ע"מ שאני צדיק

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' דצמבר 20, 2016 8:34 am

העליתי שאלה באשכול אחר ושם נבלעה בדיון על דברים אחרים.
והייתי רוצה לשמוע את דעתכם בזה.

בעניין ע"מ שאני צדיק שהדין הוא שחיישינן לקידושין למצד שני פסול לעדות כמבור בגמרא קידושין ובב"ש שם בשו"ע.
צריך באמת להבין למה אם זה ספק רחוק (לדוגמה שלא נראה לנו שבאמת שב בתשובה) אנחנו דנים את זה כספק קידושין.
ולענ"ד יש שתי תשובות
1. שזה חומרא דקידושין שחיישינן לספק.
2. שאולי אינו צדיק גמור כלפי שמיא. אבל כלפי התנאי נחשב שצדיק גמור. כלומר שעד כמה שהיא רוצה שיתקיים התנאי, הרהור כזה של תשובה בלבו די בזה.

ויש נפ"מ בין התשובות האלו.
מה דעתכם ואולי יש תשובות אחרות פשוטות יותר.

בברכה המשולשת

יש על זה תשובה של הרדב"ז, כמדומני שמבאר שזה בגלל ספק

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ג' דצמבר 20, 2016 8:37 am

לא נכנס לגופו של עניין, אבל אאל"ט בקרי"ס ריש הל' תשובה למד מזה שעיקר תשובה מהני ע"י הרהור ויל"ע שם.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ג' דצמבר 20, 2016 8:41 am

ראה לדוגמא את ד' המאירי המובאים כאן.

צעיר_התלמידים

כתב הרמ"א אה"ע סימן מ"ב סעיף ה' 'המקדש לפני פסו"ע דאוריתא מכח רשעתן כגון לפני אנוסים או שאר רשעים י"א חיישינן לקידושין דלמא חזרו בתשובה ויש מקילין' עכ"ל.

והנה סברת המקילים כבר נתבארה בדברי גדולי האחרונים [ביאור הגר"א סק"ל, שו"ת רדב"ז ח"א סימן ק"מ, לחם משנה פ"ח מאישות ה"ה, גט פשוט סימן קכ"ג סק"ח] דה"ט דלא דמי להא דאמר קידושין מ"ט ב' המקדש את האשה ע"מ שאני צדיק גמור דחיישינן שמא הרהר תשובה בלבו, דשאני התם דאמרינן הואיל ונחית לתנאה מסתמא לא הוציא דבריו סתם לבטלה ושמא הרהר בתשובה, מאי דלא שייך גבי עדים שנעשו הקידושין בפניהם

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' דצמבר 20, 2016 9:49 am

לפי זה יצא שאם אמר ע"מ שאני צדיק גבי קידושין יוכשר לעדות לפחות לעניין לחוש לקידושין.

אני הבנתי שאת זה בא הב"ש שם לסתור ולכן שאלתי מה ששאלתי.
ועיינתי עכשיו בלשון הגר"א בסימן מ"ב שציינת ונ"ל שאינו סותר את ההסבר שהצעתי לעיל באפשרות השנייה, אע"פ שסתימתו קצת משמע לא כך.
אבל מה התשובה אם כך?

חיי נר · הודעהעל ידי **חיי נר** » ג' דצמבר 20, 2016 3:12 pm

ולכאורה כהצד ב' שהעלה כת"ר כעי"ז בשו"ת מהרשד"ם אבה"ע סוף סי' י', וזה לשונו, וטעמא דמילתא דבעדים לא אמרינן שמא הרהרו, נראה לענ"ד דהיינו טעמא כי המקדש קדושיו קדושין על הסתם אפילו שיהיה רשע גמור ואם כן כשאמר ע"מ שאני צדיק יש לחוש שמא הרהר ולזה ההרהור כיון בתנאו וגם כן היא סברה וקבלה ונתפייסה באותו הרהור לבד והקידושין תפסי, אמנם העדים לאו ברצון המקדש והמתקדשת וכו' עי"ש.
ואולי אפשר לתלות בזה את מחלוקת האחרונים בע"מ שאני צדיק, אי דוקא בעבירות שבינו לבין המקום, או גם בעבירות כגון גזל שצריך השבה שלא מספיק הרהור תשובה.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ג' דצמבר 20, 2016 3:18 pm

: משנת רבי אהרן ב, רלב - רלג - על מנת שאני צדיק.GIF (63.42 KiB) נצפה 3537 פעמים

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' דצמבר 20, 2016 3:23 pm

חיי נר כתב:ולכאורה כהצד ב' שהעלה כת"ר כעי"ז בשו"ת מהרשד"ם אבה"ע סוף סי' י', וזה לשונו, וטעמא דמילתא דבעדים לא אמרינן שמא הרהרו, נראה לענ"ד דהיינו טעמא כי המקדש קדושיו קדושין על הסתם אפילו שיהיה רשע גמור ואם כן כשאמר ע"מ שאני צדיק יש לחוש שמא הרהר ולזה ההרהור כיון בתנאו וגם כן היא סברה וקבלה ונתפייסה באותו הרהור לבד והקידושין תפסי, אמנם העדים לאו ברצון המקדש והמתקדשת וכו' עי"ש.
ואולי אפשר לתלות בזה את מחלוקת האחרונים בע"מ שאני צדיק, אי דוקא בעבירות שבינו לבין המקום, או גם בעבירות כגון גזל שצריך השבה שלא מספיק הרהור תשובה.

יש"כ גדול.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' דצמבר 20, 2016 3:56 pm

ולכאורה אפשר לומר באופן שלישי, שבאמת אם הוחזק אצלנו כרשע לא מובן איך תורע חזקה זו על סמך חשש רחוק כ"כ שמא הרהר תשובה, אלא הכוונה לומר שבמצבו של אדם כלפי שמיא אין כלל מושג כזה של הוחזק רשע, כי אין העבירות הקודמות מעידות כלל על מצבו של אדם בשעה זו, כי לעולם יכול אדם להרהר תשובה בלבו ולהשתנות, ואנו שאיננו יודעים מה בלבו של אדם איננו יכולים לומר דבר על מצבו כלפי שמיא על סמך מה שראינו בעבר.

ישראל אליהו

עצם זה שאדם מקדש אישה, ומתנה את הקידושין בזה שהוא צדיק גמור, רגלים לדבר שהוא יודע על מה הוא מדבר, ועל כן חיישינן שמא הרהר תשובה. ולכן אין זה חשש כ"כ רחוק.
חשש רחוק יהיה, באם אדם יקדש אישה, ויתנה עמה שזהו בתנאי שפלוני [המוחזק כרשע] צדיק גמור. לענ"ד בזה אינה מקודשת.

איש טלז · הודעהעל ידי **איש טלז** » ד' דצמבר 21, 2016 1:52 am

אגב ראיתי תרומת הדשן סימן שטו' [עוסק שם בעניני גרמי]
דחזינן שחוששים שמא הרהר תשובה בלבו אע"ג דאיכא למימר דהתם משום חומרא דאשת איש תלינן בספק להחמיר עי"ש בכל דבריו וצ"ת

עושה חדשות

להחילוק הנ"ל, אם יאמר אדם לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שפלוני -המוחזק לרשע- הוא צדיק, לא חיישי' שמא הרהר תשובה. אבל אם באותו הזמן או בסמוך לו, גם אותו פלוני יקדש אשה בתנאי וכו', יש לחוש גם לקידושיו של הראשון. (ולכאו' ה"ה לאידך גיסא, המקדש ע"מ שפלוני המוחזק לצדיק הוא רשע, לא חיישי' שמא הרהר ע"ז בלבו, אא"כ אותו ה'צדיק' ג"כ קידש בתנאי כזה).

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » א' אוקטובר 06, 2024 7:40 pm

שמא הרהר תשובה זה רק מדרבנן מדאורייתא הוא בחזקת רשע

עזריאל ברגר

שומר כתב:שמא הרהר תשובה זה רק מדרבנן מדאורייתא הוא בחזקת רשע

מי לחשך לדון כן?
ומי אמר שיש כזה מושג "חזקת רשע", כאשר בידו לעשות תשובה בכל רגע ורגע, ושמא כבר עשה תשובה?

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » א' אוקטובר 06, 2024 8:00 pm

עיין שות ברית יעקב

עזריאל ברגר

אגב, ווארט מעניין על סיפור זה - מתוך סיפור מספר 58 ב"סיפורי חסידים - זוין - מועדים":

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ב' אוקטובר 07, 2024 8:48 pm

עזריאל ברגר כתב:...

יש כאן חוסר דיוק, ופשיטא שלא מעטו של הגאון רש"י זווין זצ"ל, דהרי צדיק גמור הוא מי שאין בידו עבירות כלל, ונוסחת הגמרא היא
על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו
---
כלומר, אפילו הוא רשע גמור, שאין בידו זכויות, יכול בהרהור תשובה להפוך לצדיק, אבל לא לצדיק גמור. וזה פשוט מהגמרא בברכות,
וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך ופליגא דר' אבהו דא"ר אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין
---
הרי לנו שאין בע"ת נקראים צדיקים גמורים.

לבי במערב

HaimL כתב:יש כאן חוסר דיוק

: לקו''ש חי''ט ע' 394.jpg (23.76 KiB) נצפה 870 פעמים

ונתנו ידידים

HaimL כתב:
עזריאל ברגר כתב:...

יש כאן חוסר דיוק, ופשיטא שלא מעטו של הגאון רש"י זווין זצ"ל, דהרי צדיק גמור הוא מי שאין בידו עבירות כלל, ונוסחת הגמרא היא
על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו.

ראש השנה טז ב
צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר, ובתוס' שם למי שרובו זכויות קורה צדיק גמור.

עזריאל ברגר

תזכורת:
יש "היתר" לדבר בדרך ארץ מול גדולי הדורות הקודמים, עכ"פ בעשי"ת...

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ג' אוקטובר 08, 2024 9:42 am

לבי במערב כתב:
HaimL כתב:יש כאן חוסר דיוק
לקו''ש חי''ט ע' 394.jpg

הואיל והדברים מובאים בהערת הרה"ק מהרמ"מ מליובאוויטש ז"ל, אז אכן יש לי להחסיר את המילה חוסר, ומ"מ, רגליים לדבר שהנדפס בדפוס וילנא הודפס והוגה בדקדוק, ע"פ נוסחאות רבות יותר, ואם כן הדבר, אז רוב ומיעוט הלך אחר הרוב. וכן נדפס גם בדפוס הרמב"ם דקמן, ועדיין לא בדקתי במקו"א

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ג' אוקטובר 08, 2024 9:45 am

עזריאל ברגר כתב:תזכורת:
יש "היתר" לדבר בדרך ארץ מול גדולי הדורות הקודמים, עכ"פ בעשי"ת...

לא קראתי את כל האשכול. האם כבודו מתייחס למה שכתבתי ושענו לי, או לתגובות שקדמו לזה?

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ג' אוקטובר 08, 2024 9:50 am

ונתנו ידידים כתב:
HaimL כתב:
עזריאל ברגר כתב:...

יש כאן חוסר דיוק, ופשיטא שלא מעטו של הגאון רש"י זווין זצ"ל, דהרי צדיק גמור הוא מי שאין בידו עבירות כלל, ונוסחת הגמרא היא
על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו.

ראש השנה טז ב
צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר, ובתוס' שם למי שרובו זכויות קורה צדיק גמור.

האם כבודו מתכוון לדיבור התוספות,

ונחתמין לאלתר לחיים. מדקא חשיב בינוניים משמע דצדיקים קרי למי שזכיותיו מרובים ורשעים גמורים למי שעונותיו מרובים ופעמים הצדיקים נחתמין למיתה ורשעים גמורים לחיים דכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו (דברים ז) דאמרינן בסוף פ"ק דקדושין (דף לט: ושם) מי שזכיותיו מרובין מעונותיו דומה כמי ששרף את כל התורה כולה ולא שייר ממנה אות אחת ואי עונותיו מרובין מזכויותיו דומה כמי שקיים כל התורה כולה ולא חיסר אות אחת וכל זה דקרי הכא גבי רשעים מיתה וגבי צדיקים חיים כלומר לחיי העולם הבא:

עזריאל ברגר

HaimL כתב:
עזריאל ברגר כתב:תזכורת:
יש "היתר" לדבר בדרך ארץ מול גדולי הדורות הקודמים, עכ"פ בעשי"ת...

לא קראתי את כל האשכול. האם כבודו מתייחס למה שכתבתי ושענו לי, או לתגובות שקדמו לזה?

אליך.

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ג' אוקטובר 08, 2024 10:00 am

HaimL כתב:
ונתנו ידידים כתב:
HaimL כתב:
עזריאל ברגר כתב:...

יש כאן חוסר דיוק, ופשיטא שלא מעטו של הגאון רש"י זווין זצ"ל, דהרי צדיק גמור הוא מי שאין בידו עבירות כלל, ונוסחת הגמרא היא
על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו.

ראש השנה טז ב
צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר, ובתוס' שם למי שרובו זכויות קורה צדיק גמור.

האם כבודו מתכוון לדיבור התוספות,

עכשיו ראיתי שהב"ח ז"ל הגיה כדברי כבודו, וכן מוכרח מלשון הגמרא אבל א"כ, שתי תמיהות בדבר. חדא, דא"כ מה טיבם של צדיקים שאינם גמורים ורשעים שאינם גמורים ליום הדין, דהא לא הוזכרו. ושתיים, דא"כ איך ניישב את הגמרא והתוספות שהביא כבודו עם לישנא דרבי אבהו שהעתקתי לעיל.

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ג' אוקטובר 08, 2024 10:08 am

עזריאל ברגר כתב:
HaimL כתב:
עזריאל ברגר כתב:תזכורת:
יש "היתר" לדבר בדרך ארץ מול גדולי הדורות הקודמים, עכ"פ בעשי"ת...

לא קראתי את כל האשכול. האם כבודו מתייחס למה שכתבתי ושענו לי, או לתגובות שקדמו לזה?

אליך.

על כבודו להיזהר גם בחשד בכשרים, ובפרט בעשי"ת. ימחל כבודו לפרש את טענתו, ואנקה א"ע.

עזריאל ברגר

סגנון דיבורך מול הסיפור - היתה בו נימת זלזול.

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ג' אוקטובר 08, 2024 1:32 pm

עזריאל ברגר כתב:סגנון דיבורך מול הסיפור - היתה בו נימת זלזול.

לא ידעתי שגם המדפיסים והמו"לים של הספר אף הם בכלל גדולי הדורות הקודמים, ואם כן, אבקש מחילה, וזאת למרות שלא כתבתי אלא *חוסר דיוק*, לא כתבתי דבר וחצי דבר שיש בו זלזול בכבודם.

לבי במערב

"המו"ל" של הס' הנ"ל הלא הוא הגרש"י זעווין נ"ע.

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ג' אוקטובר 08, 2024 10:57 pm

לבי במערב כתב:"המו"ל" של הס' הנ"ל הלא הוא הגרש"י זעווין נ"ע.

המחבר של הספר הנ"ל הוא הגאון הנזכר זצ"ל, ולכן כתבתי שפשיטא לי שלא יצא מעטו, אלא טעות המדפיסים. וגם אם הייתי כותב חוסר דיוק על הגאון הנ"ל, לא הייתי רואה בזה זלזול, אלא טפשות בעלמא, לחלוק על גאון ידוע ומפורסם. ומ"מ, אם אכן הדברים נכתבו על ידי הגאון זצ"ל, אכן אין מקום לכתוב חוסר דיוק, אבל יש מקום להתווכח, ואשמח לדיון בתגובות שהובאו כאן, ובמה שכתבתי עליהן.

לבי במערב

HaimL כתב:ואשמח לדיון

אינני מבין מהו הדיון שאמור להתקיים. הנוסחא שבאו"ז היא ע"מ שאני צדיק גמור, וכ"ה בלקו"ת ובשא"ס מגדולי האחרונים.

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ד' אוקטובר 09, 2024 11:33 am

לבי במערב כתב:
HaimL כתב:ואשמח לדיון
אינני מבין מהו הדיון שאמור להתקיים. הנוסחא שבאו"ז היא ע"מ שאני צדיק גמור, וכ"ה בלקו"ת ובשא"ס מגדולי האחרונים.

לא ראיתי שכבודו הביא שא"ס, אבל בש"ס דפוס וילנא דקמן הנוסחא היא אחרת. ואם כבודו אינו מקבל את הטענה, שאיננה מוכרחת, אבל לדעתי מסתבר כן, שצריך לומר שש"ס דפוס וילנא מכריע עפ"ר, מפני שהוא מוגה טפי משא"ס, וכ"ה גם בנוגע לדפוס הרמב"ם דקמן, אם כן נזנח את הטענה הזאת, ואשמח לדון כיצד זה מתיישב עם רבי אבהו, במקום שבע"ת עומדין צ"ג אינם עומדין, וש"מ שאין צדיקים גמורים בכלל בע"ת, היינו שאין בידם עבירות כלל.

ונתנו ידידים

בעל תשובה הוא גם כן צדיק גמור (והראיתי לך מדברי תוס שגם רוב זכויות נקרא צדיק גמור, וזה באמת תמוה מצד עצמו), אבל צדיק גמור אינו בדוקא בעל תשובה.
ולכן אמר הגמרא במקום שבע"ת עומדים אין עומדים שם צדיקים גמורים במקרה שאינם בעלי תשובה.

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ד' אוקטובר 09, 2024 5:25 pm

ונתנו ידידים כתב:בעל תשובה הוא גם כן צדיק גמור (והראיתי לך מדברי תוס שגם רוב זכויות נקרא צדיק גמור, וזה באמת תמוה מצד עצמו), אבל צדיק גמור אינו בדוקא בעל תשובה.
ולכן אמר הגמרא במקום שבע"ת עומדים אין עומדים שם צדיקים גמורים במקרה שאינם בעלי תשובה.

זה טיעון טוב, וצריך לעיין בדבר. אבל אם כבודו מציין שוב את הראיה מדברי התוספות בר"ה, אשמח אם כבודו יתייחס לשאלתי, מדוע שם בגמרא יש רק צ"ג, ר"ג ובינוניים, ואין צשא"ג ורשא"ג. ייתכן שבכך נגיע למסקנה שבכל זאת אין משם ראיה.

ונתנו ידידים

לא, יש שם מחלוקת ראשונים.
דעת הרשב"א והחינוך הוא שמדובר רק בצדיקים גמורים אבל באינם גמורים אא"ל נחתמין לחיים דהרי יש צדיק ורע לו דמיירי בצדיק שאינו גמור.
ולדידהו קשה מאד קושיתך ועוד כמה קושיות.
אבל דעת תוס' (ונראה דכן הוא גם דעת רש"י) הוא דצדיקים המוזכר שם מיירי בכל צדיק כל שרובו זכויות (וצדיק גמור לאו דוקא), ועל קושית הרשבא מצדיק ורע לו תי' תוס' דהדין התם מיירי בדין של עוה"ב, ועיין מהרש"א ליתר ביאור.
ולפ"ז איני יודע מה קשה לך.

לבי במערב

HaimL כתב:[א] לא ראיתי שכבודו הביא שא"ס, אבל בש"ס דפוס וילנא דקמן הנוסחא היא אחרת. [ב] ואם כבודו אינו מקבל את הטענה, שאיננה מוכרחת, אבל לדעתי מסתבר כן, שצריך לומר שש"ס דפוס וילנא מכריע עפ"ר, מפני שהוא מוגה טפי משא"ס, [ג] וכ"ה גם בנוגע לדפוס הרמב"ם דקמן, אם כן נזנח את הטענה הזאת, [ד] ואשמח לדון כיצד זה מתיישב עם רבי אבהו, במקום שבע"ת עומדין צ"ג אינם עומדין, וש"מ שאין צדיקים גמורים בכלל בע"ת, היינו שאין בידם עבירות כלל.

א. אין צורך לציטוטַי, אלא רק לערוך חיפוש פשוט ביותר באוצה"ח: '+צדיק-גמור הרהר-תשובה' (אפשר גם להוסיף את הצורה '+צ"ג').
ב. ש"ס דפוס וילנא הוא מוגה יחסית לשאר הדפוסים שבזמנו, אך גם נקלטו בו שיבושים רבים מספור (שחדרו לנוסח במשך הדורות, ועוד נוספו עליהם שגיאות מדפיסי וילנא עצמם). בודאי שאין מקום לשלול נוסחא המופיעה בא' הראשונים ומורגלת על לשון גדולי האחרונים - רק מפני שבדפוס וילנא לא הזכירוה.
ג. מאי שיאטי' דדפוס הרמב"ם להכא?
ד. מלבד מה שביאר הרב 'ונתנו ידידים' בטוטו"ד, ראה בתניא קדישא ספ"א.

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ד' אוקטובר 09, 2024 11:44 pm

לבי במערב כתב:
HaimL כתב:[א] לא ראיתי שכבודו הביא שא"ס, אבל בש"ס דפוס וילנא דקמן הנוסחא היא אחרת. [ב] ואם כבודו אינו מקבל את הטענה, שאיננה מוכרחת, אבל לדעתי מסתבר כן, שצריך לומר שש"ס דפוס וילנא מכריע עפ"ר, מפני שהוא מוגה טפי משא"ס, [ג] וכ"ה גם בנוגע לדפוס הרמב"ם דקמן, אם כן נזנח את הטענה הזאת, [ד] ואשמח לדון כיצד זה מתיישב עם רבי אבהו, במקום שבע"ת עומדין צ"ג אינם עומדין, וש"מ שאין צדיקים גמורים בכלל בע"ת, היינו שאין בידם עבירות כלל.

א. אין צורך לציטוטַי, אלא רק לערוך חיפוש פשוט ביותר באוצה"ח: '+צדיק-גמור הרהר-תשובה' (אפשר גם להוסיף את הצורה '+צ"ג').
ב. ש"ס דפוס וילנא הוא מוגה יחסית לשאר הדפוסים שבזמנו, אך גם נקלטו בו שיבושים רבים מספור (שחדרו לנוסח במשך הדורות, ועוד נוספו עליהם שגיאות מדפיסי וילנא עצמם). בודאי שאין מקום לשלול נוסחא המופיעה בא' הראשונים ומורגלת על לשון גדולי האחרונים - רק מפני שבדפוס וילנא לא הזכירוה.
ג. מאי שיאטי' דדפוס הרמב"ם להכא?
ד. מלבד מה שביאר הרב 'ונתנו ידידים' בטוטו"ד, ראה בתניא קדישא ספ"א.

א. לא היכרתי, תודה על המידע.
ב. דפוס וילנא לא ניתן מה"ס, אבל הוא העותק הנפוץ כבר כמאתיים שנה, ורגליים לדבר שעבר הגהות רבות. מסתבר טפי לומר שנוסחה באחד מספרי הראשונים ז"ל היא טעות המדפיסים, יותר מאשר ש"ס וילנא, שיד הכול ממשמשת בו. בנוגע למרגלא בפומייהו דהאחרונים, את זה אני באמת צריך לבדוק.
ג. מפני שגם נוסחת הרמב"ם דאיתא קמן היא ע"מ שאני צדיק, ואילו צדיק גמור לא קאמר.
ד. אדרבה, דווקא משום שהרה"ק בתניא כתב שלפעמים צדיק הוא שם המושאל על צדיק בדינו, זה מה שגורם לי לחשוב שצדיק גמור שבגמרא ובתוספות ר"ה, שהביא הרב הנזכר שליט"א, אין הכוונה לצ"ג שבמאמר רבי אבהו, אלא לצ"ג לעניין הדין. דאל"ה, יש לתמוה אמאי לא הזכירה הגמרא שם צשא"ג ורשא"ג. ולתורף דבריו החביבים טרם מצאתי כיצד להשיב עליהם.

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ד' אוקטובר 09, 2024 11:51 pm

ליתר דיוק, ראיתי עכשיו בויקיפדיה שדפוס וילנא הוא בן כ 150 שנה. בנוגע למידת הדיוק שלו. אעתיק משם את הקטע הבא,

אחד משיאי הדפסת התלמוד היה דפוס וילנא שבהוצאת האלמנה והאחים ראם בסוף המאה ה-19, מהדורה שנחשבה מפוארת ומדויקת במיוחד. מהדורה זו מהווה יסוד לכל המהדורות שבאו אחריה, כשרובן הן למעשה דפוס צילום, לעיתים עם שיפורים, של מהדורה זו.

לבי במערב

ב־1. עותק נפוץ ≠ מדויק, וכאמור - המציאות היא ששיבושיו רבו מלספור (אף שיחסית לדפוסים דאז אכן נחשב למדויק, ודו"ק).
ב־2. מש"כ שנוסחא זו 'מורגלת על לשון גדולי האחרונים' לאו היינו "מרגלא בפומייהו" (דהיינו: נפוץ מאד), אלא כמילה נרדפת ל'מצוי' (שאינו נדיר כ"כ).
ג. אי הכי, מאיזה טעם נקט לי' להרמב"ם דוקא? ברוב ככל ספרי הראשונים (שבידינו) אכן הנוסחא היא 'צדיק' לחוד, ועדיין אין בכך כדי לשלול את קיומה של הגרסא 'צדיק גמור'.
ד. כמובן, יש של' צדיק הוא בשם המושאל ויש שהוא בשם התואר והמעלה, ונחוצה הידיעה להבחין בזה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר