האם המצוה לראות בכבוד מלכים מתקיימת גם בצפייה בסרטון?

[תלמיד חברים]

האם המצוה לראות בכבוד מלכים מתקיימת גם בצפייה בסרטון?

בגמ' (ברכות ט:) דאמר רבי יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם.

ובשו"ע (או"ח סי' רכד ס"ט) מצוה להשתדל לראות מלכים, אפילו מלכי אומות העולם.

ובמשנה ברורה (ס"ק יג) לראות מלכים אפי' וכו' - ומותר לטמא בטומאה של דבריהן מפני כבודן בין למלכי ישראל ובין למלכי או"ה... אם רואה פ"א המלך לא יבטל יותר מלימודו לראותו אם לא שבא בחיל יותר ובכבוד גדול יותר.

האם יש מצוה להשתדל לראות סרטונים של כבוד מלכים, והאם כשראה סרטון אחד, האם יעשה השתדלות לראות סרטון שיש שם יותר כבוד.

ולכאורה אין נפק"מ אם נמצא בפועל, או שרואה דרך מסך וסרטון, שהרי רואה את הכבוד.
וגם לכאורה אין הבדל בין 'מלך' ממש, לראשי ממשלות, שזוכים לכבוד כמו שהמלך היה זוכה.
[ועוד יל"ע, דאולי כמו שהתירו להיטמא בטומאה דרבנן עבור כך, אולי גם הגודר עצמו מן הרשת, יוכל להתיר לעצמו לצפות בכבוד מלכים שברשת].

מה דעתכם?

[חד ברנש]

אם לעתיד לבוא הוא יראה את כבודם של ישראל בסרטון, יש מקום לשאלתך.

[תלמיד חברים]

אם לעתיד לבוא הוא יראה את כבודם של ישראל בסרטון, יש מקום לשאלתך.

מה הקשר?

[חד ברנש]

כי הרי ברור שראייה ע"י סרטון אינה דומה לראייה במציאות.

[תלמיד חברים]

כי הרי ברור שראייה ע"י סרטון אינה דומה לראייה במציאות.

אם כן אין איסור 'ולא תתורו' אלא בראייה של ערווה ממש, ולא במסך.

פשוט שראיית כבוד מלכים היא של התפעלות בלב, ואע"פ שאנשים משלמים כסף להיות במופע של זמר וכיו"ב, ולא לצפות במסך, כי יש אוירה של הקהל וכו', אולם לענין ההתפעלות מהכבוד שרואה, לא נראה שיש הבדל [להיפך, לפעמים התמונות נראות יותר טוב מהמציאות], [ומ"ש 'לעולם ירוץ וכו', בזמן חז"ל לא היתה אפשרות של צפייה במסך].

וראה מה שאכתוב בהודעה נפרדת שהסתכלות במראה לענין ראיית בעל הקרבן, נחשבת כראייה.

[תלמיד חברים]

יש מצוות שצריך ראייה חושית כמו הציצית, שמסך שיש בו ציצית, אין שם באמת ציצית.
אך דברים הקשורים להתפעלות הנפש, או לידיעת דבר על ידי ראייה, מה אכפת לן אם החפצא נראית, העיקר שהגברא רואה.
ואביא כאן דוגמא אחת לענין שצריך שיראה הכהן את בעל הקרבן.
דבפירושי התורה לבעלי התוס' (שמות לח, ח) כתב לענין אשה המביאה קרבן, שצריך הכהן לראותה דרך מראה. וז"ל: במראות הצובאות. לכך תקנו את המראות, לפי שאמרו רבותינו כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, והנשים אינם נכנסים בעזרה כשהיה הכהן מקטיר את הזבחים לנשים היו עומדות מחוץ לפתח העזרה ורואה אותן הכהן במראות והיה מקטיר לשמן. עכ"ל.
וכן אי' גם בריקאנטי (ויקרא א, ג) שכתב: ובעבור שאסור להסתכל באשה, לכן עשו הכיור במראות הצובאות. כי כשהכהן מקריב קרבן נשים מסתכל בכיור ורואה בו פרצוף האשה המביאה קרבן. עכ"ל.
בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ג סי' כה) הביא בתו"ד את דברי הלקוטי תורה לרבינו האר"י הקדוש זצ"ל (בפר' ויקהל) עה"פ הנ"ל (שמות לח, ח) 'ויעש את הכיור נחשת במראות הצובאות', דאי' שם בזה"ל: הנה בשעת הקרבת הקרבן היה הכהן מכיר בפניו מקום שפגם ובמחשבתו, והיה מנקה אותו מחטאו. ובאשה שאסור להסתכל בפניה, הביא אותה לפני הכיור שעשו במראות הצובאות, ורואה שם צורתה ומכיר במחשבתה, והיה מנקה חלאתה. עכ"ל. והקשה ע"ז דממה נפשך, זיל בתר טעמא, אם חוששין להרהור כשמסתכל בפניה, א"כ גם במראות הצובאות כשמסתכל בפניה שייך הרהור. וכתב דלא יתכן שהיה שייך הרהור אצל הכהן, שהיה במקום הקודש, וגם עשה פעולה של טהרה למי שבא להיטהר, [וכאן ציין כמה מקומות דמצינו כן, והעיר מהגמ' סוטה וכו'].
אלא [מכאן העתקת לשונו:] 'כיון שלביהמ"ק באים אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ללמוד דרכי ה' ומצותיו, וכשיראו העולם ופרחי כהונה העומדים סביביו כי הכהן מסתכל בפני אשה בעת הביאה קרבנה, והמה לא ידעו ולא יבינו תוכן ועומק כונתו, ושכך הוא מצותו, ויבואו עי"ז להקל בהסתכלות בנשים, על כן השכיל בחכמתו ית"ש בתורתו שצוה באשה להסתכל רק במראות הצובאות, ובאמת יסתכל בפניה כנזכר, ע"י המראה, וכיון שהוא מצותו בכך, ליכא למיחש להרהורא בכהן במקום הקודש, והעומדים בעזרה לא יראוהו מסתכל באשה כלל רק במראות הצובאות, ולא ירגישו, ולא ליפוק מיניה חורבא כלל. ונכון'. עכ"ל.

[מה שנכון נכון]

ע"ע יחוה דעת ב, כח

ודע שהרואה את המלך בטלויזיא, אינו מברך עליו ברכת המלכים, שהרי זה דומה למה שכתב הגאון רבי שמואל אבוהב בשו"ת דבר שמואל (סימן רמב), שהרואה את הלבנה מתוך מראה (ראי) של זכוכית, אינו מברך עליה, וראיה לזה מהגמרא ראש השנה (כד:): ראינוהו במים או בעששית אינה חשובה ראיה. ע"ש. וכן כתב מרן החיד"א בברכי יוסף חשן משפט (סימן לה ס"ק יא). וכן כתב בשו"ת שמע אברהם פלאג'י (סימן מו). ובספר פתח הדביר (סימן רכד סק"י) נשאל ברואה את המלך דרך מראה של אספקלריא (ראי), והביא שנסתפק בזה הגאון רבי יהודה שמואל אשכנזי בתשובה כתיבת יד, והעלה שאין לברך מספק. וכן העלה בשו"ת בצל החכמה חלק ב (סימן יח). וכן פסק בשו"ת באר משה שם. וכן עיקר.

[תלמיד חברים]

ע"ע יחוה דעת ב, כח

ודע שהרואה את המלך בטלויזיא, אינו מברך עליו ברכת המלכים, שהרי זה דומה למה שכתב הגאון רבי שמואל אבוהב בשו"ת דבר שמואל (סימן רמב), שהרואה את הלבנה מתוך מראה (ראי) של זכוכית, אינו מברך עליה, וראיה לזה מהגמרא ראש השנה (כד:): ראינוהו במים או בעששית אינה חשובה ראיה. ע"ש. וכן כתב מרן החיד"א בברכי יוסף חשן משפט (סימן לה ס"ק יא). וכן כתב בשו"ת שמע אברהם פלאג'י (סימן מו). ובספר פתח הדביר (סימן רכד סק"י) נשאל ברואה את המלך דרך מראה של אספקלריא (ראי), והביא שנסתפק בזה הגאון רבי יהודה שמואל אשכנזי בתשובה כתיבת יד, והעלה שאין לברך מספק. וכן העלה בשו"ת בצל החכמה חלק ב (סימן יח). וכן פסק בשו"ת באר משה שם. וכן עיקר.

לכאורה לברך עליו זה שונה, שהרי צריך שיהיה מלך לפניו כדי שהברכה תחול עליו.
אבל המצוה להשתדל לראות מלכים, עדיין צ"ע, דלכאורה מתקיימת גם בסרטון.

[כדכד]

שאלו פה פעם על פנים חדשות בזום - לכאורה ה"ה והוא הטעם.