כהמשך לנושא עניני ימי בין המיצרים בקישור הבא
viewtopic.php?f=17&t=58736
הם היו שלוש משפחות חשובות בירושלים בשלהי ימי הבית הראשון, וככאלה היו מעורבים באירועי עם ישראל וארץ ישראל ערב חורבנה.
והם משפחת שפן, משפחת עכבור, ומשפחת נריה. ומכולם נמצאו תזכורות ועקבות בחותמות מימי בית ראשון.
להלן הפירוט והממצא למשפחת שפן.
א.
משפחת שפן הסופר.
המקרא מזכיר חמשה דורות של משפחה זו:
”שפן בן אצליהו בן משולם” (מלכים ב׳. כ״ב:ג).
לענינינו נוגעים שלושת האחרונים ונתחיל משפן .
דור ראשון - שפן, סופר יאשיהו המלך;
דור שני - גמריהו, אחיקם, אלעשה, ויאזניהו.
דור שלישי - מיכיהו וגדליהו.
התקופה חמישים השנים האחרונות של בית ראשון.
המלכים - בהם היו אירועים אלו הם יאשיהו יהויקים וצדקיהו.
ב.
שפן מופיע בתנ"ך כסופרו של יאשיהו מלך יהודה.
וכמי שמצא את ספר התורה האבוד.
מלכים ב,כב.
בשנה ה-18 למלכותו, התעורר יאשיהו לשפץ את בית המקדש . במהלך השיפוץ שלח יאשיהו את שפן אל חלקיהו בן שלום הכהן הגדול, למנות את הכסף שנאסף מהעם לצורך השיפוץ.ואז חלקיהו מצא בבית המקדש את ספר התורה שכתב משה, וכאשר שפן בא אליו למניית הכסף מסר לו חלקיהו את הספר שייתן אותו למלך.
שפן שהגיע למלך קרא לפניו את ספר התורה. וכאשר שמע יאשיהו את התוכחה הקשה הכתובה בתורה, והעונשים הקשים הצפויים לבוא על עם ישראל כאשר יעברו על התורה, קרע את בגדיו לאות צער, ושלח את חלקיהו ושפן יחד עם שרים נוספים לשאול את פי חולדה הנביאה על העניין.
לאור תשובתה של חולדה חולל יאשיהו מהפך בארץ, בו הוא השמיד את כל האלילים וגם את הבמות בהן הקריבו לשם ה' מחוץ למקדש.
במשלחת לחולדה השתתפו חמשה אנשים: חלקיהו הכהן הגדול, אחיקם בן שפן, עבדון בן מיכה (מיכיהו), שפן הסופר ועשיה עבד המלך. הבן אחיקם כבר נמצא בשרות המלך,
ג.
על מעמדו החשוב הדתי והחברתי של שפן נוכל ללמוד גם מתולדות משפחתו,
מבני הדור השני והשלישי של שפן.
בני שפן היו בין המובילים והמשפיעים מבחינה דתית חברתית ומדינית, מרביתם מדינאים, ובכוח תפקידם הם עומדים לימינם של נאמני ה' גם בשנים שהמלך וביתו שקועים בעבודה זרה. במקדש ולבני משפחתם אף היתה לשכה מיוחדת במקדש.
ד.
בניו של שפן שהיו שרים וסופרים חשובים אצל מלכי יהודה:
1. גמריהו בן שפן. דור שני.
כאביו גם הוא היה סופר בחצר המלך יהויקים. [ירמיהו, כ"ט, ג'.]
בלשכתו שהייתה ממוקמת בחצר העליונה פתח שער בית ה' החדש (ירמיהו ל"ו, י) הקריא ברוך בן נריה באזני העם את מגילת נבואות ירמיהו על החורבן, שכן בנוסף על מעמדו של גמריהו בן שפן כסופר המלך, היה לו תפקיד גם בחצר בית המקדש וזה היה מקום כינוסם של נכבדי ירושלים.
וכן היה נוכח כאשר הביאו לבית המלך ללשכת הסופר הודעה על דבר המגילה לשרים, בין השרים שישבו בלשכת הסופר היה גם – גמריהו. וכן בהמשך גמריהו יחד עם אלנתן ודליהו הם שהפצירו במלך שלא לשרוף את המגילה אך הוא סירב.
2. מיכיהו בן גמריהו -[ דור שלישי לשפן ונכדו של שפן.]
מיכיהו בן גמריהו – שהיה גם הוא סופר יחד עם אביו. הוא זה שסיפר לאביו גמריהו ושאר השרים על הדברים שקרא במקדש ברוך בן נריה מהמגילה שכתב ירמיהו, בה כתוב על הפורענות שתבוא על יהודה בידי מלך בבל [ח', י"א.].
לאחר ששמעוה השרים, אמרו לברוך שילכו הוא וירמיהו להסתתר, לפני שהם יאמרו להקריא את הנבואה למלך . ואכן יהויקים לאחר ששמע בשצף קצף ארבעה קטעים מהמגילה, הוא קרע אותה בתער סופרים והשליכה אל האח הבוערת בארמונו בשצף קצף שורף את המגילה.
"וגם אלנתן ודליהו וגמריהו [בן שפן] הפגיעו במלך לבלתי שרוף את המגלה ולא שמע אליהם". בתום הקריאה הוא מצווה לאסור את ירמיהו ואת ברוך, אולם הם ניצלו - "ויסתירם ה'" (ירמיהו ל"ו, כ"ה-כ"ו).
3. אחיקם – בן שפן. דור שני.
היה מחשובי השרים בתקופת יאשיהו ובניו[5], והיה מן השרים ששלח יאשיהו אל חולדה הנביאה בעקבות קריאת ספר התורה. אחיקם היה מנאמני ירמיהו הנביא, והצילו ממוות בידי העם.
היה זה בראשית ימי מלכותו של יהויקים, כאשר הוזהר על צפוי למקדש ולעם מפני דרכו הנלוזה של המלך ונאמר לו: "ונתתי את הבית הזה כשילה" (ירמיה כ"ו, ו'). המלך והשרים דנו אותו למיתה, "אך יד אחיקם בן שפן הייתה את ירמיהו לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו".
4. גדליהו בן אחיקם – דור שלישי לשפן.
חותם גדליה - כתוב במהופך !
נמצא במצבור אשפה בנבי סמואל ועליו השם גדליה. ואפשר שקשור לשהותו של גדליה בן אחיקם באיזור.
[ או במקום עצמו- אם זה מצפה?] אפשר שהכותב מיהר או בלבל וטעה -ולכן הוא נזרק,
החותם נמצא זרוק באיזור של אשפה בשנת 2004. השם גדליה נכתב הפוך וכנראה הכותב היה לא מיומן ולכן הוא נזרק, מה שמתאים לעובדה שגדליה שהה במקום לתקופה קצרה ונרצח ולכן הכותב שכתב את החותמת לא הספיק להתמקצע.
היה מושל יהודה האחרון, לאחר חורבן הבית.
גדליה ישב במצפה, ושרי העם נלוו אליו. הוא הבטיח שלא יאונה להם רעה ממלך בבל, ובקשם להתישב בערי יהודה. בעליס מלך עמון, שרצה בכליון ממלכת יהודה, הסית את ישמעאל בן נתניה מזרע המלוכה להמית את גדליה-ובשל כך נקבע צום גדליה.
ולאחר החורבן, כאשר נבוזראדן מציע לירמיהו ללכת עם הגולים לבבל או להישאר עם גדליהו בן אחיקם, הנביא מעדיף ללכת למצפה אל גדליהו, כי זהו נצר לבית שפן, מנאמני תורת ה' לאורך כל השושלת.
5. אלעשה בן שפן – דור שני
היה אחד משני השרים שנשלחו על ידי צדקיהו מלך יהודה אל נבוכדנצר השני מלך בבל.
באותה הזדמנות שלח בידם ירמיהו הנביא איגרת לגולים, להודיע כי הם עתידים להישאר בבבל זמן רב[8]. מעשה זה מורה לכאורה על נאמנותם של שני השרים (אלעשה בן שפן וגמריה בן חלקיהו) לנביא, למרות שזה היה נגד המגמה הרווחת אצל שרי המלוכה באותה תקופה.[ירמיהו כט,ג.]
6. יאזניהו – בן שפן ,דור שני.
נזכר לגנאי בספר יחזקאל ח,יא., בין שבעים אנשים מזקני ישראל שהקטירו קטורת לעבודה זרה. הזכרת שמו של יאזניהו בייחוד בין שבעים האנשים, מוכיחה על חשיבותו המיוחדת בתוך העם, שעל כך הקפיד עליו ה' יותר משאר הזקנים, כי הוא עלול ללמד יותר את העם לחטוא בעבודה זרה.
יא וְשִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי בֵית-יִשְׂרָאֵל וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶן-שָׁפָן עֹמֵד בְּתוֹכָם, עֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, וְאִישׁ מִקְטַרְתּוֹ, בְּיָדוֹ; וַעֲתַר עֲנַן-הַקְּטֹרֶת, עֹלֶה. יחזקאל ח,יא.
רשי .."ויאזניהו בן שפן" - חשוב היה ולמדין דורו הימנו לפיכך הקפיד עליו.
===============
גדליהו חותם נוסף בשם גדליהו נמצאה גם בלכיש ובה כתוב: "לגדליהו אשר על הבית", ויש המנסים לקשרו עם גדליה בן אחיקם בעת היותו שר בממשלת צדקיהו.