האם יש מושג של גזירה שוה בת ב' מילים?

[אִיךְ-מֶיְין]

מה שידוע הוא שיש גזרה שוה כמו: קיחה קיחה וכדו', שנאמרה מ'קיחה' הכתובה בפסוק זה, ל'קיחה' הנאמר בפס' אחר.
וראיתי במס' מנחות שיש (לכאורה) ג"ש בת ב' מילים דהיינו מ- אצבע וכהונה שנאמר כאן, לאצבע וכהונה הנאמר בפס' אחר.
מסכת מנחות דף י.
"אמר רבה בר בר חנה אמר ר' שמעון בן לקיש: כל מקום שנאמרה אצבע וכהונה אינה אלא ימין, קס"ד אצבע וכהונה בעינן, כדכתיב ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו, וגמר ממצורע: דכתיב וטבל הכהן את אצבעו הימנית וכו'".
האם יש עוד דוגמאות לזה?

[ארזי ביתר]

מושג ודאי שיש. עובדה. השאלה צריכה להיות, האם יש דוגמאות נוספות לכך.

[עזריאל ברגר]

ג מילים - בפרק ר"א דמילה:
מנין למילה שדוחה שבת - גז"ש אות ברית ודורות (לפי אחת הדעות).

[מלחמתה של תורה]

ג מילים - בפרק ר"א דמילה:
מנין למילה שדוחה שבת - גז"ש אות ברית ודורות (לפי אחת הדעות).

"אפס" מילים - בנדה כב ע"ב (ומעי"ז בעירובין נא ע"א):
תנא דבי רבי ישמעאל, ושב הכהן ובא הכהן, זו היא שיבה זו היא ביאה.
ופירש"י (בנדה שם ד"ה זו): "זו היא שיבה זו היא ביאה, כלומר ילפינן גזרה שוה משיבה לביאה".

[דרומי]

וראה בסוגיית הגמרא הוריות ח, ב (בין המשנה הראשונה למשנה השניה), עיי"ש

[אִיךְ-מֶיְין]

ג מילים - בפרק ר"א דמילה:
מנין למילה שדוחה שבת - גז"ש אות ברית ודורות (לפי אחת הדעות).

וראה בסוגיית הגמרא הוריות ח, ב (בין המשנה הראשונה למשנה השניה), עיי"ש

תודה לכל המשיבים, החכמתוני.

לסיכום:
בשבת קלב. יש גזרה שוה בת ג' מילים. מ'אות ברית ודורות' דכתיב גבי שבת, ל'אות ברית ודורות' דכתיב במילה, וילפינן מנין למילה שדוחה שבת.

בהוריות ח:(לפני המשנה השניה) גזרה שוה בת ב' מילים , דנין: ואשם, ומצוות ה' אשר לא וכו', מואשם, ומצוות ה' אשר לא וכו'.

במנחות י: גז"ש בת ב' מילים וכנ"ל (אמנם ליתר דיוק: כל זה בקס"ד של הגמ' שם, אבל למסקנה הג"ש היא או אצבע או כהונה).

יש עוד???

[פלתי]

שבת ס"ד ע"א נאמר בגד ועור בשרץ ונאמר בגד ועור במת.
בזבחים:
נאמר קרחת וגבחת באדם כו'.
נאמר ראשו וכרעיו וכו'.
נאמר כאן עור ובשר ופרש וכו'.

[בתבונה]

יש הרבה, תחפש במאגר את רצף המילים "נאמר כאן" בש"ס

[אִיךְ-מֶיְין]

היום ראיתי בברכות ט.

דתניא ואכלו את הבשר בלילה הזה, רבי אלעזר בן עזריה אומר נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות. אמר ליה ר' עקיבא, והלא כבר נאמר בחפזון עד שעת חפזון, א"כ מה תלמוד לומר בלילה, יכול יהא נאכל כקדשים ביום, תלמוד לומר בלילה, בלילה הוא נאכל ולא ביום.

וכתב שם תוספות הרא"ש: יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת"ל בלילה. ולרבי אלעזר בן עזריה ממילא שמעינן ליה [ד]לילה למעוטי יום. אי נמי כמו שפירש הרב יוסף דגזרה שווה אינה אלא מהזה הזה, ובלילה איצטריך למעוטי יום.

והיינו דקשיא לתוספות הרא"ש דהגזרה שוה היא בת ב' מילים בלילה הזה - בלילה הזה וא"כ המילה לילה תפוסה לגז"ש ומהיכן ילמד ראב"ע דפסח נאכל רק בלילה ולא ביום, ותרץ: דממילא שמעינן. ובתירוץ השני פירש ר' יוסף דאה"נ הגז"ש אינה בת ב' מילים אלא: הזה - הזה.

[שמואל דוד]

תחת נתינה ישלם כסף (בבא קמא ה)

[ונתנו ידידים]

תחת נתינה ישלם כסף (בבא קמא ה)

שם כמדומני כל אחד הוא גז"ש נפרדת ואינו גז"ש אחת בת ב מילים