סי'תקג
והנה מצאנו תיקון לקריאת שמע בזמנה, אכן לתפילה בזמנה לא מצאנו תיקון בימות הקיץ שמקדימין להתפלל הרבה לפני פלג המנחה, כנ"ל. ואם כי תפילה אינה אלא מדרבנן, מכל מקום מצינו שהחמירו בה בכמה דברים יותר מבקריאת שמע, כגון עמידה וכיוון רגלים ואיסור הפסקה אפילו מפני הכבוד והיראה ובשאר מילי. ואם כן חל עלינו חיוב למצוא סעד למנהג קדמוננו ז"ל לההקדמה הגדולה, ובפרט המנהג הפשוט שהנהיגו פה להקדים עוד מוסיף על המנהג בערב ראש חודש מפני התענית , ולפעמים גם כן מפני ועד הקהל.
וכן יגעתי ומצאתי און להם, ונתתי שמחה בלבי שמצאתי ישוב קצת במה שנתחבטו ונתלבטו בו כמה פוסקים, ואדברה בעדות ה' נאמנה ולא אבוש, יהי רצון מלפניך שאכוין לדברי הגדולים להנהיגו כנ"ל, וכד שכיבנא יפקון לאנפאי. והתירוץ הוא זה, אחרי דקיימא לן תפילת ערבית רשות , רק דהאידנא קבעוה חובה על ידי קבלתינו אותה עלינו לחובה , לכן אפשר לומר דהם אמרו והם אמרו , שבארצותינו לא קיבלו אותה קדמונינו עליהם ועל זרעם רק להתפלל אותה בעוד היום גדול, מפני שהיה לטורח על ההמון להמתין באכילתם עד אחר תפילת ערבית שאחר יציאת הכוכבים, ואם היו מקדימין לאכול בעוד היום גדול היה אפשר שתתבטל תפילת ערבית לגמרי על ידי שיכרות ושינה כמו שכתב בתרומת הדשן . ואם תאמר איך היה להם רשות להקדים הזמן הלא איכא חשש ברכה לבטלה, יש לומר הא קיימא לן כר' יוחנן דאמר ולואי שיתפלל אדם כל היום , ודמיא הא מילתא להיכא דמסופק אם התפלל דחוזר ומתפלל ואינו צריך לחדש בה דבר ואפילו לדידן דאין אנו בעלי כונה כראוי .
ונראה כוונת רבינו שהמקדימים להתפלל מעריב עוד לפני פלג המנחה אכן אינם עומדים בגדרי ההלכה של זמן תפילה זו, והיא רק תפילת נדבה, אלא שבכל זאת נראה שיוצאים בה ידי חובת הקבלה שקיבלו ישראל את תפילת מעריב, ודי בסברא זו כדי שלא יצטרכו לחדש בה דבר.
וצ"ע עדיין.