מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

כל העולם כולו

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: כל העולם כולו

הודעהעל ידי צופה_ומביט » א' ספטמבר 01, 2024 11:42 am

הערה יפה.
לכאורה כי בא זה ולימד על זה.
ובפרט לדבריי שאינו אלא גילוי מילתא בעלמא להוציא מכל ספק, די בפעם הראשונה, וזכרון אחד עולה לכולם, דמאי שנא.
והטעם לא לכתוב בפירוש בכולם: נסה לשלב כפל "כל כולו" בכל ביטוי ותראה כמה מסורבל זה יוצא. כל נעימת המשקל של הקטע משתבשת. לא כך מדברים בני אדם.
אז מה שמוכרח, ופעם אחת, אומרים, והשאר - נסמך על זה.

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: כל העולם כולו

הודעהעל ידי צופה_ומביט » א' ספטמבר 01, 2024 11:55 am

כמדומה שאף פעם לא מצאנו את הכפל "כל... כולו" לגבי סך אנשים [המוזכרים בפירוש ולא ברמז (כגון "הארץ" שמתפרש "יושבי הארץ" כנ"ל)].
כלומר: כלפי דבר/חפצא אומרים "כל הדבר כולו", אבל לא כלפי אנשים, ישראל, או עמים.
הרבה מאד פעמים אומרים בתפילות את הביטוי "כל ישראל", ולא אומרים "כל ישראל כולם".
וכן לגבי העמים, אומרים "כל העמים", או "עמים כולם", אבל לא זכור לי "כל העמים כולם".
כך גם לגבי מלכים ושרים וכיו"ב.

ואולי החילוק בין דבר אחד - לסך דברים. כלפי חפצא אחד אומרים "כל כולו", אבל כלפי סך דברים [כולל דוממים, צמחים, בע"ח] אומרים רק "כל", או "כולם", אבל לא "כל... כולם".

וצ"ב מדוע. האם אין איזכורים כגון הנ"ל שבהם מתכוונים באמת לכולם, ובלי הכפל ישתמע [או יכול להשתמע] "רובם"?
מדוע בזה מילת "כל" או "כולם" לבדה מספיקה, ולא צריך / לא מצינו את הכפל "כל... כולו"?

למעשה זה קשה גם בלי הט"ז, אלא עצם מה שלגבי חפצא מצינו שימוש כזה "כל... כולו", ולגבי [סך] גברי/חפצי לא.

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: כל העולם כולו

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' אוקטובר 08, 2024 11:22 pm

שמואל דוד כתב:זבחים סב. מכל הבית כולו הריחו כו'

כעת עסקתי בגמרא זו, ומשם הוקשה לי על הט"ז:
זבחים סב, א: "ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלקים וזה מזבח לעולה לישראל (דברי הימים א כב, א) וכו' בשלמא בית מינכרא צורתו אלא מזבח מנא ידעי, אמר רבי אלעזר ראו מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו. ורבי יצחק נפחא אמר אפרו של יצחק ראו שמונח באותו מקום, ורבי שמואל בר נחמני אמר מכל הבית כולו הריחו ריח קטורת משם הריחו ריח איברים".

הרי דגם היכא שכתוב "כל הבית כולו" עדיין אי"ז בהכרח כולו, ויכול להיות גם רובו, שהרי ממקום המזבח הריחו ריח איברים.
ויש לומר דהבית לחוד והעזרה לחוד, ובכל מקום הבית כולו הריחו ריח קטורת [העשן היה מיתמר ועולה ע"י מעלה עשן כל שהוא, ומהתקרה יורד לכל הבית וממלא אותו], ובמקום המזבח החיצון [שעמד בעזרה מחוץ לבית] הריחו ריח איברים [ורק במקום המזבח ולא לצדדים, כי עמוד העשן (שלא ניצחתו הרוח, והיינו במזבח החיצון) היה מיתמר ועולה ולא התפשט הריח לצדדים. וגם אם נתפשט לא נקבע ונשאר במקום, שלא כמו בית סגור שאוצר בתוכו את הריח בכל גבולותיו].

ונתנו ידידים
הודעות: 1324
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: כל העולם כולו

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ד' אוקטובר 09, 2024 9:24 am

הנה בעיקר הדבר ברור כדברי הרב צופה ומביט (כמה נזכרתי ממך כשהתפללתי בראש השנה צופה ומביט עד סוף כל הדורות ועוד פעמים) שכונת הט"ז הוא שהיה אפשר לומר רובו ככולו ולא שכל מקום שנזכר כל פירושו רובו ככולו.


כמה פעמים חשבתי האם לא תחיה כל נשמה פירושו כל ממש או שאפשר לומר בזה רובו ככולו, ואז יתורץ לי הרבה קושיות שיש לי בתנ"ך, וכן בעוד כמה מקראות שנאמרה שהרגו כל זכר וכדומה ואם נאמר שאין פירושו כל ממש יתורץ כו"כ קושיות.

אמנם נראה שרובו ככולו יש לומר רק היכא דהכל מתפרש בצורה חיובי שהיה כך וכך או שתעשה כך וכך לכל אבל כשמדובר על דבר שלילי לא שייך ענין רובו ככולו, ולכן בלא תחיה כל נשמה א"א לפרשו רובו ככולו.
ונראה לבאר עפ"ד הרב בקורת תהיה שכתב בריש האשכול וז"ל
ביקורת תהיה כתב:
כח עליון כתב:ועי' סנהדרין עח א
מח' תנאים בזה
אם כל נפש או נפש כל דהו

ביאור המחלוקת בסנהדרין שם הוא כדלהלן:
'כל' משמש בשתי לשונות:
א. שלמות דבר, כמו 'כל היום וכל הלילה';
ב. שום דבר, משהו, כמו 'ולא נותר כל ירק', 'כל מלאכה לא יעשה בהם'.
המלה 'כל' בפסוק 'ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת' שפת יתר היא, כי היה די לומר 'כי יכה נפש אדם' והכל בכלל, אלא ללמדנו –
שיטת חכמים: רק המכה את הנפש כולה מומת, ולא המכה את מקצתה – על פי הוראה א של מלת 'כל';
שיטת רבי יהודה בן בתירא: אף המכה משהו מן הנפש מומת – על פי הוראה ב של מלת 'כל'.

ולפ"ז במקום שמדברים על דבר שלילי ברור שהכונה בכל הוא לפירושו השני דהיינו אפי' אחד ושם לא שייך ענין של רובו ככולו ובמקום שמדברים על דבר חיובי שייך ענין של רובו ככולו כי מתפרש בצורה הראשונה.

ואחר דבאנו לזה יש לתרץ קושית הרב צופה ומביט
צופה_ומביט כתב:
זבחים סב, א: "ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלקים וזה מזבח לעולה לישראל (דברי הימים א כב, א) וכו' בשלמא בית מינכרא צורתו אלא מזבח מנא ידעי, אמר רבי אלעזר ראו מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו. ורבי יצחק נפחא אמר אפרו של יצחק ראו שמונח באותו מקום, ורבי שמואל בר נחמני אמר מכל הבית כולו הריחו ריח קטורת משם הריחו ריח איברים".

הרי דגם היכא שכתוב "כל הבית כולו" עדיין אי"ז בהכרח כולו, ויכול להיות גם רובו, שהרי ממקום המזבח הריחו ריח איברים.

ונפרש דיסוד דברי הט"ז דבמקום שאמר כל כולו מוציא מידי רובו ככולו אינו דוקא משום יתור לומר שכל הוא הכל ממש (אע"ג דבאמת כן משמע בט"ז) אלא מתפרש באופן הנ"ל דאילו אמר פעם אחד כל הוי פירושו שלמות דבר וע"ז שייך רובו ככולו אבל היתור של כל כולו מתפרש בצורה של שום דבר וכגון כל העולם כולו פירושו כל חלק מהעולם כולו ולא הכל ולכן לא שייך בי' רובו ככולו.
ולפ"ז י"ל דגם במקום שנאמר בו חוץ שייך ענין כל כולו שבא לומר שכל חלק מהבית היה בו עשן הקטרת חוץ ממקום המזבח ואין הכונה לכל של שלימות שאז יש להקשות והרי נאמר בו חוץ אלא לכל של שום דבר שהרי על זה החוץ.

וכן מתורץ קושיותיו של הרב שמואל דוד
שמואל דוד כתב:סוטה לו. מתקיף לה רב נחמן בר יצחק כתולדותם בעינן אלא כל התורה כולה בנימן כתיב והכא בנימין שלם כו׳

מכאן סתירה לדברי הט״ז שכשיש כפילות ״כל - כולו״ הכוונה כל ממש. ואילו כאן הכוונה לרוב.

שמואל דוד כתב:בבא מציעא קו. כל העולם כולו בשדפון ושלו בירקון כו׳ מכאן סתירה לדברי הט״ז בהלכות ראש השנה ועיין פתחי שערים בתוספות.

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: כל העולם כולו

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' אוקטובר 09, 2024 10:30 am

יפה מאד. יישר כוח.
ועליי להתיישב עוד בדבריכם כראוי להם.

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: כל העולם כולו

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' אוקטובר 09, 2024 11:55 am

צופה_ומביט כתב:
שמואל דוד כתב:זבחים סב. מכל הבית כולו הריחו כו'

כעת עסקתי בגמרא זו, ומשם הוקשה לי על הט"ז:
זבחים סב, א: "ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלקים וזה מזבח לעולה לישראל (דברי הימים א כב, א) וכו' בשלמא בית מינכרא צורתו אלא מזבח מנא ידעי, אמר רבי אלעזר ראו מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו. ורבי יצחק נפחא אמר אפרו של יצחק ראו שמונח באותו מקום, ורבי שמואל בר נחמני אמר מכל הבית כולו הריחו ריח קטורת משם הריחו ריח איברים".

הרי דגם היכא שכתוב "כל הבית כולו" עדיין אי"ז בהכרח כולו, ויכול להיות גם רובו, שהרי ממקום המזבח הריחו ריח איברים.
ויש לומר דהבית לחוד והעזרה לחוד, ובכל מקום הבית כולו הריחו ריח קטורת [העשן היה מיתמר ועולה ע"י מעלה עשן כל שהוא, ומהתקרה יורד לכל הבית וממלא אותו], ובמקום המזבח החיצון [שעמד בעזרה מחוץ לבית] הריחו ריח איברים [ורק במקום המזבח ולא לצדדים, כי עמוד העשן (שלא ניצחתו הרוח, והיינו במזבח החיצון) היה מיתמר ועולה ולא התפשט הריח לצדדים. וגם אם נתפשט לא נקבע ונשאר במקום, שלא כמו בית סגור שאוצר בתוכו את הריח בכל גבולותיו].

יש להעיר על הפירוש הנ"ל מלשון רש"י שם: "בשלמא בית - ידעו אנשי כנסת הגדולה מה קדוש לעזרה מה קדוש להיכל: שניכרים צורתו - יסודות החומות:". ומשמע להדיא ש"בית" בגמרא שם הכוונה גם העזרה. וא"כ כשנאמר מיד אח"כ "מכל הבית כולו הריחו ריח קטורת" הכוונה גם בעזרה, למעט מקום המזבח עצמו שממנו הריחו ריח איברים, וא"כ נדחה מש"כ לעיל.
אמנם באמת יש להבין מדוע הריחו בעזרה ריח קטורת, מה שייכת הקטורת לשם כלל. ואם ריח הקטורת התפשט - הלוא ריח איברים שהוקרבו בעזרה עצמה מתפשט יותר.
וצ"ל שריח הקטורת היה מתפשט באופן מיוחד, כדאיתא בגמרא יומא לט, ב: "אמר רבה בר בר חנה מירושלים ליריחו עשרה פרסאות וכו' עזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת, נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח קטורת, כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט מריח קטורת. אמר רבי (יוסי בן דולגאי) עזים היו לאבא בהרי (מכמר) והיו מתעטשות מריח הקטורת". [ועוד איתא שם לגבי ריח הקטורת בבית עצמו, ממשכן שילה: "אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה סח לי זקן אחד פעם אחת הלכתי לשילה והרחתי ריח קטורת מבין כותליה"]. ולכן בכל הבית כולו כולל העזרה היה ריח חזק של קטורת, מלבד מקום המזבח עצמו ששם היה ריח איברים שלא ניצחו ריח הקטורת.
[ומה שכתבו שבכל הבית כולו הריחו ריח קטורת, לא ששם נעצר ריח הקטורת, אלא שאת צורת הבית ידעו מיסודות החומות, ולזה לא הוצרכו לקטורת כלל, ורק אמרו שבכל אותו התחום היה ריח חזק של קטורת, מלבד במקום המזבח. ובאמת לא זו בלבד, אלא שבהכרח יש חילוק בחוזק ריח הקטורת עצמו בין הנצבר בהיכל ובאולם (וכעין הנ"ל במשכן שילה) ואפילו בין כותלי העזרה (אף שאינה מקורה) / הנספג בכותלי העזרה עצמם (כעין משכן שילה) ועד יסודותיהם, לבין הריח המתפשט להלן, שהולך ונקלש. כדמוכח בגמרא גופא, שבירושלים אפילו כלה לא היתה צריכה להתקשט מחמת הריח, וביריחו רק אשה רגילה לא התבשמה מחמת הריח (וכ"כ הריטב"א שם)].

עוד יש לומר לגבי ריח הקטורת שבעזרה, שהיה מלשכה שהיתה שם בבית ראשון כעין לשכת בית אבטינס בבית שני, ששם היו מכינים את הקטורת ושומרים אותה לכל השנה. וכך משמע בלשון המשנה בתמיד ג, ח: "מיריחו היו מריחין ריח פיטום הקטורת. אמר רבי אלעזר בן דלגאי: עיזים היו לאבא בהרי מכוור והיו מתעטשות מריח פיטום הקטורת" [ופיטום הקטורת היינו הכנת הקטורת, כברייתא הידועה ועוד. ומקופיא לא ראיתי שעמדו המפרשים על חילוק זה שבין לשון המשנה בתמיד לברייתא ביומא]. ודומה לכך כתבו ביומא לח, א על נשות בית אבטינס: "מעולם לא יצאת כלה מבושמת מבתיהן וכשנושאין אשה ממקום אחר מתנין עמה שלא תתבסם שלא יאמרו ממעשה הקטורת מתבסמין". אמנם לא משמע בגמרא שריח הקטורת שהריחו בהיכל וריח הקטורת שהריחו בעזרה היו משני מקורות שונים.


ובגוף הגמרא ומה שהקשנו ממנה על הט"ז, עוד יש לפרש בהקדם הנ"ל שעל פי יסודות הבית [ואולי גם ע"י ריח הקטורת כנ"ל] ידעו בדיוק את מידות הבית כמשורטטים ע"ג הקרקע, ואדרבה, זהו הדגש כאן "מכל הבית כולו", לומר שהיתה ידועה להם כל צורת הבית בדיוק. ומעתה קשה מדוע הוצרכו להריח איברים ממקום המזבח, והלוא על פי מידות הבית [והעזרה] יכולים לידע היכן עמד המזבח כמבואר במשנה מידות ג, ו "בין האולם ולמזבח, עשרים ושתים אמה" [וגם אם "כל הבית כולו" הכוונה היתה רק להיכל, עכ"ז לפי צורת ההיכל אפשר לדעת בדיוק גם את צורת האולם], וכן ביתר פירוט במשניות שם ה, א-ב.
וכך הקשה בספר תורת הקודש (ב, יג סק"ד): "וצ"ע כיון דידעי צורת הבית וכפרש"י דהיו יסודות החומות הרי אפשר לדעת מקום המזבח היכן הוא".
והתשובה הביא שם בשם הגרי"ז משום ש"מקומו של המזבח מכוון ביותר", והיינו שבעינן לצמצם - וא"א לצמצם ע"י מדידה. עכ"ד.

וכעי"ז יש לומר עוד: מידות המזבח לא מעכבות, כדאיתא שם [עד ששים על ששים אמה שא"א יותר, ולפחות מערכה של אמה על אמה שא"א פחות]. מהו א"כ שמקומו של המזבח מכוון ביותר? משמע שהכוונה אמצעו של מזבח, הנקודה שממנה מודדים בשווה לצדדים את המידה לכל רוח כפי מה שהחליטו. ואת הנקודה הזו א"א לצמצם במדידה. אמנם צ"ע איך ידעו את הנקודה הזו לפי ריח איברים? ובפרט שמקום המערכה [לפחות במזבח של בית שני] לא היה באמצעו של מזבח.

עוי"ל כי באמת יש מחלוקת ג' תנאים היכן מקומו של המזבח מצפון לדרום. ואף להלכה שרוב המזבח בדרום נחלקו רש"י ורמב"ם כמה אמות ממנו בצפון, ה' או ז' [וצ"ב מה כאשר עושים מזבח במידות אחרות, האם משאירים בצפון את אותו מספר אמות, ואז תזוז נקודת האמצע של המזבח, וא"כ שוב אינו "מכוון ביותר", או שאז משתנה מספר האמות, ומה שכתבו רש"י ורמב"ם הוא דייקא לפי מידות המזבח בבית שני, וכן נראה לכאורה]. ויש לומר שכבר בזמן בניין בית שני לא היתה להם הלכה ברורה בזה מצד דרשת המקראות ומסורת ההלכה שבידם, ולכן בלי לראות את מקומו לא יכלו לדעת את מקום המזבח לפי צורת הבית ומדידה.

עכ"פ, יהיה התירוץ אשר יהיה, מבואר בגמרא שעל ידי מדידה לא יכלו לדעת את מקום המזבח מצורת הבית. ומעתה יש לומר שזה התכוונה הגמרא להדגיש כשכתבה "מכל הבית כולו". לומר דאף שידעו את צורת הבית בדיוק, "כל הבית כולו", עכ"ז לא הועיל להם לדעת את מקום המזבח [על ידי מדידה], והוצרכו לדעת אותו על ידי הריח, שמאותו "כל הבית כולו" הריחו ריח קטורת, מלבד מקום המזבח שבו הריחו ריח איברים.

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: כל העולם כולו

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' נובמבר 06, 2024 7:55 pm

אברהם העברי,
לדעת רבי יהודה נדרש: "כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד".
הרי כאן "כל העולם כולו" - שיש לו יוצא מן הכלל, אברהם.

שמר
הודעות: 778
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: כל העולם כולו

הודעהעל ידי שמר » א' נובמבר 17, 2024 7:57 pm

צופה_ומביט כתב:אברהם העברי,
לדעת רבי יהודה נדרש: "כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד".
הרי כאן "כל העולם כולו" - שיש לו יוצא מן הכלל, אברהם.

ושם בן נח היכן היה?? בצדו של אברהם או מהעבר השני

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: כל העולם כולו

הודעהעל ידי צופה_ומביט » א' נובמבר 17, 2024 8:01 pm

שמר כתב:ושם בן נח היכן היה?? בצדו של אברהם או מהעבר השני

שאלה טובה.
ולמה לדבר על שם, נדבר על נח בעצמו. הוא נפטר בשנת נ"ח לאברהם, כלומר שבגיל מ"ח לאברהם [שנת מות פלג], במעשה הפלגה [שבו נעשה כל העולם כולו מעבר אחד ואברהם מעבר אחר, ומכאן דעת המ"ד שבן 48 הכיר את בוראו, וברמב"ם שאז נשלמה הכרתו] עדיין היה נח בעולם - לעוד עשר שנים.
זו עוד הוכחה שגם הכפל "כל העולם כולו" אינו בהכרח הכל ממש.

אם כי מהכתובים ומדברי חז"ל משמע שנח ושם ועבר לא היו מעורבים במתרחש בעולם מהבחינה הזו.
עובדה: אברהם הוצרך להכיר את בוראו בעצמו, רב לא היה לו, בזמן שנח ושם שהיו בעצמם במבול ובתיבה, נביאים שחוו נסים גלויים, חיים וקיימים, ואיש לא יודע עליהם, לא לומד מהם. גם לא מי שחיפש את האמת. זה באמת פלא, אבל כך היא העובדה.

ולפי זה אולי הם "מחוץ לכלל" בנושא זה, ויכוח האמונה בימי אברהם, כמו נמצאים בזה בעולם לעצמם, ועכ"פ במאן דליתא לפנינו. ולכן נאמר שכל העולם כולו מעבר אחד ואברהם מעבר אחר.

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: כל העולם כולו

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' נובמבר 19, 2024 2:53 am

רשב״ם בבא בתרא קמז. כולה שתא חמימא - כלומר רוב השנה:


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 73 אורחים