ברוך אתה ה' א' דיבר אלינו בחורב

[עושה חדשות]

מה דעתכם על הענין דלהלן -

חבצלת השרון קרליבך.png (53.77 KiB) נצפה 4323 פעמים

[דרומי]

לפום ריהטא אין ראיה משתיקת הפוסקים, כי נתכוונו לתת לאדם אפשרות לברך את ה' ולכן העדיפו הנוסח "בא"י למדני חוקיך" או "ברוך ה' אלקי ישראל כו'". ועיין לשון הרמב"ם בסוף הל' ברכות: "וירבה בברכות הצריכות", הרי שיש ענין להרבות בברכה לה'.

אך אם אכן אי אפשר לעשות זאת בסגנון של ברכה, כמו במקרה דידן, לכאורה כן יועיל אם ינקוט כעצת המחבר כאן.

[הערה טכנית, הפסוק הזה אינו שגור בפי כל כמו שני הפסוקים האחרים, ואולי גם משום כך אינו שווה לכל נפש].

[כדכד]

הכותרת צ"ל " ברוך אתה ה' אלקינו כרת עמנו ברית בחורב" וראיתי שכתבו עצה זו ו וכנראה כוונתי למה שהביא הרב מעט דבש
ערכתי לאור הערת הרב עושה חדשות

[עזריאל ברגר]

בחלק מהפוסקים כתבו שיסיים למדני חוקיך כדי שיהיה נראה כקורא פסוק.
ובעצה זו ודומותיה איננו נראה.

[אראל]

בחלק מהפוסקים כתבו שיסיים למדני חוקיך כדי שיהיה נראה כקורא פסוק.
ובעצה זו ודומותיה איננו נראה.

לכאורה אתה צודק
דאם לא כן, למה צריך דוקא 'פסוק' הלא יכול להמשיך באיזה תפלה שירצה לבקש מהקב"ה, והלא רשאים להזכיר ש"ש בתפלת נדבה

[בן ראובן]

מסתבר מאד כדעת הכותב הראשון, שאין אדם יכול לשנות משמעות תיבות שכבר אמר.

[שבענו מטובך]

זה הזכיר לי את הדברי חמודות (ברכות פ"ג אות מו), שהפותח בשבת שחרית את הברכה הרביעית בתיבת 'אתה', יכול להמשיך 'ישמח משה', מכיון שיש לזה משמעות: 'אתה' הקב"ה 'ישמח משה במתנת חלקך'.
דבריו לא מובנים לי, מאחר ובשום אופן אין שייכות לענ"ד בין 'אתה' לבין 'ישמח משה במתנת חלקו'.
אבל לפי דעתו הגדולה, אולי יש למצוא ביאור שבדיעבד גם ל'ברוך אתה ה' אלקינו דיבר אלינו בחורב', באופן של 'כפטיש יפוצץ סלע', והגם שאינו מתיישב היטב עם הלשון, העיקר שלא להוציא שם שמים לבטלה.

[מעט דבש]

אם למקרא מכתב כד - ד' אלקינו כרת עמנו ברית.PNG (29.08 KiB) נצפה 4247 פעמים

[מצליח]

ראו בעלון המצורף דיון בזה

[עזריאל ברגר]

אגב, צריך לזכור שגם "למדני חוקיך" איננו תיקון גמור, כמבואר במג"א סימן קלה ס"ק ח.

[עושה חדשות]

צריך להבין מה הטעם בכלל שהפוסקים חיפשו להמשיך את תחילת הברכה דוקא בפסוק מהתנ"ך, למה א"א להמשיך ולתקן עם שאר תפילות כמו ברוך וכו' שבראנו לכבודו, אשר טוב גמלנו, אשר נתן מנוחה לנפשינו, וכל כיו"ב.

[ספרים וועלט]

למה אינו יכול להמשיך אלקינו ואלוקי אבותינו ולהתפלל שמו"ע, אם לא התפלל עוד מנחה או ערבית (בשחרית יש בעיה של סמיכת גאולה לתפלה)?
ואפילו אם כבר התפלל אם זה בחול למה אינו יכול להתפלל תפילת נדבה?

[סגי נהור]

להערה האחרונה - סוגיא ערוכה היא בש"ס (ברכות יב, א): פתח ובריך אדעתא דחמרא וסיים בדשכרא כו'. ושקו"ט ראשונים ואחרונים. ולענין הלכה ראה טושו"ע חאו"ח סי' רט ובנו"כ.

[כדכד]

צריך להבין מה הטעם בכלל שהפוסקים חיפשו להמשיך את תחילת הברכה דוקא בפסוק מהתנ"ך, למה א"א להמשיך ולתקן עם שאר תפילות כמו ברוך וכו' שבראנו לכבודו, אשר טוב גמלנו, אשר נתן מנוחה לנפשינו, וכל כיו"ב.

אין שם שם הוי"ה ואדם אינו יכול להמציא תפילות מעצמו
גם פסוקים אינו יכול להמציא אבל אם פסוקים יש אז ניתן להשתמש בהם.

[עושה חדשות]

אדם אינו יכול להמציא תפילות מעצמו

???

[עזריאל ברגר]

צריך להבין מה הטעם בכלל שהפוסקים חיפשו להמשיך את תחילת הברכה דוקא בפסוק מהתנ"ך, למה א"א להמשיך ולתקן עם שאר תפילות כמו ברוך וכו' שבראנו לכבודו, אשר טוב גמלנו, אשר נתן מנוחה לנפשינו, וכל כיו"ב.

כי אסור להמציא תפילות בלשון ברכה, כמבואר בפוסקים לגבי "ברוך המקדש שמו ברבים" שאין לאמרה בשם ומלכות וכו' עיי"ש.

[עזריאל ברגר]

למה אינו יכול להמשיך אלקינו ואלוקי אבותינו ולהתפלל שמו"ע, אם לא התפלל עוד מנחה או ערבית (בשחרית יש בעיה של סמיכת גאולה לתפלה)?

לכאורה אמירת הפסוק "א-דני שפתי תפתח" מעכבת.
מלבד מה שהביאו לעיל שלא פשוט לשנות ברכה מענין אחד לחבירו.

למה אינו יכול להתפלל תפילת נדבה?

קיי"ל שמי שהתחיל שמו"ע אדעתא דחובה ונזכר שכבר התפלל - אינו יכול באמצע התפילה להופכה לנדבה.

[כדכד]

אדם אינו יכול להמציא תפילות מעצמו

???

לא דקתי ונתבארו דברי בדברי הרב עזריאל ברגר

[עושה חדשות]

איה"נ, אסור להתפלל בלש' של ברכה, וע"ע כאן. ואם ישאל השואל מהו שאנו אומרים אחרי קדושא דסדרא ברוך אלוהינו שבראנו לכבודו? יענה הרב כדכד דאם לא הזכיר שם הוי"ה שפיר דמי. ואולי יש לתרץ באופנים אחרים. עכ"פ הרי כאן עלתה הצעה להמשיך עם פסוק אחר, כגון כרת עמנו ברית בחורב, ולהתעלם מההתחלה שהיא לשון של ברכה, ולהתחיל מחדש באמירת פסוק. וע"ז ודאי יש לשאול למה לנו לחפש פסוקים, אם אפשר להתעלם מתיבות 'ברוך אתה', הרי שפיר יכול להמשיך כרצונו עם תפילה פרטית, השם אלוקינו מלך העולם יעשה עימנו ניסים ונפלאות ויזמין פרנסתינו וכו' וכו'. ולכאו' יש כאן חידוש, דלעולם א"א 'לחתוך' את תחילת לשון הברכה, אלא רק באופן שהוא מתחיל כעת באמירת פסוק. וצ"ע בטעם הדברים. (ואולי נכון יהיה לאומרו דוקא בניגון וטעמים כדי שייחשב בהכרח כאמירת פסוק).

[כדכד]

את "ה' אלקינו" הראשון הרי לא אמר בטעמים אז מה יועיל שיאמר עכשו בטעמים?

[כדכד]

איה"נ, אסור להתפלל בלש' של ברכה, וע"ע כאן. ואם ישאל השואל מהו שאנו אומרים אחרי קדושא דסדרא ברוך אלוהינו שבראנו לכבודו? יענה הרב כדכד דאם לא הזכיר שם הוי"ה שפיר דמי. ואולי יש לתרץ באופנים אחרים. עכ"פ הרי כאן עלתה הצעה להמשיך עם פסוק אחר, כגון כרת עמנו ברית בחורב, ולהתעלם מההתחלה שהיא לשון של ברכה, ולהתחיל מחדש באמירת פסוק. וע"ז ודאי יש לשאול למה לנו לחפש פסוקים, אם אפשר להתעלם מתיבות 'ברוך אתה', הרי שפיר יכול להמשיך כרצונו עם תפילה פרטית, השם אלוקינו מלך העולם יעשה עימנו ניסים ונפלאות ויזמין פרנסתינו וכו' וכו'. ולכאו' יש כאן חידוש, דלעולם א"א 'לחתוך' את תחילת לשון הברכה, אלא רק באופן שהוא מתחיל כעת באמירת פסוק. וצ"ע בטעם הדברים. (ואולי נכון יהיה לאומרו דוקא בניגון וטעמים כדי שייחשב בהכרח כאמירת פסוק).

לענין זה שא"א להמציא תפלה ואפשר לחתוך לומר פסוק - כבר השבתי לעייל, שהפסוקים קיימים והתפילות לא

[ענ'י לעצמי]

מצאתי שהרה"ג ר' אהרן ליב זצ"ל לא ניח"ל בזה:
מספר 'כשחר אורך' עמוד קלט

[כדכד]

ולמה לא?

[עזריאל ברגר]

ולמה לא?

viewtopic.php?p=480810#p480810

[כדכד]

המשנה ברורה אומר שמי שנזכר בר"ח ששכח יעלה ויבוא לאחר שאמר ה' בעבודה יאמר "למדני חוקיך" ולכאורה ברור שבאמצע תפלה אינו אמור לומר פסוקים ואיני מבין למה זה עדיף מדבר אלינו בחורב לאמר.

[עזריאל ברגר]

המשנה ברורה אומר שמי שנזכר בר"ח ששכח יעלה ויבוא לאחר שאמר ה' בעבודה יאמר "למדני חוקיך" ולכאורה ברור שבאמצע תפלה אינו אמור לומר פסוקים ואיני מבין למה זה עדיף מדבר אלינו בחורב לאמר.

א. אולי באמת שתי המחלוקות האלו תלויות באותה שאלה - מהי מהותו של התיקון באמירת למדני חוקיך.
ב. ואולי יש לחלק. בפרט שבברכת רצה איננו "זורק מילים לפח" ואומר יהי רצון כאילו לא אמרתין...

[כדכד]

בברכת רצה הוא אומר מלים שלא שייכות לתלה באמצע התפלה משא"כ כאן שמוסיף מלים לפני אמירת פסוק

[עזריאל ברגר]

בברכת רצה הוא אומר מלים שלא שייכות לתלה באמצע התפלה משא"כ כאן שמוסיף מלים לפני אמירת פסוק

מסכים, שיש גם חילוק הפוך.

[כולל יונגערמאן]

לכאורה פשוט שאינו מועיל כלל, כי באמת הרי אין איסור לאדם להוציא שם שמים (לבד משם המפורש כמובן) כל היום, כשהוא לאיזשהו תכלית, הרי אינספור תפילות ויהי רצון ולשם יחוד נתחברו בכל הדורות עם הרבה שמות בלי שום חשש ובעיה, וכל אדם יכול לחבר תפילות כאלו בעצמו (ורק באם יתברר שאמר ש"ש לבטלה ממש - כגון הקל הטוב כשחוזר לומר וכתוב, שאז יצטרך שוב לומר הקל הטוב פעם שניה ונמצא שהראשונה היתה לבטלה [וגם בזה יל"ע למה לא ל'אלתר' קצת בנוסח הברכה שלא יצטרך לבוא לידי כך] - נתחבטו הפוסקים שיש בזה חשש)

רק שהאיסור החמור שיש בלא תשא להוציא ש"ש לבטלה קאי על ברכה לבטלה, והיינו כל שיש לזה צורת ברכה - ברוך אתה ה' (אלוקינו) - אז זה חמור מאוד. ובשלמא כשיכול להפוך כל המטבע לשון למשהו אחר - פסוק - זה יכול לעבוד, אבל אם אין פסוק כזה מה בדיוק הועיל במציאות פסוק להתיבות ה"א? כמו כן יכול לומר בפשיטות "ה' אלוקינו, יהי רצון מלפניך וכו'", אלא שכמובן לא תיקן בכך את הברכה לבטלה שהרי סו"ס הקדים לכך ברוך אתה. וא'"כ ה"ה בהמשיך לומר פסוק המתחיל במילות ה' אלוקינו.

(ובאמת החומר שיש בברכה לבטלה, הרי לדעת הרבה פוסקים זה שייך גם באמירת 'השם' במקום אד' או באמירת רחמנא וכדו', שבעצם אין איסור כלל של לבטלה בהזכרת כינוי כזה, ומ"מ כשזה בצירוף עם ברכה של ברוך אתה אז זה כבר חשש ברכה לבטלה לדעת כמה, הרי לפנינו שהבעיה בצורת הברכה ולא בהזכרת השם לבד).

[כדכד]

...

רק שהאיסור החמור שיש בלא תשא להוציא ש"ש לבטלה קאי על ברכה לבטלה, והיינו כל שיש לזה צורת ברכה - ברוך אתה ה' (אלוקינו) - אז זה חמור מאוד. ובשלמא כשיכול להפוך כל המטבע לשון למשהו אחר - פסוק - זה יכול לעבוד, אבל אם אין פסוק כזה מה בדיוק הועיל במציאות פסוק להתיבות ה"א? ...

...

מנא לך הא?

כמו כן יכול לומר בפשיטות "ה' אלוקינו, יהי רצון מלפניך וכו'", אלא שכמובן לא תיקן בכך את הברכה לבטלה שהרי סו"ס הקדים לכך ברוך אתה. וא'"כ ה"ה בהמשיך לומר פסוק המתחיל במילות ה' אלוקינו.

התבאר ההבדל בהודעות קודמות באשכול זה.