עזריאל ברגר כתב:מאי שנא ממעשר בהמה שכולו לבעלים - בין תם בין בעל מום?
עזריאל ברגר כתב:ופסח?
וקדשים בעלי מום?
ע' זבחים קיט: חזה ושוק ותרומת לחמי תודה נוהגין בבמה גדולה ואין נוהגין בבמה קטנה,
ואם כוונת מר דרק תנופה אינן טעונין אבל אכתי ניתנין לכהן, יעויי' שם דף קיז: תוד"ה ואין דאין נוהגים כלל.
עזריאל ברגר כתב:אם היה חילוק כזה בין קדשי במה לקדשי המקדש - היה צריך התנא לומר זאת בפרק אחרון של זבחים, או במסכת חולין.
מיללער כתב:איתא בבכורות (יח:) אמר רב פפא הכל מודים בספק מעשר בהמה שפטור מן המתנות (ואפי' לר"מ שמחייב בספק בכור מודה בספק מעשר) - ומבואר מזה דמעשר בהמה פטור מן הזרוע לחיים וקיבה.
ולכאורה יש לחקור מנלן למיפטר מעשר בהמה מן המתנות, והוא דבמשנה בחולין ריש פרק הזרוע (קל.) אמרינן שהמתנות אינם נוהגים במוקדשים, שהיה בדין ומה אם החולין שאינן חייבין בחזה ושוק חייבים במתנות, קדשים שחייבים בחזה ושוק אינו דין שחייבים במתנות ת"ל ואתן אותם (בחזה ושוק כתיב - רש"י) לאהרן הכהן ולבנין לחק עולם, אין לו אלא מה שאמור בענין, ע"כ. והנה מעשר בהמה פטורה מחזה ושוק ואין לו למזבח אלא דמה, אם כן אינה בכלל המיעוט של 'אותם' ואה"נ שגם אינה בדין הק"ו אבל מנא לן למיפטרה ולא לחייבה במה מצינו מחולין.
ומצאתי בדברי התוס' בכורות דף יד. (ד"ה קדושת דמים) שכתבו דמה שמצינו הקדש בקדושת דמים (פסולי המוקדשין קודם שנפדו) שפטורין מן המתנות נלמד מקרא דכתיב במתנות (דברים יח) מאת העם, ולא של הקדש. ואולי ממקרא הזה אפשר לפטור גם מעשר בהמה, אלא דלכאורה קשה על דברי התוס' מן המשנה בחולין הנ"ל דאיצטריך לימוד מיוחד למיפטר קדשים מן המתנות ולא סגי ליה בילפותא של מאת העם, אם לא שנאמר שהדרש של 'אותם' הוא רק לאפוקי מן הק"ו והלימוד של 'מאת העם' הוא בקדשים שאין שם הק"ו, וצ"ע.
ומלבד זה, למ"ד קדשים קלים ממון בעלים הם, למה לא מיקרי 'מאת העם'?
סייג לחכמה כתב:במעשר בהמה היא גזירת הכתוב כמבואר בספרי ותרגום עיין במשך חכמה בפרשת ראה (יב כו) עה"פ רק קדשיך אשר יהיו לך. וז"ל: בן עזאי בספרי (פי' עז) מפרש זה במעשר בהמה, ולכן אמר "יהיו לך" שאינו נוהג בשותפין, וכן תרגם אונקלוס מעשר קודשך וכן תרגם בפרשת נשא על קרא (ה י) ד"ואיש את קדשיו לו יהיו" דמשלמים ניתן חזה ושוק לכהנים, ומחולין מתנות, וקדשי קדשים כולן לכהנים, לבד מעשר דכולו לבעלים, ולכן אמר "יהיו לך"
מיללער כתב:ומצאתי בדברי התוס' בכורות דף יד. (ד"ה קדושת דמים) שכתבו דמה שמצינו הקדש בקדושת דמים (פסולי המוקדשין קודם שנפדו) שפטורין מן המתנות נלמד מקרא דכתיב במתנות (דברים יח) מאת העם, ולא של הקדש. ואולי ממקרא הזה אפשר לפטור גם מעשר בהמה, אלא דלכאורה קשה על דברי התוס' מן המשנה בחולין הנ"ל דאיצטריך לימוד מיוחד למיפטר קדשים מן המתנות ולא סגי ליה בילפותא של מאת העם, אם לא שנאמר שהדרש של 'אותם' הוא רק לאפוקי מן הק"ו והלימוד של 'מאת העם' הוא בקדשים שאין שם הק"ו, וצ"ע.
ומלבד זה, למ"ד קדשים קלים ממון בעלים הם, למה לא מיקרי 'מאת העם'?
סייג לחכמה כתב:
ומה שהקשה מע"כ למ"ד קדשים קלים ממון בעלים הם, למה לא מיקרי 'מאת העם' יל"ע במשנה מעשר שני (פ"א מ"ב) דבמעשר בהמה אין מקדשין בו האשה, ויל"ע בזה אי רבי יוסי הגלילי מודה בזה ! ועי' עוד רש"י חולין (קל"ז.) ד"ה בקדושה.
ולפי"ז שוב אפשר לחלק בין שלמים למעשר בהמה, ומוכח דיש חילוק מה דלא הובא טעם התוס' במשנה בחולין (ק"ל.) כשלמדו הטעם למה אינו נוהג במוקדשין ודו"ק.
משתמשים הגולשים בפורום זה: כדכד ו־ 71 אורחים