חציצה בטבילת גברים

[יאיר]

מה הדין לגבי חציצה בטבילת גברים כל השנה? (חוץ מערב ר"ה ויו"כ).
לידוע לי אין בעית חציצה משום שטובלים רק לתוספת קדושה..
1.האם יש ענין בכל זאת לטבול ללא חציצה?
2.האם הדבר כך גם לגבי בעל קרי?
אם אפשר מקורות. תודה.

[בור ועם הארץ]

ע' ביאור הלכה סי' פ"ח ס"א ד"ה וכן.

[יאיר]

תודה! (נכתב שם בשם ספר האשכול דאין פוסלת חציצה אפילו לבעל קרי אך בחציצה ברוב גופו משמע שם שפוסל)
וכן כתב בשו"ת מאמר מרדכי ובשערי תשובה שם מסתפק עי"ש.

[שיבר]

ומה הדין במיטהרים מטומאת זיבה במי מעין כדי לעלות להר הקודש?

[איש_ספר]

ומה הדין במיטהרים מטומאת זיבה במי מעין כדי לעלות להר הקודש?

אין כאן ענין של גברים ונשים. כל טבילה דאורייתא חציצה פוסלת בה. ואדרבה למדו דין חציצה מבעל קרי.
הנידון של האשכול הוא לענין טבילה דרבנן כתקנת עזרא וכו'.

[מורה צדק]

לא חששו לזה.

[חיימקה]

תודה! (נכתב שם בשם ספר האשכול דאין פוסלת חציצה אפילו לבעל קרי אך בחציצה ברוב גופו משמע שם שפוסל)
וכן כתב בשו"ת מאמר מרדכי ובשערי תשובה שם מסתפק עי"ש.

מיהו בעל שו"ת מאמר מרדכי?

[יושב ירושלים]

ברש"י יומא [פח.] מוכח להדיא דחציצה מעכבת בטבילת עזרא, וז"ל:

אימא מבערב - דאתמול ישפשף כל אדם עצמו בחמין, שאם יראה קרי למחר - יכול לטבול בלא חציצה.

[אבןטובה]

במנחת חינוך מצוה קפ חקר בזה א"ה חציצה בטבילת עזרא ובד' רש"י יומא עי' צפנת פענח להגאון האמיתי ר"י רוזן זצ"ל ה' יסוה"ת פ"ה ה"ח דנ"ט. שהוא מח' רש"י והרי"ף שם. וביבמות מז: כל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בגר ועבד משוחרר ובנדה וברשב"א וריטב"א שם הוסיפו 'ובקרי' הרי מפורש דגם בבעל קרי פוסל חציצה ועי' שו"ת שם משמעון יו"ד סי' יח ובשו"ת מהר"ש ענגיל ח"ז סי' נ אות ג.
ובשו"ת מצפה אריה יו"ד סי' נח ה"ר דחציצה פוסלת בטבילת בע"ק משבת קכ: דאיתא התם בברייתא היה שם כתוב על ידו הרי"ז לא ירחץ וכו' נזדמנה לו טבילה של מצוה כורך עליו גמי ויורד וטובל ופרכינן הראי גמי היכי דנמי אי דמיהדק הא הוי חציצה אי דלא מיהדק עיילי ביה מיא ופריך תו חציצה תיפוק ליה משום דיו ע"ש. ואי נימא דחציצה אינה פוסלת בבע"ק אמאי לא משני דמיירי בטבילת בע"ק אע"כ דגם בטבילת בעל קרי איכא משום חציצה. וע"ע אריכות בכוכבי יצחק לרבי יצחק שטערנהול ז"ל ח"ג סי' נה אות ח-יב קובץ קול תורה ירושלים חו' ט-י סי' פג ברכת יעקב עמ"ס ברכות לר' יעקב שור אב"ד קיטוב ז"ל ברכות כב. ד"ה מה טיבן.

[יאיר]

תודה! (נכתב שם בשם ספר האשכול דאין פוסלת חציצה אפילו לבעל קרי אך בחציצה ברוב גופו משמע שם שפוסל)
וכן כתב בשו"ת מאמר מרדכי ובשערי תשובה שם מסתפק עי"ש.

מיהו בעל שו"ת מאמר מרדכי?

שו"ת מאמר מרדכי - חתימה והגהות של רבי משה פריינד-גריסהאבר (תלמיד החתם סופר) וחותמת רבי משה הלוי פולק אב"ד באניהאד
שו"ת מאמר מרדכי, מרבי מרדכי הלברשטאט אב"ד דיסלדורף. ברונא, תקמ"ט 1789. מהדורה יחידה. עם הסכמות רבני ניקלשבורג והסכמת רבי צבי הירש הורביץ אב"ד טריביטש (בנו של רבי שמלקא מניקלשבורג).
ספר זה נגנז והוחרם לאחר הוצאתו והוא נדיר במיוחד. כבר בשנות התר"ך כותב בעל "נחל אשכול" (ספר האשכול ח"ב עמ' 187, ברית אברהם עמ' 24) שהספר אינו בנמצא והוא ראה רק עותק אחד ממנו, וסיבת הדבר לדבריו, כי חכמי פרנקפורט ביערו את הספר, בעקבות סימן נ"ו בו הדפיס המחבר תשובה הלכתית מה"פני יהושע" הנוגעת למחלוקת בעניני טומאת אהל ברחוב הראשי ברובע היהודי בעיר פרנקפורט.
בשער חתימת "אני הק' משה בה"מ איצק נ"י קניתי ספר הלז..." בדפי הספר מספר הערות באותו כת"י, חלקן על תשובת ה"פני יהושע" הנ"ל. החותם והכותב הוא הגאון רבי משה פריינד-גריסהאבר (תקנ"ז-תרל"ג), מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר". בן רבי יצחק איצק גריסהאבר-פריינד אב"ד פאקש. [השוה גם לצילום חתימותיו וכתב ידו, בספר החת"ס ותלמידיו, עמ' שנח-שס].
ספרייתו של רבי משה עברה לאחר פטירתו לישיבת באניאהד של רבי משה הלוי פאללאק (תר"ה-תרמ"ט, החת"ס ותלמידיו עמ' תקכד), שחותמתו בעברית ובהונגרית נמצאת בשער הספר: "משה במהר"ז הלוי אב"ד בק"ק באניהאד..."
[6], ב-קד דף. 20 ס"מ. מצב בינוני, כתמים ובלאי, מעט פגעי עש. כריכה בלויה וחסרה.
נדיר ביותר.

https://www.kedem-auctions.com/he/node/4159

http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=242

[חיימקה]

תודה רבה.

[אבא יודן]

ספר זה נגנז והוחרם לאחר הוצאתו והוא נדיר במיוחד.

האם נכתב איזה מאמר אודות מעשה החרם הזו?