ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא עו
וכי תבאו מלחמה בארצכם וכו' והרעותם בחצוצרות וגו', ר' עקיבא אומר וכי חצוצרות מזכירות [והלא דמים מזכירים] אלא שאם יכולים להריע ולא הריעו מעלה אני עליהם כאלו לא הוזכרו לפני המקום: ונזכרתם ונושעתם, הא כל זמן שנזכרים ישראל אין נזכרים אלא לתשועות (סליק פיסקא).
ונורא הוא למתבונן כי כל התפילות לא יעלו ולא יועילו אם אין אנו תוקעין בחצוצרות !!!
ואיך נבטח בישועת ה' שתבא אם אמר לנו ה' על ידי חכמי התורה שאינו הולך לקבל את תפילותינו אם לא נעשה את המצווה עלינו???
והמג"א תמה מדוע אין אנו תוקעין ונשאר בצ"ע .
ורוב התי' באו לפרש מ"ט אין צריך לתקוע בחו"ל .
מלבד כמה שנדחקו מאד בלי מקור גדול בראשונים לפרש שאינו שייך בזה"ז .
ומדוע לא נחשוש לכה"פ על הצד [של רוב הפוסקים!] שיש מצוה אף בזה"ז בא"י לתקוע בחצוצרות ???
ואם לא בחצוצרות לכה"פ יתקעו בשופרות כדעת כמה מן הראשונים
ומה גרע מספק פיקוח נפש שדוחה את כל התורה כולה???
[ומבלי להכנס לדיון ההשקפתי אוסיף בדרך אגב. אם אין אנו הולכים לצבא כי אנו מקיימים את חלקנו בזה שאנו לומדים ומתפללים. באו ונעשה את זה בצורה המועילה]
[נ.ב. מה שלא הלכתי בעצמי למנינים שכאלו הוא מפני שלא נהגו העולם בכך [העולם :פירושון: ת"ח גדולים, פוסקים ידועים, וכדברי מרן הגראי"ל העולם אינו משקר] . ולמדתי יסוד להיתיר שכזה מדברי המג"א שעמד בצ"ע והונח לו בזה ולא הלך לחפש מנינים עם חצוצרות אך את הטעם ברצוני לבקש וכמג"א שהעמיד את מה שהיה צריך לו לעיון לרשות הרבים יעיינו הרבים ויעמידוהו על אמתת טעם מנהגם זה]