כתב הרמב"ם בהל' תרומות פ"ג הלכה ו' תרם ועלתה בידו אחד משישים, וחזר והוסיף לשם תרומה אותה התוספת חייבת במעשרות; ומפריש ממנה הכהן המעשרות, ואחר כך יאכלנה.
ומקורה היא במשנה מס' תרומות, ומשמעות הדברים שכיון שככבר תיקן הכרי אין בתרומה שמוסיף שם תרומה לפוטרה ממעשרות ביד כהן.
וכתב המקדש דוד שמשמע מדברי הרמב"ם שעכ"ז חייב ליתנה לכהן. אבל לא ביאר המקד"ד אם זה מדרבנן או מה"ת, ובכלל מה יהי' הדין אם ישראל יאכל את התרומה?
ידועים דברי הרוגוצובר שיש בתרומה שני דינים, היתר הטבל וקדושת התרומה, ואולי רק להתיר את הטבל יש דין של שיעור, אבל קדושת התרומה חל אף בתורם וחוזר ותורם.
לא מצאתי על אתר מי שיעמוד בזה, אשמח לקבל מ"מ