הלכה למעשה בתפילין

[HaimL]

הבוקר בתפילה, נטיתי לבי לתש"ר, וראיתי שמונחים אצלי באופן כזה שאם תוריד קו ישר ע"פ קצה התיתורא הקדמי, יפגע בריחוק של כמה מ"מ אחרי תחילת מקום צמיחת השערות, לכיוון המצח. מ"מ עיקר התפילין מונחים אחרי מקום צמיחת השערות בגובה הראש. וגם נ"ל בדדמי שאם תוריד קו ישר ע"פ קצה הקציצה הקדמי, שיפגע במקום צמיחת השערות, או קצת למעלה ממנו, אבל קשה לדעת. והסיבה שאני לא רוצה לתקן ולהצר את היקף הרצועה של ראש, הוא שמזדמן וגדלים השערות, עד לתספורת, ואז קשה לי להדק את הרצועה על הראש, והתפילין זזים, וקשה להניחם כראוי, שיהיו מהודקים היטב כל זמן התפילה. אם מישהו בקי בהלכה, ויכול לומר מה ההלכה הברורה בזה, יהיה לי לתועלת, ושמא אף לתועלת הרבים.

[יבנה]

אם כוונתך שקו השערות אינו ישר ופינות התפילין עוברות אותו, כבר פסקו ר׳ אלישיב ועוד שאין בכך בעיה. עי׳ בספרו של ר׳ יעקב עדס שדן בזה והביא דבריהם.

[HaimL]

העירו לי בפרטי שהתיאורים שלי מעורפלים, ולכן ציירתי, בעמל רב, את שתי האפשרויות, הראשונה שנדמה לי שהיא המציאות אצלי, והשנייה, שייתכן והיא דווקא המציאות אצלי.

[HaimL]

הרב שהעירני מקודם, גם ברוך יהיה, העירני שוב, שהלא זהו המפורש בט"ז, וגם הובא במשנ"ב, שאפילו קצה התחתון צ"ל מונח מעל מקום צמיחת השערות, ואעתיק בזה את לשון המשנ"ב ז"ל,

ורבים נכשלים באיסור זה וטועים לומר שהקצה העליון מתחיל ממקום השיער ועיקר התפילין מונח על המצח ועוברים על איסור דאורייתא דכל התפילין צריכין להיות מונחין במקום שיש קרחה דהיינו שיהיה אפילו קצה התחתון של התיתורא מונח על מקום התחלת עיקרי השער וכו'
---
וכ"ז איננו מספיק לי, כי הלא כתבתי שעיקר התפילין אצלי ודאי מונחים במקום תפילין, מעל מקום צמיחת השערות, ואילו דבריהם ז"ל נאמרו בהמשך למה שאומרים עמי הארצות, שמקום תפילין מתחיל ממקום צמיחת השערות כלפי מטה במצח, וזה ודאי שטות וטעות גמורה, אבל שמא מי שעיקר התפילין מונחים אצלו במקום הראוי, שפיר דמי, ולא כתבו שצ"ל אפילו קצה התחתון מונח במקום התחלת צמיחת השערות, אלא לכתחילה, כדי להרחיק מהטועים שמניחים את עיקר התפילין על מצחם. ואף אם נאמר שכתבו כך גם בדיעבד, שהמניח אפילו קצה התיתורא למטה ממקום צמיחת השערות, אפילו במשהו, לא יצא יד"ח, עדיין אי"ז דומה בדיוק למה שתיארתי וציירתי, מפני שקצה התיתורא אצלי אינו מונח ממש על הראש, אלא יש אוויר של כמה מילימטרים בינו לבין הראש, ולכן כתבתי, וגם ציירתי, שאם תוריד קו ישר מקצה התיתורא, הוא ייגע כמה מילימטרים למטה ממקום התחלת צמיחת השערות, אבל לא שהתיתורא עצמה מונחת ונוגעת למטה ממקום זה.

[HaimL]

יתר על כן, שאם אחשוש לדבריהם ז"ל להצר את רצועת הראש, שמא עי"כ תגיע המעברתא עד למעלה ממקום הראוי לה, כמבואר במשנה ברורה בס"ק הבא,

עד סוף המקום — ר"ל שקצה המעברתא של התפילין לא יהיה מונח למעלה ממקום שמוחו של תינוק רך:

[HaimL]

הרב המעיר שליט"א. מר כתב לי דברים נוקבים בפרטי, כדי לחוס על כבודי, הקב"ה ירבה את כבודכם.

ולטענות מר, בקצרה,
א. לשם מה ההסברים והציורים, אם רק רצית ללמוד פשט בט"ז.
ב. כיצד אתה לומד, בלי מקור, בדברי הט"ז, שדבריו הם רק להרחיק מן הטועים.
ג. האם משונה ראשך מכו"ע, וכיצד מועיל מה שיש אוויר מתחת לקצה התיתורא, כדי להציל מזה שאין מונחים במקומם.
ד. יש באחרונים שחלקו על הט"ז, ופסקו שרובו ככולו, אבל נקטינן כהט"ז ז"ל והנמשכים אחריו.

אשיב לדבריו,
א. אני לא באתי ללמוד פשט בש"ס ופוסקים, אני ביקשתי לדעת הלכה למעשה, ומאי עמא דבר. כבודו העיר שזה מבואר בט"ז ז"ל והנמשכים אחריו, והסברתי מדוע עדיין יש לי מקום עיון בדבר (חדא, אם כתבו כן אף בדיעבד. עוד, שכתבו לשון מונח, ואצלי זה קצת שונה במציאות, ועוד, שיש לחוש למקום המעברתא, אבל צריך לבדוק את זה במציאות). ושמא ע"י צירוף עם דעת החולקים, שהזכיר כבודו, יש להקל ולהכשיר הנחת תפילין באופן שתיארתי.
ב. אני לא הכרחתי דבר בדברי הט"ז ז"ל. אבל כן נ"ל, דקצת לא מסתבר לי שהזכיר את דעת הטועים לגמרי, להניח את עיקר התפילין על מצחם, ואז כתב על קצה התיתורא. ואם היה בא לכתוב בדיעבד, שמא ה"ל לכתוב דיש הטועים להניח על מצחם, ויש אף הטועים לומר דרובו ככולו, ולא היא. דאפילו קצה התיתורא צ"ל למעלה ממקום צמיחת השערות, וא"ל לא יצא יד"ח. ומדלא כתב כן, רציתי ללמוד את הפשט בדבריו כנ"ל.
ג. אף שראשי אינו משונה לגמרי, מ"מ המציאות שונה מאדם לאדם. דאם התפילין קטנים, או אם השיער רב, אז טפי מחזי כמונח ממש על הראש, ואני ששיערי קצר, והתפילין שלי ממוצעים, אינו מונח לגמרי על הראש. יתר על כן. למראית עין, רוב אותם שיש אוויר בין קצה התיתורא לבין ראשם, נראה לעיניי שהתפילין שלהם מונחים יותר למטה ממה שאצלי, ולכן רציתי לשאול דווקא עליי, ועל המציאות שלי בהנחת התפילין ש"ר, מפני שאצלי כמעט ולא ניכר שיש חריגה בכ"ש ממקום צמיחת השערות.
ד. שמא כדאי היא דעת החולקים לסמוך עליהם במקום הצורך. ואם א"א לסמוך על דעתם, אז אשמח לדון על הצורך שהעליתי, במציאות שהשיער מתארך ומתקצר.

[HaimL]

יתר על כן, שאם אחשוש לדבריהם ז"ל להצר את רצועת הראש, שמא עי"כ תגיע המעברתא עד למעלה ממקום הראוי לה, כמבואר במשנה ברורה בס"ק הבא,

עד סוף המקום — ר"ל שקצה המעברתא של התפילין לא יהיה מונח למעלה ממקום שמוחו של תינוק רך:

וע"ז שאל כבודו, מנא תימרא דהא עדיפא מהא. ותשובתי, שאיני יודע הי מינייהו עדיפא, אבל לפי דרכי, שמא הא דהמעברתא עדיפא, דמאחר והרצועה עוברת שם, הרי מקום המעברתא טפי מונח ומהודק לראש מאשר קצה התיתורא הקדמי. ואי איתא לסברתי, שבמה שאינו מונח להדיא על הראש, אלא יש אוויר בינו לבין הראש, ***שמא*** אין להחמיר בזה אף בדיעבד, ***דשמא*** עיקר מה שצריך להקפיד הוא דווקא המונח ממש על ראשו, א"כ פשיטא דחמיר טפי המעברתא.

[פרנקל תאומים]

שמע נא ידידינו, מבואר במשנ"ב שכל התפילין לרבות התיתורא אסור שיעברו את מקום תחילת גידול השיערות. וכנראה ס"ל שבתפילין בגודל המקובל (והרי מקום יש בראש להניח אפילו שתי תש''ר, עכ"פ שתיים קטנים), בכה"ג אין המעברתא עוברת את תחילת המקום שמוחו של תינוק רופס.
ימהר איפוא מר להצר את רצועות התש''ר שלו ולהקטינם ולהניח את התש''ר כדין, ולא ילכד ח''ו עוד בביטול מצות תש''ר ובברכות לבטלה.

ובאשר לשיער העודף לפעמים, אתה צודק, וזו סיבה חשובה שלא להשתהות עם תספורת הראש יתר על המידה (הסימן שלי מתי עליי להסתפר, הוא כאשר אני מתחיל להרגיש קושי או אי נוחות בהידוק התש''ר..)