מקיימים כפשוטו את כותרת האשכול
לפנות ימין ושמאל. וקרא זה אל זה ואמר
זקן ששכח כתב:אצטרף ואשאל, האם שלש קפיצות באמירת קדוש יש להם מקור?
כדכד כתב:מקיימים כפשוטו את כותרת האשכול
לפנות ימין ושמאל. וקרא זה אל זה ואמר
חכם באשי כתב:משום מה, לא ניתן לצרף יותר מ-3 קבצים (כנגד ג"פ 'קדוש'?), ואת הקובץ הרביעי אני מצרף כאן:
איתן נוי כתב:כדכד כתב:מקיימים כפשוטו את כותרת האשכול
לפנות ימין ושמאל. וקרא זה אל זה ואמר
עכ"פ:
חיטטתי וחיפשתי אין כזה דבר ברש"ש בכמה וכמה נוסחאות, אדרבה שלחתי למכון שיפרנסו מקור.
ראייתו העיקרית של הגרב"צ היא מהזוה"ק מפורש: "(פרשת נח דף עא:) : ומאי אמרי קדוש קדוש קדוש יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו, אהדרו לדרום אמרו קדוש אהדרו לצפון אמרו קדוש אהדרו למזרח אמרו קדוש אהדרו למערב אמרו ברוך".
וכן הביא משו"ת רבבות אפרים ושם כתוב במפורש שהוא בעצמו לא מצא מקור. אז איך הביא ממנו ראיה כמו הרש"ש.
אולי צ"ל בהלצה שכוונתו: שכשם שמהרש"ש הק' אין ראיה כך ממנו אין ראיה.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:אם אינם נביאם הם בני נביאים הם וכך נהגו בכל הדורות.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:אם אינם נביאים הם בני נביאים הם וכך נהגו בכל הדורות.
עזריאל ברגר כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:אם אינם נביאים הם בני נביאים הם וכך נהגו בכל הדורות.
אתה ראית שכך נהגו בכל הדורות?
איתן נוי כתב:זקן ששכח כתב:אצטרף ואשאל, האם שלש קפיצות באמירת קדוש יש להם מקור?
בעניין הגבהת הרגליים באמירת קדוש ג"פ בנקדישך:
1. בן איש חי שנה ראשונה פרשת תרומה
סעיף ה: ...וכתוב בחס"ל באומרו קק"ק ידלג שלשה דלוגין למעלה בעינים סגורות ונשואות למעלה ובאומרו ברוך וכו' כורע וזוקף בשם ומדלג דלוג א' בעינים נשואות למעלה, וכן באומרו ימלוך כורע וזוקף בשם ומדלג ועומד שם במקומו ברגלים מכוונות ודבוקות עד שיענה אמן דהאל הקדוש, זהו סדר הקדושה להקדיש את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל עכ"ל. והנה כריעה וזקיפה הנז' לא נזכרה בדברי רבינו האר"י ז"ל, ושאלתי את הרה"ג מהר"א מני נר"ו על מנהג החסידים בבית אל יכב"ץ בעה"ק ירושלם ת"ו, וכתב שאין נוהגים בזה אלא אומרים אותם בלא כריעה וזקיפה. והנה פה עירנו ג"כ אין נוהגים בכריעה וזקיפה אלא רק עושים דלוג דוקא:
סעיף ו: הדלוג הוא שידלג עקביו וגופו כלפי מעלה, ולא ידלג הרבה שיתלוצצו עליו וכנז' בספר ק"ג. ושלשה דלוגין של קק"ק תהיה כל הגבהה בתוספת מעט על חברתה, דמעלין בקודש וכנז' באחרונים ועיין כף החיים. וכו'.
2. אך בהליכות עולם שם אות ו: אך מ"ש הרהמ"ח שכל הגבהה משלשת הדילוגים תהיה בתוספת מעט על חבירתה, משום מעלין בקודש, אע"פ שכ"כ הרב רבי דוד עראמה (בפ"י מהל' תפלה הט"ז) בשם מהר"ר מנחם מריקאנטי ז"ל. והביאו הרב בית עובד (בהל' החזרה בדיני קדושה אות ה). ע"ש. מ"מ בכף החיים (שם סק"י) כתב, שאין לזה מקום לפי דעת האר"י ז"ל, שאדרבה לדברי האר"י ז"ל קדוש הראשון הוא יותר מעולה מהשאר, שבו עולה החסד בחכמה, ולכן צריך שיהיו כל השלשה שוים זה כמו זה. ע"ש. וכן נוהגים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 289 אורחים