כתב:מעניין לעניין.
משום מה מקובל לחשוב שהחסידים הקפידו על ר"ת ואחינו הליטאים תפסו כדעת הגר"א ומעולם אני תמה אם נכון הוא שהרי גם הבעל התניא בסידורו פוסק כדעת הגר"א.
שבטיישראל כתב:מה שמעולם לא הצלחתי להבין ...
מנהגם של אלו הקורין קר"ש דאורייתא של ערבית 13 דק' אחר שקיעה"ח ומחללין את השבת ואוכלין בים הכיפורים 40 דק' אחר שקיעה"ח ...
דא עקא לגבי עלות השחר נהיו פתאום "מחמירים" על מן מופרז של 120 דק' או 90 דק' (שוות -או זמניות- או במעלות כאו"א כפי כאבי הבטן שלו) קודם עלוה"ש ...
שבטיישראל כתב:ע"פ חשבון וע"פ שכל זה אותו זמן .
שבטיישראל כתב:כ"ה לדעת ר"ת וכן נתקבל המנהג (ובבכלל יצויין שזמן עלוה"ש של 90 דק' הינו חומרא חדשה שהוהנג אצל כמה בא"י ... לפני המלחמה לא ידעו מזה וגם כהיום לא נהיגי כן ברוב המקומות בחו"ל)
והרשב"א בשבת לד נשאר בצ"ע על דברי ר"ת מהירו' הזה, והו"ד ברדב"ז בתשו' סי' רפ"ב.ר״ח חבדיהון דרבנן בעי. כמה דתימא ערבית נראו ג׳ כוכבים אע״פ שהחמה נתונה באמצע הרקיע לילה הוא ויימא אף בשחרית כן
עשוי לנחת כתב:האחד כתב:ולכאו' תמוה מאוד היאך לא פירשו במשנה או בברייתא מתי הוא זמן זה ורק בגמ' בפסחים הובא בדרך אגב
ואיזה תפילין הניחו עד שבאו רש"י ור"ת וביארו באגב....
אוצר החכמה כתב:
השאלה שלי היתה כזאת הרי לגבי עמוד השחר מסכימים כולם להחשיבו כלפחות 72 דקות לפני הנץ דהיינו שמודים כולם שמתחיל אז הארה מסויימת, ואותה רמת אור נשארת עד 72 דקות אחרי השקיעה משיקולי סימטריה. וכיוון שבזה מודים כולם, א"כ לא היתה הטענה ש "אין אור בכלל ואין הבדל בהחשכה בין 18 דקות או חצי שעה ל72 דקות" , כי אם כן מדוע נחשב שעלה השחר. וע"כ שהדיון הוא הלכתי, או מכוח סוגיות או מכוח הערכה מה נחשב חושך, אבל מה יועילו לנו תמונות שמוכיחות שיש עוד קצת אור, כשאנו יודעים שכו"ע לא פליגי שיש קצת אור.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 387 אורחים