שכר אפוטרופוס

[יאיר1]

האם אפוטרופוס שמעמידים בי"ד נוטל שכר.
בסוגיא דקרוב לנכסי שבוי ב"מ לט
רש"י בד"ה ולוקים אפוטרופוס לעולם כתב 'שלא יטול כלום'. וכן משמע בגיטין נב: דחשיב אפוטרופוס ש"ש משום שודאי התרצה להיות אפוטרופוס משום הנאה שקיבל מאביהם. אך בתוד"ה וכולם כתבו, 'ומעיקרא אמאי אין מורידין קרוב כיון שלא יאכל הפירות בחנם', משמע שאף האפוטרופוס נוטל שכר כאריס.
תודה

[HaimL]

הכיצד למד כבודו בדברי התוספות ז"ל שלאפוטרופוס יש שכר, ממה שהקשו שנוריד קרוב לנכסי שבוי אף לקצור ולבצור, כיוון דאינו רשאי לאכול את הפירות המוכנים בחינם כמו אפוטרופוס שאינו רשאי, וא"כ מאי אולמיה דאפוטרופוס מקרוב להכניס המוכן, ולמה יטרחו הבי"ד לבקש להם אפוטרופוס לקצירה ובצירה.

[יאיר1]

הכיצד למד כבודו בדברי התוספות ז"ל שלאפוטרופוס יש שכר, ממה שהקשו שנוריד קרוב לנכסי שבוי אף לקצור ולבצור, כיוון דאינו רשאי לאכול את הפירות המוכנים בחינם כמו אפוטרופוס שאינו רשאי, וא"כ מאי אולמיה דאפוטרופוס מקרוב להכניס המוכן, ולמה יטרחו הבי"ד לבקש להם אפוטרופוס לקצירה ובצירה.

באת להסביר את דברי. תודה.
האמת שמתחילה לא נתתי דעתי לכך, אבל אחר שעיינתי במה שציין בגליון הש"ס לט: למעיל צדקה סי' מח. ושם כתב בתוך דבריו שלפי תוספות יש שכר.

[HaimL]

באת להסביר את דברי. תודה.
האמת שמתחילה לא נתתי דעתי לכך, אבל אחר שעיינתי במה שציין בגליון הש"ס לט: למעיל צדקה סי' מח. ושם כתב בתוך דבריו שלפי תוספות יש שכר.

האמת שבאתי לשאול על דברי כבודו, כיצד למד מקושיית התוספות, דאם אין לקרוב אכילת פירות בחינם א"כ אמאי לא יורידוהו לנכסי שבוי ולא בעי אפוטרופוס, דהרי מפורש כאן להיפוך, דוודאי אין שום אכילת פירות לאפוטרופוס, וא"נ דה"נ אין לקרוב שום אכילת פירות, אמאי לא יורידוהו מעיקרא, אף לקצירה ובצירה.

[יאיר1]

לא כל כך הבנתי מה כתבת
תסביר קצת יותר

[HaimL]

לא כל כך הבנתי מה כתבת
תסביר קצת יותר

כבודו כתב,
אך בתוד"ה וכולם כתבו, 'ומעיקרא אמאי אין מורידין קרוב כיון שלא יאכל הפירות בחנם', משמע שאף האפוטרופוס נוטל שכר כאריס.
---
אבל לשון התוספות ז"ל הוא,
...
ובנטושים דלא שמע שמת לא יאכל כל הפירות אלא שמין הפירות שיאכל כשאר אריסין למחצה לשליש ולרביע ולא יאכל כלום בחנם וקשה דאמאי משני לעיל לירד ולמכור תנן לישני לירד ולאכול תנן דהא אפילו לאכול בחנם אינו יורד ועוד מאי פריך בתר הכי אף בניהם כלל לא הא ודאי אין לו כלל אפילו למ"ד מורידין כיון שאין לו אלא כאריס נכרי ועוד מאי פריך מהמוציא הוצאות על נכסי אשתו דהתם יורד לאכול כל הפירות אבל הכא אינו יורד כי אם בתורת אריסות ותו דאמר שמואל לקמן שבוי שהניח קמה לקצור מעמידין אפוטרופוס וקוצר ובוצר ואח"כ מורידין קרוב לנכסיו ומעיקרא אמאי אין מורידין קרוב כיון שלא יאכל הפירות בחנם לכך נראה דודאי שכל הפירות אוכל בחנם וכו'
---
כלומר, תוספות מקשים, אם אתה אומר שאין מורידים קרוב לאכילת פירות בחינם, אלא כאריס בעלמא למחצה לשליש ולרביע, אז,
1. מדוע הקשינו קודם לשמואל שאמר מורידין קרוב בדלא שמעו בו שמת, מזה שאין מניחים את הבנים לירד לנכסי אביהם, ותירץ רבא שאין מניחים אותם לירד ולמכור בנכסי אביהם, אבל מה ששמואל אמר הוא שמורידים אותם כאריס. ואם כן, מדוע תירץ למכור, היה יכול לתרץ שאין מניחים אותם לרדת אפילו לאכילת פירות בחינם.
2. מדוע הקשינו על התירוץ, שאין להם כלום בנכסי אביהם, דבאמת גם אם מורידים אותם כאריס סתם אין להם שום הנאת חינם, אלא כאריס בעלמא, מאחר ואין מניחים אותם לאכול פירות בחינם.
3. כיצד מקשים מהמוציא הוצאות על נכסי אשתו, ששם יורד לאכילת כל הפירות, וכאן מורידים אותו רק באריסות למחצה לשליש ולרביע, ולא לאכילת פירות בחינם.
4. מדוע אמר שמואל שבפירות העומדים לקצירה ובצירה מורידים אפוטרופוס לקצור ולבצור, ואחר כך מורידים קרוב לנכסיו לחרוש ולזרוע כאריס, שאם אין לקרוב אכילת פירות בחינם, מדוע אין מורידים אותו לנכסים גם כדי לקצור ולבצור, במקום לטרוח לבקש אפוטרופוס לקצירה ובצירה.

ותירצו את כל הקושיות הנ"ל, שאכן יש לקרוב אכילת פירות בחינם.

ובכן, כיצד למד כבודו מהקושיה הרביעית שיש שכר לאפוטרופוס.

[יבנה]

https://www.yeshiva.org.il/midrash/7354

[יאיר1]

רש"י אומר שקרוב נוטל כאריס.
תוספות מקשה לדברי רש"י, למה בקמה עומדת ליקצר מורידין אפוטרופוס ולא קרוב.
אם אפוטרופוס לא מקבל שכר כלל, יש סיבה להוריד אפוטרופוס כדי להרוויח לשבוי את שכר האריס שייטול הקרוב.
אם אפוטרופוס נוטל כאריס, קושייתם מובנת שבזה אין ריווח לשבוי, דמה איכפת לו מי ייטול כאריס, הקרוב או האפוטרופוס.

לדבריהם שקרוב נוטל הכל, מובן למה מורידין אפוטרופוס גם אם יש לו שכר.

[יאיר1]

https://www.yeshiva.org.il/midrash/7354

מה רציתם ללמוד משם?
את דברי הנודע ביהודה והמאירי?

[HaimL]

רש"י אומר שקרוב נוטל כאריס.
תוספות מקשה לדברי רש"י, למה בקמה עומדת ליקצר מורידין אפוטרופוס ולא קרוב.
אם אפוטרופוס לא מקבל שכר כלל, יש סיבה להוריד אפוטרופוס כדי להרוויח לשבוי את שכר האריס שייטול הקרוב.
אם אפוטרופוס נוטל כאריס, קושייתם מובנת שבזה אין ריווח לשבוי, דמה איכפת לו מי ייטול כאריס, הקרוב או האפוטרופוס.

לדבריהם שקרוב נוטל הכל, מובן למה מורידין אפוטרופוס גם אם יש לו שכר.

הגמרא מקשה מדוע לא נוריד אפוטרופוס אף לחרישה וזריעה, פירש רש"י, שהאפוטרופוס לא ייטול כלום, וכך ירוויח השבוי את מה שייטול הקרוב באריסות, ככל אריס בעלמא. מתרצת הגמרא, אין בית הדין טורחים לבקש אפוטרופוס לשבוי גדול, כי אף אחד לא ייענה לבקשתם. מקשים התוספות לה"א שקרוב אינו אוכל פירות בחינם, אלא כאריס בעלמא, שאם כן, יורידו את הקרוב כבר לקצירה ובצירה, מאחר ולא יוכל להנות בפירות שקצר ובצר בכלל, כשם שאפוטרופוס אינו נהנה בפירות האלה כלל, ואין לשניהם שום שכר בפירות האלה, ואם כן, מדוע נטריח את בית הדין בחינם לבקש אפוטרופוס לקצירה ובצירה, במקום הקרוב שעומד ומוכן לקצור ולבצור לפני שיחרוש ויזרע. ומתרצים התוספות, עם שאר הקושיות, שע"כ יש אכילת פירות בחינם לקרוב, ולא רק כאריס בעלמא. ושוב, לאפוטרופוס אין שום הנאה ולא שכר. שאחרת, מ"ט אפוטרופוס לדיקנני לא מוקמינן, אם יש לו שכר, מה אכפת לו אם משביח קרקע של קטנים או של גדולים.
וכמובן, צריך לשאול א"ה מ"ט טורחים הבי"ד לבקש אפוטרופוס לקצירה ובצירה, וכאן צריך לתרץ שקצירה ובצירה יש בהם טורח מועט ואין הוצאה, שקצירה ובצירה היא השבת אבידה, בניגוד להשבחה שאין שום מצווה לאדם להשביח את נכסי חבירו, ועוד שמא לאפוטרופוס שעושה בעומד להיקצר ולהיבצר יש הנאה פורתא של אכילה כדין פועל בכרם ובקמה.

[יאיר1]

דבריך ערוכים בטוב טעם.
מה שאתה מפרש לא כפי שאני הבנתי, זה שהקרוב שירד לקצור לא ייטול כלום.
ואם כן, למה באמת אינו נוטל כלום.
אתה השוותה קרוב לאפוטרופוס. אני חושב שאינם דומים, ואם אפוטרופוס אינו נוטל כלום, קרוב בודאי ייטול, כשכר אריס.
אך אם אפוטרופוס נוטל כשכר אריס, דברי תוספות מובנים. ובכך מוכח שאפוטרופוס נוטל כאריס.
בדיוק הדיון כאן.

[דברי נסובים על השורה הזו שכתבת: ' יורידו את הקרוב כבר לקצירה ובצירה, מאחר ולא יוכל להנות בפירות שקצר ובצר בכלל, כשם שאפוטרופוס אינו נהנה בפירות האלה כלל'