נדרה הנאה מפלוני וקידשה בביאה האם מקודשת?

[איש_ספר]

מצאתי את זה באוצה"פ סי' כח ס"ק קטו

אוצרהפ.jpg (52.44 KiB) נצפה 390 פעמים

חיפשתי שם בסי' מד ולפו"ר לא מצאתי וגם לא הבנתי למה זה יכול להיות שם
עיינתי גם בסי' לג שם נזכרו בשו"ע בקצרה דיני המקדש בביאה וגם שם לא מצאתי.

אשמח מאד אם יהיה ביד מי מהחברים למצוא איה מקומו באוצה"פ

[איש_ספר]

ועד שאמצא מש"כ באוצה"פ אציין מה שהצלחתי למצוא ע"ע מהדנים בשאלה מעניינת זו:

אהלי יעקב למהריק"ש סי' קיא (והעתיקו בשלימות בדרכי נועם אהע"ז לו).
נשמת חיים להר"ח אבועלפיא חלק עשין דף מ"ד ע"ב ד"ה ובביאה
הון יוסף להר"י זאמירו סי' לב ושם סי' לג מר' אברהם הכהן (מי הוא?)
שורשי הים שורש פט: 'ונסתפק מרן מלכא [=מהר"ח אבולעפיא]...'.
יד דוד לר"ד קרלינר: '...אך שמעתי אשר רבותינו האחרונים חכמי ספרד הפריזו בזה והחליטו דאינה מקודשת...'.
חת"ס ח"א סי' קח
אבן הראשה לר"א קלצקין סי' כט
ערך ש"י אהע"ז סי' לג


אם יש ביד מי עוד מר"מ אשמח אם יודיעם בזה

[איש_ספר]

וראוי לצטט בהקשר של דיון זה דברי שעה"מ פ"א מאישות:

ואם בא עליה שלא כדרכה לשם קידושין אם היא מקודש' כתב הרב כנה"ג א"ה סי' ל"ג בהגהת הטור אות צ' שלא ביארו רבי' והטור אם היא מקודשת אך המפרשים כתבו דמקודשת וכו' .... ומ"מ יש לפקפק היאך היא מתקדשת בביאה שלא כדרכה כיון דבעינן שיקדשנה במידי דאית לה הנאה מיניה דמה"ט המקדש באיסורי הנאה קי"ל דאינה מקודשת ובביאה שלא כדרכה כיון שהיא אינה נהנית ממנו ואדרבא מצטערת היא בכך כמו שדרשו ז"ל ויענה שלא כדרכה היאך היא מתקדשת וצ"ל דקים להו לרבנן דקדושי ביאה לא משום שנהנית וגמר ומקני נפש מטובה אלא הרי היא כמו קדושי שטר שאע"פ שאין בו שו"פ מקודשת וה"ה בקדושי ביאה כנ"ל

[יוסף חיים אוהב ציון]

אולי מהר"א הכהן בעל טהרת המים?

[תוכן]

וראוי לצטט בהקשר של דיון זה דברי שעה"מ פ"א מאישות:

ואם בא עליה שלא כדרכה לשם קידושין אם היא מקודש' כתב הרב כנה"ג א"ה סי' ל"ג בהגהת הטור אות צ' שלא ביארו רבי' והטור אם היא מקודשת אך המפרשים כתבו דמקודשת וכו' .... ומ"מ יש לפקפק היאך היא מתקדשת בביאה שלא כדרכה כיון דבעינן שיקדשנה במידי דאית לה הנאה מיניה דמה"ט המקדש באיסורי הנאה קי"ל דאינה מקודשת ובביאה שלא כדרכה כיון שהיא אינה נהנית ממנו ואדרבא מצטערת היא בכך כמו שדרשו ז"ל ויענה שלא כדרכה היאך היא מתקדשת וצ"ל דקים להו לרבנן דקדושי ביאה לא משום שנהנית וגמר ומקני נפש מטובה אלא הרי היא כמו קדושי שטר שאע"פ שאין בו שו"פ מקודשת וה"ה בקדושי ביאה כנ"ל

עיין בגליון הש"ס יומא פ"ב ב'.

[איש_ספר]

וראוי לצטט בהקשר של דיון זה דברי שעה"מ פ"א מאישות:

ואם בא עליה שלא כדרכה לשם קידושין אם היא מקודש' כתב הרב כנה"ג א"ה סי' ל"ג בהגהת הטור אות צ' שלא ביארו רבי' והטור אם היא מקודשת אך המפרשים כתבו דמקודשת וכו' .... ומ"מ יש לפקפק היאך היא מתקדשת בביאה שלא כדרכה כיון דבעינן שיקדשנה במידי דאית לה הנאה מיניה דמה"ט המקדש באיסורי הנאה קי"ל דאינה מקודשת ובביאה שלא כדרכה כיון שהיא אינה נהנית ממנו ואדרבא מצטערת היא בכך כמו שדרשו ז"ל ויענה שלא כדרכה היאך היא מתקדשת וצ"ל דקים להו לרבנן דקדושי ביאה לא משום שנהנית וגמר ומקני נפש מטובה אלא הרי היא כמו קדושי שטר שאע"פ שאין בו שו"פ מקודשת וה"ה בקדושי ביאה כנ"ל

עיין בגליון הש"ס יומא פ"ב ב'.

כנראה הציונים שם מכוונים האם יש הנאה בביאה של"כ, אבל אין שם דיון בגוף שאלת שעה"מ, אם קידושי ביאה משום הנאה נגעו בה (ועי' קידושין ה ע"ב, הצד השווה שבהן [כסף וביאה] שהנאתן מרובה. וכמובן לא נעלם משעה"מ עי"ש.

וע"ע ראב"ן ריש קידושין (מהדו' דבליצקי סי' תקנב ח"ג עמ' תקע"ט) וסה"י לר"ת חלק התשובות סי' פ אות ד (מהדו' הנ"ל עמ' שנט) קו' רבינו אפרים ל"ל לריבויי קידושי ביאה תיפו"ל דמתקדשת משום הנאה שבה ותי' ראב"ן ור"ת.

אולי מהר"א הכהן בעל טהרת המים?

נ"ל שאינו מתאים עם סדר הזמנים.

[סגי נהור]

אם קידושי ביאה משום הנאה נגעו בה (ועי' קידושין ה ע"ב, הצד השווה שבהן [כסף וביאה] שהנאתן מרובה.

קצת משמע מכאן להפך, שהרי לא נאמר "שכן נהנית" (והרי בשטר, לשון רש"י, "אין לו בה שום הנאה", וא"כ הנאה מרובה למה לי?). היינו שאין הכוונה שהקידושין באים מכח אותה הנאה, אלא לציין תכונה כללית משותפת של כסף וביאה הנעדרת בשטר (והרי בשו"פ ודאי אין הנאה מרובה!).

כתבתי בלי שום עיון, וכיפרתי על כך כנהוג בשימוש באותיות קטנות...

[צופה_ומביט]

בזמנו הבנתי בפשיטות שקנין ביאה באישה הוא כעין קניין חזקה בעבד, שעניינו התחלת הדבר שמחילים כאן [הוראת בעלות, התחלת ההתנהגות כבעלים, עשיית מה שעושה רק הבעלים, היא צביון מעשה הקניין של חזקה]. בעבד - התחלת ההשתמשות, ובאשה - התחלת האישות [הכל יודעים וכו', והרמב"ם באישות שקודם מתן תורה וכו'].
אם היה מצד ההנאה תמוה מאד שהוא קניין לעצמו ואינו נכלל בקניין כסף ככל שחוק לפניי רקוד לפניי.
אלא מדובר בג' צורות קניין שונות, צביון אחר של מעשה קניין:
קניין כסף = קבלת הנאה וכעין תמורה,
קניין שטר - תיעוד רשמי של הדבר,
קניין חזקה/ביאה = התחלת הדבר.

[צופה_ומביט]

עלה יונה לרב מרצבך עמוד צ:

עיקרו ומהותו של שטר בדיני אישות - בגירושין הוא. שכן אין שטר אלא הודעה לה בעל כורחה, מבלי לשאול חוות דעתה, שנשתנה מעמדה בגט, שגרושה היא, ואינה אשתו מעתה [א"ה: לפי זה יוצא שאחרי האיסור דר"ג לגרש אשה בע"כ לא יועיל שטר בגירושין מצד מהותו, אלא רק מצד הגזיה"כ שמועיל שטר אף בקידושין, כלהלן, וצ"ע]. ובמהותה אין ענין שטר לקידושין התלויים ברצונה לקבלו.
ועיקרם של קידושין - בביאה, בהתחלת חיי אישות בכוונת שניהם להיות איש ואשתו.
ועיקרו של קנין כסף - בקרקע ובמכר, ולא בקנין אשה שאינה קנינו במובן הרגיל.
במהות ובטעם, כל אחד במקומו הוא עומד, אלא שרצה הבורא שלא להבדיל בין הוויה ליציאה, בין התחלת אישות לביטולה, וגזר ששטר הודעה שתהיה אשתו, אם היא מוכנה לקבלו, יפעל כמו בגירושין, ולא יהיה הבדל והפרש בין עשיית אישות להפרתה. ואילולא הסברא של אין קטיגור נעשה סניגור אף בכסף היה למד בהיקש שינהג בגירושין.
ורצה הבורא שאף בקידושין ינהג בהם קנין כסף כבשדה.
נמצאו כל ההוויות שוות בתוקפן ובדיניהם, אף שבטעמן ובמהותן יש ויש הבדל ביניהן.