מדוע זכו סיחון ועוג להינצל מהמבול?

[נוה הלבנון]

אשמח בדעת החכמים דכאן.

[סתם יהודי]

ראה מדרש רבה על הפסוק הן קרבו ימיך למות, שמבאר שזה לא שהם "זכו" להינצל, אלא שפשוט כך קרה מדרך הטבע שהם ניצלו, שכן "בשעת המבול לא הגיעו מים לקרסוליהן מפני גובהן".

[כתבן]

ר' צדוק הכהן מלובלין - צדקת הצדיק אות צו

מי שהוא שומר הברית ולא ראה קרי מימיו הוא נקרא יפה תואר בכתוב כענין יוסף יפה תואר, ועל זה נאמר (משלי ל"א ל') שקר החן והבל היופי, כי מצינו גם כן באומות עכו"ם שהיו נקיים מזה כמו עוג שפלט מדור המבול ובלא תיבה כלל ודאי לא היה ניסא לשיקרא רק שלא היה בן מבול דהיינו משחית זרע כמו שאמרו בפרק כל היד (נדה י"ג ב), וכמו שנתבאר במקום אחר אגמרא דנדה (ס"א א) שהיה בן אחיה בר שמחזאי ואין כאן מקומו [ולכן ניתנה ארצו לחצי מטה מנשה מזרעא דיוסף שומרי הברית] ולכך נתיירא משה ממנו כי משה היה גם כן בדור המבול כמו שאמרו ז"ל (חולין קל"ט ב) בשגם בגימטריא משה ונאמר עליו (שמות ב' י') כי מן המים משיתיהו שהיה אז במים. וגם כל עיקר ענין משה היה לתקן דבר זה הנקרא שטות שלכך היה פרוש מן האשה וקבור מול בית פעור כמו שנתבאר במקום אחר וראה זה נקי כל כך נתיירא ממנו עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא אל תירא, כי קיימא לן בנדרים (ל"א ב) הנודר מן הערלים אסור במולי אומות העכו"ם ומותר בערלי ישראל שאין הערלה נקרא אלא על שמם אפילו הם מולים ושומרי הברית. ועמך כולם צדיקים ושומרי הברית אפילו שקלקלו:

[ר_חיים_הקטן]

ע' בפירוש הרד"ל על פדר"א (פרק כ"ג אות ל"א).

[נוה הלבנון]

כעת הראוני מהרש"א בנדה סא, שסיחון נולד בתיבה עצמה מאשת חם.

[מה שנכון נכון]

כעת הראוני מהרש"א בנדה סא, שסיחון נולד בתיבה עצמה מאשת חם.

וראה ברבנו בחיי סו"פ חוקת שכן הביא מהמדרש, ואולי שם ראהו המהרש"א. [מובא בסה"ד אלף תרנ"ו וע"ש עוד].

[יהודה בן יעקב]

ע' בפירוש הרד"ל על פדר"א (פרק כ"ג אות ל"א).

שם מצטט מדברי תרגום המיוחס ליונתן - תורה בראשית יד, יג

וְאָתָא עוֹג דְאִישְׁתֵּזֵיב מִן גוּבְרַיָא דְמִיתוּ בְּטוּבְעָנָא וּרְכַב עִילוֹי תֵיבוּתָא וַהֲוָה גְנָנָא עַל רֵישֵׁיהּ וַהֲוָה מִתְפַּרְנֵס מִן מְזוֹנוֹי דְנֹחַ וְלָא בִּזְכוּתֵיהּ אִשְׁתֵּזִיב אֱלָהֵין דְיֶחֱמוּן דַיְירֵי עַלְמָא גְבוּרְתָּא דַיְיָ וְיֵימְרוּן הֲלָא גִיבָּרַיָא דַהֲווֹ מִלְקַדְמִין מָרְדוּ בְּמָארֵי עַלְמָא וְשֵׁיצֵיאוּנוּן מִן אַרְעָא

[צופה_ומביט]

ראה מדרש רבה על הפסוק הן קרבו ימיך למות, שמבאר שזה לא שהם "זכו" להינצל, אלא שפשוט כך קרה מדרך הטבע שהם ניצלו, שכן "בשעת המבול לא הגיעו מים לקרסוליהן מפני גובהן".

זה דבר שיש מאד להבין.
מים שכיסו את כל העולם בגובה 15 אמה מעל ראשי ההרים הגבוהים ביותר, לא הגיעו לקרסולי עוג וסיחון? איך א"כ הילכו בריות כאלה על פני כדור הארץ וחיו בו. זה כמו שאנחנו ננסה לגור ולחיות על אבטיח.
וסותר למדרשים שעוג ישב על גבי התיבה וכך ניצל.
ולכאורה סותר לגמרא ומדרשים שהמים היו רותחים (ובזבחים קיג, ב איתא להדיא שעל כן לא יכול עוג לעמוד במים. מאידך משמע שם שלולא כן היה ניצל במבול בדרך הטבע מחמת גודלו, ומאידך לגבי הראם שג"כ גובהו עצום, וראם בן יומו גודלו כהר תבור, עכ"ז התקשו בגמרא שם כיצד ניצל הראם במבול, וצ"ע). ויש לפלפל. [לגבי ההבל יש לומר שלא הגיע עד לראשם].

ולכאורה סותר למדרש שקרסולי עוג היו בגובה 30 אמה, כשהיכהו משה.
אמנם באמת גם לפי מדרש זה קשה מה הוצרך עוג לשבת על התיבה כדי להינצל במבול, הרי המים כיסו את ההרים הגבוהים 15 אמה, ילך ויעמוד על איזה הר ולא יגיעו המים לקרסוליו.
ודאתינן להכי יש לומר שאכן זו כוונת המדרש הראשון שהובא, שלא הגיעו המים לקרסוליהן מפני גובהן, היינו כשעמדו עוג וסיחון על ההרים הגבוהים שכוסו רק בגובה 15 אמה.
ולפי זה מה שהוצרך עוג לשבת על התיבה, אולי רק מדי פעם בגלל רתיחת המים. או כדי לעבור ממקום למקום, שלא יצטרך לעמוד שנה שלימה על ראש הר אחד. אי נמי כדי לקבל אוכל מנח, אחרת יצטרך לצום שנה שלימה. (אמנם עיין בזבחים קיג, ב לגבי הראם שלא כתוב שהכניס ראשו לתיבה כדי לאכול, אלא רק כדי לנשום, ואולי את האוכל הוציא לו נח אל מחוץ לתיבה. אמנם צ"ע כיצד יכול נח להאכיל בריות עצומות כאלה).


כל זה כמובן כשמנסים להבין את כל המדרשים האלה בדרך פשט, ומי יודע אם יש להם ביאור בדרך פשט, ולא הכל רק לשון חכמים וחידותם.

[צופה_ומביט]

לשאלה מדוע ניצל עוג:

התורה רומזת פעמיים שהוא ניצל במבול. בפרשתו נאמר "כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים", [ועל הרפאים נאמר שם בפ"ב שנחשבים כענקים, והכל מזכיר את הנאמר בתורה לפני המבול "הנפילים היו בארץ בימים ההם, וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגיבורים אשר מעולם אנשי השם"], ובפרשת לך לך במלחמת המלכים נאמר "ויבוא הפליט ויגד לאברהם העברי" [והבינו חז"ל שהפליט זה עוג ממה שנאמר בפרשתו כנ"ל שרק הוא נשאר מיתר הרפאים, וכמו שכתב שם רש"י שנשאר מהרפאים שהיכו אמרפל וחבריו בעשתרות קרנים - מקומו של עוג (והוא יושב בעשתרות) - כמש"כ "ובארבע עשרה שנה בא כדרלעומר והמלכים אשר איתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים" (צ"ב למה כתב רש"י אמרפל וחבריו כשהתורה מייחסת זאת לכדלעומר)]. והחיבור של הכל יחד מרמז שעוג ניצל במבול. (ראה עוד בגור אריה בראשית יד, יג).

וממה שרמזה זאת התורה [גם, ולראשונה] בפרשת ההודעה לאברהם משמע שעבור זה ניצל, כדי להודיע לאברהם.

ובזה מיושבת הסתירה האם "הפליט" היינו במלחמה או במבול, והתשובה היא: במלחמה הזו יכול היה להינצל רק מישהו ענק וחזק כעוג, וחוץ ממנו לא היו אז אנשים כאלה, שחיו לפני המבול ונכחדו במבול. ומדוע הוא כן היה אז? כי הוא פלט במבול. הרי ש"הפליט" במלחמה ובמבול חד הם. וזו הסיבה שפלט במבול, כדי שיהיה פליט במלחמה, כדי שיוכל להודיע לאברהם כי נשבה אחיו.

מדוע בדיוק הוא זכה לזה מכל הרפאים שחיו לפני המבול [ולא נבחר לזה ענק אחר]? איני יודע.
כנראה יודע תעלומות ידע שהוא יבוא ויודיע לאברהם. משא"כ אחרים גם אילו היו פולטים במלחמה לא היו מודיעים. [וזאת הגם שלפי חז"ל עוג הודיע לאברהם למטרה רעה, שימות אברהם ויישא הוא את שרה. עכ"ז נחשב לו הדבר לזכות, כדברי חז"ל שמשום כך נתיירא ממנו משה, שלא תעמוד לו זכות זו].

ויש דעה שעוג זה אליעזר, ולפי זה היה צדיק, דולה ומשקה מתורת רבו, ודמות דיוקנו דומה לרבו, ונהפך מארור לברוך. ומובן במה זכה. אבל כידוע דעה זו צע"ג מה הכוונה, ואיך מסתדר עם המפורש בתורה שעוג רשע והרגו משה. וגם לא מסתדר עם המדרש שוירק את חניכיו [אחרי שבא הפליט] זה אליעזר, דמשמע שקודם לכן לא היה אליעזר במלחמה.

לעצם רמזי פליטתו במבול בתורה: לכאורה כל זה בגדר רמז, ולא בפירוש, כי לגבי הרפאים, מפורש בתורה שחיו בימי אברהם ומלחמת המלכים, ומשמעות התורה בדברים פ"ב שגם בימי המואבים עוד חיו ענקים ורפאים [אם כי לא מוכרח], והרי בארץ ישראל בזמן משה חיו ענק ובניו [ולפי חז"ל חיו עוד מימות אברהם], ופשטות הפליט הוא מישהו שפלט מהמלחמה [וכמו שפירש רש"י בעצמו בפסוק כי רק עוג וכו' נשאר מיתר הרפאים], ולא דוקא מהמבול.

לגבי סיחון והאם פלט במבול:

צ"ב היכן מרומז בתורה שהוא היה במבול וניצל. [כי לגבי עוג מרומז פעמיים כנ"ל].
ומה שיש מסורת שהוא אחיו של עוג, גם זה צ"ב היכן מרומז בתורה.
ואולי כי הקב"ה אומר למשה לא לירא מעוג כי יכו אותו כמו שהיכו את סיחון. ומשמע שיש השוואה ביניהם, [הגם שאינו ראיה].
וידוע שגם אם הוא אחיו של עוג יש לומר שהוא אחיו מן האם, שנישאה לחם, ולא שנולד כבר קודם המבול וניצל במבול.
וראה כאן.

[צופה_ומביט]

הגור אריה (בראשית יד, יג בדרך השניה) כותב מהלך מחודש: עוג לא חי ולא ניצל במבול, אלא אחד מאבותיו.

שאין אתה צריך לומר שהוא בעצמו פלט מדור המבול, אלא אם האב הראשון פליט מדור המבול - שפיר הוא דנקרא "פליט". ואף על גב שתמצא בפרק פרת חטאת (זבחים קיג ע"ב) כי עוג הוא שפלט מן דור המבול, אין זה קושיא, דהא מצאנו שנקרא האב ובנו ובן בנו וכן כולם בשם אחד, ובפרט כאשר הם נבדלים בעניין מה מן הכלל, ויש בהם דבר מיוחד שנתייחד כמו שהיה בעוג, שיקרא האב ובנו ובן בנו בשם אחד, כי בא השם על אותו דבר שנתיחדו בו ואותו דבר גורם שנחשבו כאיש אחד, שהרי הם מיוחדים בדבר מה. ודבר זה מבואר מאוד, כמו שיקרא כל מין אדם בשם אחד בעבור שנתיחדו בעניין אחד. ואם כן קושיא זאת של כלום.

כלומר אחד מאבותיו של עוג הוא שפלט מהמבול, ולא עוג עצמו. ובדורות שאח"כ נולד עוג לאחד מצאצאי הפליט הזה.
ולפי המסורת נולדו לאותו צאצא שני בנים: עוג וסיחון.

ואם נחבר זאת עם דברינו לעיל:
אותו אב קדמון ניצל במבול כדי שמזרעו יבוא לעולם עוג שיהיה פליט במלחמת המלכים. ומשכבר ניצל, והיה לו זרע, הולידו זרעו כדרך כל הארץ, ואביו של עוג הוליד גם את סיחון אחיו. וא"כ אין צריך לחפש שום זכות בסיחון עצמו.

[צופה_ומביט]

הגור אריה שם גם שואל את השאלה במה זכה עוג:

ואם תאמר למה פלטו לעוג מן המבול, דאין לומר שהיה ראוי להנצל בשביל צדקותיו, דהא רשע גמור היה.
ועוד דבפרשת וירא (להלן יח, לב) פירש רש"י שלא היה אברהם מתפלל על פחות מי' – ועל ידי צירוף, משום שאמר נח ואשתו ובניו ונשיהם הרי שמנה, ועל ידי צירוף הרי ט' לא הצילו את דורם, אם כן קשיא הרי ט' היו עם עוג, והשם יתברך מצטרף עליהם.
ואין לומר בשביל שלא הגיע לעונשים, דאם כן בני דורם ינצלו כל אשר הם פחות מבן ק', אלא על כרחך כל אותם שלא הגיעו לק' מתו במבול בשביל אבותם, דבעון אבות בנים מתים (ראה שבת לב ע"ב), וגבי נח שהיה צדיק אמרו (ב"ר כו, ב) שבניו נצולו בשביל שלא הגיעו לעונשין.

ומתרץ:

ואפשר לומר כי השאירו השם כדי שיבא משה ויהרג אותו (ברכות נד ע"ב), ויראה בזה חסדי הקב"ה עם הצדיקים ואשר עשה להם, ולפיכך אמר דוד "לסיחון האמורי ולעוג מלך הבשן", ואלו שניהם אחים היו (נדה סא.), ופלטן מן המבול להראות בהם חסדי הקב"ה:
אמנם לי נראה כי פלטו מן המבול שהיו מבני שמחזי, כדאיתא בפרק פרת חטאת, והיה בו ענין אלקית ביותר, אין ראוי מצד עצמו למות על ידי המים כי אם על ידי משה איש האלקים (דברים לג, א), שהיה גובר עליו בצד מעלתו האלקית, כי המים הם פחותי המדריגה, ואין ראוים מצד עצמם לאבד בהם כח עוג, והדבר הזה הוא ענין מופלג בחכמה מאוד, ואין להאריך במקום הזה.

והוא ממש כעין שהקשה ותירץ הרמ"ע מפאנו (מעין גנים ח"ג סדר של פסח דף כט, א) שהובא כאן