עבודה זרה של ישראל שנתנה - מכרה לנכרי, האם הנכרי יכול לבטלה?

[תלמיד חברים]

עבודה זרה של ישראל [שאינה בטילה עולמית] שנתנה - מכרה לנכרי, האם הנכרי יכול לבטלה?

[עזריאל ברגר]

מפורש שלא, אלא "טעונה גניזה" או "יוליך לים המלח".
ראה שולחן ערוך יורה דעה קמו ב, ובמקורותיו וכו'.

[תלמיד חברים]

מפורש שלא, אלא "טעונה גניזה" או "יוליך לים המלח".
ראה שולחן ערוך יורה דעה קמו ב, ובמקורותיו וכו'.

לא מפורש.
טעונה גניזה וכו', זה הכוונה שאין לה ביטול עולמית, וכדי שלא יכשלו בה, יגנזה או יוליכה לים המלח.
אשמח לקבל מקור שלא יועיל שנכנס לרשות נכרי. [מהיכי תיתי שנכרי אינו יכול לזכות בזה, ונעשית שלו - ואז יכול לבטלה].

כתבתי ציור שנתנה או מכרה, אך אפשר לומר ג"כ שהישראל הפקירה וזכה בו גוי.
מה הדין?
אשמח למקור מפורש. [אני חיפשתי הרבה ולא מצאתי].

[עזריאל ברגר]

"עולמית" - משמע שאין לזה שום תקווה...

[עזריאל ברגר]

וכן משמע ברור בסוגיא דלולב של עבודה זרה, וראה במאירי (לדף כט עמוד ב) שכתב כן בפירוש ש"אין לה תקנה".

[תלמיד חברים]

'עולמית' וכן 'אין לה תקנה' היינו כל עוד שלא יצאה מרשות ישראל. הגמ' לא הביאה ציור כזה שמכרה לנכרי, והגמ' גם לא צריכה לתת עצה איך לבטל.
לענ"ד אין זה מקור.

[תלמיד חברים]

לגבי המבשל בשבת (כתובות לד.) 'במזיד לא יאכל עולמית'.
אטו אם הפקירה וקנאה ישראל אחר, וחזר וקנאה ממנו לא יאכל?!

[עזריאל ברגר]

לגבי המבשל בשבת (כתובות לד.) 'במזיד לא יאכל עולמית'.
אטו אם הפקירה וקנאה ישראל אחר, וחזר וקנאה ממנו לא יאכל?!

ודאי שאסור לו עולמית כפשוטו.

[עזריאל ברגר]

ואילו היתה לה תקנה - היה הלולב כשר ולא נחשב כתותי מיכתת שיעוריה!

[תלמיד חברים]

ואילו היתה לה תקנה - היה הלולב כשר ולא נחשב כתותי מיכתת שיעוריה!

הא גופא כנ"ל. אתם מביאים לשונות של 'עולמית' 'אין לו תקנה' 'כתותי וכו'', אני מסתפק דאולי כל זה כשלא יצא מרשות ישראל.

[תלמיד חברים]

לגבי המבשל בשבת (כתובות לד.) 'במזיד לא יאכל עולמית'.
אטו אם הפקירה וקנאה ישראל אחר, וחזר וקנאה ממנו לא יאכל?!

ודאי שאסור לו עולמית כפשוטו.

למכור לישראל אחר, ודאי מותר [דלא קנסו לו את את המאכל ולא את ההנאה מדמי המלאכה], כ"כ המ"ב (שיח, ד).
מסתבר מאד, וטרם מצאתי, שכשנכנס לרשות אחר, יכול לחזור ולקנותה ממנו.

[עזריאל ברגר]

ואילו היתה לה תקנה - היה הלולב כשר ולא נחשב כתותי מיכתת שיעוריה!

הא גופא כנ"ל. אתם מביאים לשונות של 'עולמית' 'אין לו תקנה' 'כתותי וכו'', אני מסתפק דאולי כל זה כשלא יצא מרשות ישראל.

אבל אם כשיצא מרשותו יש לו תקנה בביטול - מדוע לא יוציאנו מרשותו ויבטלנו?

[עזריאל ברגר]

לגבי המבשל בשבת (כתובות לד.) 'במזיד לא יאכל עולמית'.
אטו אם הפקירה וקנאה ישראל אחר, וחזר וקנאה ממנו לא יאכל?!

ודאי שאסור לו עולמית כפשוטו.

למכור לישראל אחר, ודאי מותר [דלא קנסו לו את את המאכל ולא את ההנאה מדמי המלאכה], כ"כ המ"ב (שיח, ד).
מסתבר מאד, וטרם מצאתי, שכשנכנס לרשות אחר, יכול לחזור ולקנותה ממנו.

ודאי שיכול לחזור ולקנותו.
אבל לאכול - אסור!

[תלמיד חברים]

ואילו היתה לה תקנה - היה הלולב כשר ולא נחשב כתותי מיכתת שיעוריה!

הא גופא כנ"ל. אתם מביאים לשונות של 'עולמית' 'אין לו תקנה' 'כתותי וכו'', אני מסתפק דאולי כל זה כשלא יצא מרשות ישראל.

אבל אם כשיצא מרשותו יש לו תקנה בביטול - מדוע לא יוציאנו מרשותו ויבטלנו?

רק בעלים יכול לבטל. [ישראל אינו יכול לבטל ע"ז של נכרי אע"פ שיש לה ביטול].
אה"נ שאני רוצה לחדש, שיש אופן להכשיר את הלולב וכן את השופר ע"י שימכרנו לנכרי [ולא יהנה מהכסף שמקבל], והנכרי יבטלנה, ויחזור ויקחנה ממנו [וא"צ להכנס כאן לענין הערמה, והיינו באופן שהנכרי באמת רוצה לקנותה, ואח"כ משכנעו הישראל למכרה]. או שיפקרנה הישראל באמת, ויזכה בה נכרי וכו'.

[תלמיד חברים]

-

[תלמיד חברים]

ב"ה מצאתי בחת"ס - לא כמו שחשבתי.

צילום מסך 2024-09-11 200942.jpg (153.76 KiB) נצפה 348 פעמים

וכל שכן לענין הציור שאני דנתי בו, שהיה לגמרי של ישראל.

[עזריאל ברגר]

יישר כח.
ומודים דרבנן היינו שבחייהו.
וברוך שכיוונתי.