מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

טעימת התבשיל בערב שבת

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
אהרון 37
הודעות: 301
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

טעימת התבשיל בערב שבת

הודעהעל ידי אהרון 37 » ו' ינואר 18, 2019 1:13 am

אשמח למקורות בעניין טעימת התבשיל בערב שבת.

אהרון 37
הודעות: 301
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: טעימת התבשיל בערב שבת

הודעהעל ידי אהרון 37 » ו' ינואר 18, 2019 1:16 am

אז בעניין זה, דבר זה מובא במשנה ברורה[סימן ר"נ ס"ק ב'. ומקורו מהמגן אברהם[ר"נ ס"ק א'] שכותב בשם "כתבים" שמצוה לטעום התבשיל מערב שבת.

ויש לציין גם את דברי המחזור ויטרי [סדר מוסף, מבאר שם קטעים מתפילת מוסף של שבת.] "טועמיה חיים זכו. תנא כל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו. ובירושלמי מפרש טעמא שלא יכעוס על בני ביתו מפני הקדחת תבשילו, וכתיב[איוב ה-כד] וידעת כי שלום אהלך, ומוקמינן ליה בשבת[לד' א'] בהדלקת הנר, וכל שכן שצריך להזהר פן יקדיח התבשיל."

וכבר העירו שבירושלמי שלנו לא נמצא.

והובא מנהג זה גם בכל בו[סימן ל"ז] ובארחות חים, ובשבלי הלקט.

אהרון 37
הודעות: 301
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: טעימת התבשיל בערב שבת

הודעהעל ידי אהרון 37 » ו' ינואר 18, 2019 1:21 am

הטעם שמבואר בכל הראשונים והאחרונים זה כדי שהתבשיל יהיה טעים בשבת, ובזה עצמו יש ב' עניינים, ענין של כבוד השבת, ועניין של שלום ביתו.

כמו כן ראה לשון ערוך השולחן, שלפ"ד נראה שמלבד התוצאה שיהיה בשבת התבשיל טעים, יש כבוד בעצם הטעימה, כמו שאדם מתכונן לקראת אדם חשוב שיבוא וטועם ודואג שהתבשילין יהיו טעימים.

במשנה ברורה מביא גם הטעם "מצוה לטעום מכל תבשיל בערב שבת כדי לתקנן יפה כהוגן. ועין בספר שלחן שלמה דהטעימה בשבת מכל מין בודאי היא מצוה, ורמז לזה טועמיה חיים זכו."

ובמה שכתב מהשולחן שלמה, הנה לשון השולחן שלמה [סי' ר"נ סעיף א'] "ומצוה לטעום מכל תבשיל בע"ש ופשיטא בשבת נ"ל. וירבה בשר ויין ומגדנות כפי יכלתו." וכנראה מזה שכתב השולחן שלמה ופשיטא בשבת" למד המשנ"ב שלשולחן שלמה יש עניין בעצם הטעימה.

ויש לדון בכמה נפק"מ בין שני הטעמים, אמנם אחר שבכל הראשונים והאחרונים נתבאר הטעם מצד שהתבשיל יהיה טעים ברור שזה הטעם העיקרי, והמשנ"ב שציין לעניין הטעימה רק את המגן אברהם, נראה שלא ידע מהמחזור ויטרי והכל בו והארחות חיים, והמטה משה, ועוד, ואפשר שאם היה יודע לא היה מביא לדברי השולחן שלמה.

אהרון 37
הודעות: 301
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: טעימת התבשיל בערב שבת

הודעהעל ידי אהרון 37 » ו' ינואר 18, 2019 1:27 am

ודנו הפוסקים לגבי לטעום בערב שבת חזון האם מותר לטעום.

בשו"ת התעוררות תשובה[או"ח סימן שמב] נוטה לאסור, ובשו"ת אור לציון דעתו להתיר.

כמו"כ דנים כשחל עשרה בטבת בערב שבת, ויש דנו להתיר לטעום ולפלוט.

ויל"ד אם היה מצוה לטעום מהמן במדבר.

וי"ל שתליא בטעמים, שלטעם שהטעימה היא מצוה עצמית, י"ל שגם במן היה עניין זה, משא"כ אם כל הטעם להתקין המאכלים לשבת, י"ל שבמן לא שייך זה, כיון שבשבת עצמו היה אפשר להתקין המאכל ע"י מחשבה, שהרי כפי הטעם שרצו שיהיה כך היה, אז אם נניח מרגיש שאי"ז מספיק מלוח, או שחסר תבלין, יכול גם בשבת עצמו לחשוב על הטעם. וכ"ז לפי הפשטות שלא היה להם איסור בשבת לחשוב ולעשות ע"י מחשבתם דבר שאסור לעשות בשבת בדרך של מלאכה גמורה.

בפסקי תשובות דן לגבי טעימה בערב יום טוב, ונראה שם שסובר שאפשר שזה גם תלוי בטעמים, שלטעם מצד הכשרת התבשיל י"ל שביו"ט אי"ז שייך, כיון שיכול ביו"ט עצמו לתקן התבשיל, משא"כ אם יש עניין בעצם הטעימה.

אהרון 37
הודעות: 301
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: טעימת התבשיל בערב שבת

הודעהעל ידי אהרון 37 » ו' ינואר 18, 2019 1:35 am

viewtopic.php?f=50&t=35298&p=386602&hilit=%D7%98%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%94+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%96%D7%9B%D7%95#p386602

והנה בעניין טעימת התבשיל, הראשונים שהזכרנו מציינים זה כפירוש למה שאומרים בתפילת מוסף "טועמיה חיים זכו".

ויש לבדוק ולעיין בלשונם אם זה אסמכתא כזו, או שהבינו שזה באמת הפירוש הפשוט של נוסח התפילה.

ואם נימא שאי"ז הפירוש הפשוט, אפשר לפרש קטע התפילה, או שהכוונה על טעימה כפשוטו, רק שבפשוטו קאי על שבת בעצמה.

או שאין הכוונה כלל על טעימת האוכל, אלא על טעימה מהשבת, אם כי הרי שבת זה דבר רוחני, ואולי זה לשון מושאל כזה.

ובאמת בקישור שהבאתי מאשכול בעניין שהובא כאן בפורום, יוצא שאפשר שהנוסח האמיתי אינו כלל טועמיה חיים זכו.

אהרון 37
הודעות: 301
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: טעימת התבשיל בערב שבת

הודעהעל ידי אהרון 37 » ו' ינואר 18, 2019 4:39 am

טעיתי לגבי ציון האשכול בנוסח "טועמיה חיים זכו" שאי"ז שייך לעניין מה הפירוש ב"טועמיה". וכל השאלה מה הברכה שכתוב על "טועמיה", ובזה יש גירסאות, אבל לא שיך לנידון בביאור "טועמיה".

ממרומי היער
הודעות: 395
הצטרף: ה' יוני 20, 2013 4:33 pm

Re: טעימת התבשיל בערב שבת

הודעהעל ידי ממרומי היער » ו' ינואר 18, 2019 9:48 am

"שלום בית" - בהרבה בתים, אם הבעל יתקן את המאכל אזי יש לחשוש לשלום בית...
וממילא פשוט דאותם רעבים רעבתנים הדואגים לבטנם בימי שישי ומתרצים עצמם במצות "טועמיה", ואין באפשרותם לתקן המאכל כלל, אין מצוה לטעום.

ואולי יתכן לומר בדרך אחרת, דטועמיה נאמר בדרך "רשות" ולא בדרך "מצוה" או "חובה", דלכאורה קשה מדוע לענין מצוות אכילת מצה נאסר לאכול בערב פסח מצה, ולעניין מצות סעודה בשבת, עונג שבת, לא נאסר לטעום מתבשילי השבת?

ולכך באו ואמרו שמותר לטעום את האוכל בערב שבת, כי אפשר לתקן את המאכל, מה שאין כן במצה.

אהרון 37
הודעות: 301
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: טעימת התבשיל בערב שבת

הודעהעל ידי אהרון 37 » ד' ינואר 23, 2019 2:20 am

ממרומי היער
גם אני חשבתי על כך, שיש מקומות שדווקא תיקון הבעל את המאכל יש בזה בעיה בשלום בית.
אם כי יש להאריך גם בזה, אבל אין זה הבמה המתאימה.

במחילה, הפריע לי הגישה שלך לעניין.

ואסביר את דברי, ברור שחשוב להדגיש כשדנים בדבר כעין זה, שאין זה חובה גמורה כלל וכלל, וגם לא חובה שאיננה גמורה, ויש לנו חוב דאורייתא וחוב דרבנן, וחוב של מנהג, וחוב של דברים ששורשם מחכמת הקבלה, ולכל דבר חושב לתת את המשקל שלו ולא להפוך טפל לעיקר.

מאידך, אני הרגשתי בדבריך נימה של זלזול בעניין, וזה בפירוש איננו נכון, דבר שמוזכר במחזור ויטרי, שבולי הלקט, ארחות חיים, כל בו, ובמגן אברהם, ובמשנה ברורה, ובשו"ע הרב, ובעוד אחרונים רבים אין הוא דבר שיש לזלזל בו.

אז יתכן שגם אני לפני שראיתי את המקורות בעניין, הייתי עשוי אולי לזלזל בזה, ולראות בזה אולי איזה עניין חסידי וכדומה, אבל כשרואים את המקורות רואים שזה לא כך.

וזה שהאדם לא עושה זה לשם שמים, אלא לתאוות בטנו, זה עדיין לא אומר שאין בזה עניין חיובי ועניין של מצוה.

בכלל, יש לי הרגשה[ןזה לא קשור אליך, ולא ראיתי בתגובתך, רק אגב אורחא אני מזכיר את זה], שיש כאלו שחושבים שהתורה אמורה תמי דלהיות קשה וכבדה, ואם יש מצוה שיש לאדם חשק בזה, ויש לאדם גם יצר הרע בזה, הם מרגישים בזה לא טוב, לדעתי זה הרגשה מוטעית, וכגון זה, למשל, יש מצוה לאכול דבר מיוחד לראש חודש, ויש כאלו שזה יפריע להם להקפיד על דבר זה, וזה טעות, אין שום בעיה אם יש מצוה שהאדם אוהב לקיימה.

ואדרבה, אפשר שדווקא על מצוות אלו שהאדם לא מקיים יש פן שיותר יענש על זה, כי זה הרבה יותר קל לו לקיים את זה משאר מצות, וכמו שלגבי ציצית קשה יותר עונשו של המבטל תכלת מהמבטל לבן.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: טעימת התבשיל בערב שבת

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ו' נובמבר 27, 2020 4:55 pm

התכלית של 'טועמיה' היא שהאדם יכין את המאכלים לצורך שבת, ויהיו בשיא הטעם כדבעי. מי שממלא את בטנו בערב שבת בכל מאכלי שבת, הויא היפך כבוד שבת והיפך התכלית של טועמיה.

אמנם שמעתי אומרים שיש בזה ענין עצמי חוץ מתיקון המאכל, על אף אשר כל המקורות שהביאו באשכול זה עד היום היו דוקא בענין תיקון המאכל, ולא בענין אחר. אפילו אם זה מצוה עצמית, היינו שאף אם המאכל הוא טוב ואין צריך תיקון, מ"מ קיים מצוה, ודלא כהצד השני שאינו אלא ספק מצוה אם יועילו מעשיו או לא. ואם הוא בטוח בכח אשתו או המבשל שיכול לעשות בעצמו\ה, אין צריך לטעום.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4804
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: טעימת התבשיל בערב שבת

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ש' נובמבר 28, 2020 7:50 pm

שער הכוונות - דרושי סדר שבת דרוש א ענין כוונת הטבילה
גם ראוי לאדם לטעום כל התבשילין שמבשל בע"ש לכבוד השבת כי הוא דוגמת האדם המכין סעודה למלך וטועם התבשילין אם הם טובים ואם חסרין איזה תבלין כדי שיתקנם או כדי שיבשל תבשילים אחרים. וכ"ז הוראה שמקבל האורח בסבר פ"י וז"ס טועמיה חיים זכו שתקנו בתפי' מוסף דשבת המתחי' תכנת שבת רצית קרבנותי' כו' כי כל הטועם התבשילין של שבת מע"ש זוכה לחיים עליונים.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4804
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: טעימת התבשיל בערב שבת

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ש' נובמבר 28, 2020 7:52 pm

ספר חמדת ימים - שבת קדש - פרק ג
ומנהג טוב להולכים בתמים לטעום בערב שבת קודם הטמנת החמין מכל תבשיל אשר יבשל לצורך שבת כמנהג הרב ז"ל ויזכה לחיים על שם "טועמיה חיים זכו". ואנשי מעשה המתענים בערב שבת [תנאי] יתנו בקבלת תעניתם לטעום קודם קבלת שבת ממה שבישלו לשבת וכמ"ש מתענית לשעות. ואם אפשר להם להתפלל מנחה בעשרה קודם שיטעמו יאמרו "ענינו", ואם לאו טפי עדיף לטעום תחלה ולהתפלל בצבור בלא ענינו משיתפלל יחידי. ומורי היה נוהג לטעום התבשילים ליל שבת, וסמוכין שלו ממה שכתוב בזוהר בראשית בלילה דשבתא בעי בר נש לאטעמא מכלא בגין לאחזאה דהא סכת שלום מכלא אתכללת וכו' ומשם יתבאר דלא נגעו בה מטעם לבדוק התבשילים אם מבושלים יפה ולהטעימם, כאשר עלה על רוח רבים. אפס היה טעם הדבר לאחזאה דסכת שלום מכולא אתכללת כאמור. ומכל מקום טובים השנים לאשר איננו מתענה בערב שבת לטעום בע"ש תבשילין אם עלה בישולו יפה, ושוב באור השבת ישוב לטעום מכל תבשיליו, ופנה למעלה לאחזאה דהא סכת שלום מכלא אתכלילת, וכה הוא מנהג ותיקין. וצריך כל איש הירא להיות זהיר באכילתו בערב שבת אך למעט אכילה ושתיה מידי מחסורו אשר יכש"ר לו אלא אוכל נפש בלבד, כדי לתת מקום לסעודת שבת שיאכל אותה לתיאבון והוא מכלל ענג שבת שיאכל מאכלו בטעם ובתאוה. כי אין ריבוי במאכל והשתיה ענג כשאין תאוה לאוכל לאכלם, רק העיקר הוא לאכול בנפש רעבה ותאבה, ואוכל אותם לכבוד ולתפארת היום ונמצא מענג גופו ונפשו כא', וצדקה יחשב לו. וכן מנהג אנשי מעשה שמרעיבים עצמם ביום הו' ומהם מתענית כדי לאכול אור שבת לתיאבון. וכן ראוי לכל אדם הישראל להתנהג בדרך הזה כאשר יוכל שאת. ואמרו על אחד מהחסידים שהיה סנדק בערב שבת ולא רצה ללכת לקביעות סעודה מפני שכבר היו שם עשרה בלעדו. ומכאן ידין ק"ו הלהוט אחר גרונו לאמר אם לדבר מצוה החמירו באפשר לעשות על ידי אחרים, כל שכן שיש להזהר בקביעות סעודת הרשות מפני כבודה של שבת.

בריושמא
הודעות: 1405
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: טעימת התבשיל בערב שבת

הודעהעל ידי בריושמא » ש' נובמבר 28, 2020 9:58 pm

כתב ר' יוסף יוזפא האן נוירלינגן, יוסף אומץ, סי' תקעו:
מצוה לטעום בערב שבת מתבשילי שבת אם הם מתוקנים ומתובלים כראוי לפי כבוד שבת.
וכתב מהר״ר הירץ טריוש ז״ל המקובל שהיה פה חזן בפירוש התפלה שחבר על טועמיה חיים זכו שיש לטעום השאליט בערב שבת.
ומצות עש״ה זו קיימתי בכל עוז.

עושה חדשות
הודעות: 12959
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: טעימת התבשיל בערב שבת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אוקטובר 19, 2024 7:42 pm

אהרון 37 כתב:ויש לציין גם את דברי המחזור ויטרי [סדר מוסף, מבאר שם קטעים מתפילת מוסף של שבת.] "טועמיה חיים זכו. תנא כל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו. ובירושלמי מפרש טעמא שלא יכעוס על בני ביתו מפני הקדחת תבשילו, וכתיב[איוב ה-כד] וידעת כי שלום אהלך, ומוקמינן ליה בשבת[לד' א'] בהדלקת הנר, וכל שכן שצריך להזהר פן יקדיח התבשיל".
וכבר העירו שבירושלמי שלנו לא נמצא.
והובא מנהג זה גם בכל בו[סימן ל"ז] ובארחות חים, ובשבלי הלקט.

ובהושענא לשבת המובאת במחזור ויטרי סי' שצג -
חצירות מערבים להוציא מפתחים. חדים אלי גיל ואינימו טופחים:
טועמים להסיר כל מיני מרזחים. טומנין במגרע מהוסיף רתחים:


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: שמואל דוד ו־ 79 אורחים