דיעות והגיגים של הגאון רבי הלל זקס זצוק"ל

[פרי יהושע]

ייש"כ על המכתב

סיפר לנו שר' ראובן גרוזבסקי זצ"ל היה בודק עצמו כשהיה צריך לומר איזה דעת תורה, האם עדין כוח זכרונו עימו, והיה מבקש שיבחנו אותו בתנ"ך ישר והפוך!

סיפר פעם [בשיעור ח"ח] שלח"ח הייתה אחות גדולה שלא הייתה נוהגת להתפלל [שלא כאשתו שהייתה הולכת כאן לקדיש וכאן לקדושה], ופעם אחת בחזרו מהתפילה ביוה"כ ראה אותה יושבת במרפסת, ושאלה "הלא אף נשים שאינן נוהגות ללכת להתפלל הולכות ביוה"כ", והיא ענתה לו "יש לי בבית ממון של אלמנות ויתומים שאני צריכה לשמור עליהם", והק' ר' הלל והלא אין חיוב שמירה אלא כדרך ששומר על ממונו ותו לא, אלא דבריה עפ"י הרמב"ם שכתב שיחוס על ממונם של אלמנות ויתומים יותר מעל ממון עצמו.

בהמשך סיפר על הבריסקר רב בזמן המלחמה היה באיזה בית ששכר מאלמנה, ובאים לספר לו שאחד מהבנים עלה לגג ועושה את עצמו רוכב על הגג כשהוא קשור לארובה, הוא יצא מהבית וצווה לבנו "תרד מהגג אתה שובר את הגג", והבן עונה לו טאטא שכרנו את זה לכל התשמישים, והאבא עונה לו " שכרנו את זה מאלמנה ושטיט אין רמב"ם "יחוס על ממונם יותר מעל ממון עצמו".

על קידושין אמר פעם, זה כמו משיין קוקה קולה כשאתה מכניס את המטבע למה יוצאת הפחית מב' סיבות מפני ששלמת ומפני שהמטבע לחצה על המקום שצריכה ללחוץ כדי שתצא הפחת, וכן מעשה קידושין הוי גם כסף שיווי וגם כסף קניין.

נסתפק בזה לבינתיים

[עקביה]

בקשר ליחסו לעברית החדשה
שאלתי אותו פעם האם יש דין של אדם עשוי למשמש בכיסו, בממחטת בד. ואז הוא אמר לי מה זה ממחטה, אתה מתכוון מטפחת , והוסיף- אתה חושב שחז"ל לא יכלו להמציא עוד מילים, אלא שזה לא עובד כך בלשון הקדש, לכל מילה יש משקל וכו' [ציטוט לא מדויק לגמרי]

לדעת ר' הלל העברית המצויה בתנ"ך ובחז"ל אמורה להספיק עד סוף כל הדורות לצורך התבטאות בכל תחום?

[איש ימיני]

שמעתי מדודי שיחיה את הסיפור הבא.
במהלך שיעור לבעלי בתים שדודי מוסר בין מנחה לערבית באחד המושבים בשרון.
התיישב לשיעור אחד המתפללים האורחים והקשיב לשיעור ואף שאל והשתתף.
דודי ברר לאחר השיעור מי האדם שהיה נראה כבר אוריין ואמרו לו שזה ר' הלל זקס.

[איש ימיני]

א. כשסיפר סיפור, והיה צריך לומר כרטיס עליה לרכבת לא השתמש במילה כרטיס אלא "רשיון עליה".

ב. בקשר לחיבתו לארץ ישראל, נוכחתי כשביקר אצלו תלמיד בוגר הישיבה ור' הלל אמר לו "מה עם חמיך, מתי הוא עולה לארץ? תגיד לו שאם הוא לא יעלה מהר, הוא יצטרך לעלות יחד עם כולם!

ג. בדידי הוא עובדא כשבאתי אליו וטענתי כנגד סברא שאמר בשיעור כללי ואמרתי שבשו"ת הריב"ש כתוב כך וכך... ר' הלל אמר לי בזה"ל (אני זוכר מילה במילה) "לעת עתה אני אומר לך שאתה שקרן וכזבן ורמאי ואני לא מאמין לך"
אמרתי, אפשר להביא ולראות. אמר, לך תביא. הבאתי, עיין ארוכות ואחר כך לחץ את ידי ואמר לחברותא שלו "הוא לא שקרן..."

ד.אתן דוגמה למקוריותו המיוחדת.
במהלך סעודת שבת התנהלה שיחה אודות כלי המשכן ואחד הנוכחים שאל "מה היה משקלו של הארון?"
ר' הלל שאל: מה היה קורה לצלחת שנשמטה מידיה של שרה אמנו? וענה, היא לא היתה נופלת וונשברת אלא פורחת לרקיע... כשהנוכחים גיכחו, אמר: זה לא אני אמרתי אלא ניוטון אמר את זה... ניוטון גילה שחומר נמשך לחומר. וכמו שחומר נמשך לחומר כך גם רור נמשך לרוח. ועל כן הצלחת של שרה אמנו היתה רוחנית ולכן וודאי שפרחה השמימה. ואם תשאלו למה היא היא לא פרחה קודם?? התשובה היא שכדי ששרה אמנו תוכל השתמש בה היתה גזירת הבורא מיוחדת שהיא לא תפרח.
(במהלך דיון זה אף אחד לא זכר או קישר לשאלה על משקל הארון)
ואז אמר ר' הלל: משקל הוא פונקציה של משיכה של חומר לחומר. הארון היה רוחני. הוא נמשך למעלה, בגזירת הבורא הוא נשאר למטה. הוא נשא את נושאיו. וכמובן שלא היה לו משקל.

[קראקובער]

בדעת זקנים מבעלי התוספות כתבו (שמות, כ"ה, י"א): "ראוי היה הארון להיות זהב כולו, אלא לפי שיהיה נשא בכתף ויכביד יותר מדאי, ואע"ג דאמרינן נושאיו נושא, לפי שעה היה"

[עושה חדשות]

ראיתי היום פרסומת על "הדרך המופלאה ללימוד התורה",
קנה פרוייקט השו"ת גירסא וכו',
קבל שובר לקנייה של ספרי מוה"ק,
וקבל גם שובר לנופש מוזל,
תמיהני מה היה אומר רבי הלל זצ"ל על כזו דרך מופלאה...

שוב ראיתי מודעה מעין זו.
האם גם כשמשווקים תוכנות לגרפיקה וראיית חשבון, מדרבנים את הקנייה באמצעות נופש מוזל?

[מטעים]

אמר באחת מדרשותיו, דבגמרא כתוב "יראת ה' היא תתהלל זה דורו של רבי יהודה בר אילעאי דהיו ששה תלמידין מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה ".
ועל דור דידן אפ' לומר "יראת ה' היא תתהלל" שלכל תלמיד יש שש טליתות ועוסקין בתורה...

[הרואה]

שמעתי מאחיינו ששוחח עמו ביידיש תוך כדי שליווה אותו לביתו. כשנכנס לביתו לפתע נשתנו פניו של ר' הלל ואמר לו בעברית בתקיפות ש"אין כניסה לשפת הגלות הטמאה אל תוך ביתי", אני לא בטוח שאלו היו המילים בדיוק.
שמעתי משניים ממקורביו שאמר כמה פעמים בשם הח"ח שחרם הגר"א על החסידים אינו קאי על החסידים דהיום, אלא רק על ברסלב וחב"ד שממשיכים את החסידות דאז.
את מה שביטל את המעשה מהח"ח על הגנב, שמעתי בלשון אחרת, שאמר שאם הח"ח היה משיג את הגנב, היה נותן לגנב אגרוף בפרצוף ושובר לו את השיניים.

[דן בן יעקב]

היה מקפיד שלא לאכול פיתה בערב פסח, מחשש שמא ראויה למצה.

[אוצר החכמה]

בדעת זקנים מבעלי התוספות כתבו (שמות, כ"ה, י"א): "ראוי היה הארון להיות זהב כולו, אלא לפי שיהיה נשא בכתף ויכביד יותר מדאי, ואע"ג דאמרינן נושאיו נושא, לפי שעה היה"

צ"ע מהכפורת לבד שהיתה כבדה מאד. וכן מהלוחות. ואולי על הלוחות היה פשוט להם שאין להם משקל. ועל הכפורת תלוי בקושיה על משקל הזהב כידוע.

[ידידיה]

בדעת זקנים מבעלי התוספות כתבו (שמות, כ"ה, י"א): "ראוי היה הארון להיות זהב כולו, אלא לפי שיהיה נשא בכתף ויכביד יותר מדאי, ואע"ג דאמרינן נושאיו נושא, לפי שעה היה"

צ"ע מהכפורת לבד שהיתה כבדה מאד. וכן מהלוחות. ואולי על הלוחות היה פשוט להם שאין להם משקל. ועל הכפורת תלוי בקושיה על משקל הזהב כידוע.

שמא הכפורת לא נישאה בכתף. (לארון היה כיסוי עור תחש בזמן מסע)

[עושה חיל]

בדעת זקנים מבעלי התוספות כתבו (שמות, כ"ה, י"א): "ראוי היה הארון להיות זהב כולו, אלא לפי שיהיה נשא בכתף ויכביד יותר מדאי, ואע"ג דאמרינן נושאיו נושא, לפי שעה היה"

צ"ע מהכפורת לבד שהיתה כבדה מאד. וכן מהלוחות. ואולי על הלוחות היה פשוט להם שאין להם משקל. ועל הכפורת תלוי בקושיה על משקל הזהב כידוע.

רק כשאלה:
האם אפשר לומר שהכפורת היתה חלולה? [זאת אומרת - שהיה בפנים אויר ופסי זהב מחזיקים את הלוחות - כמו דלתות של ימינו]

[ישראל שטיין]

הלומד בסביבתו היה רגיל לשמוע מפיו 'הנשמה שלי רעבה', ומיד מתחיל ללמוד.

[אוצר החכמה]

בדעת זקנים מבעלי התוספות כתבו (שמות, כ"ה, י"א): "ראוי היה הארון להיות זהב כולו, אלא לפי שיהיה נשא בכתף ויכביד יותר מדאי, ואע"ג דאמרינן נושאיו נושא, לפי שעה היה"

צ"ע מהכפורת לבד שהיתה כבדה מאד. וכן מהלוחות. ואולי על הלוחות היה פשוט להם שאין להם משקל. ועל הכפורת תלוי בקושיה על משקל הזהב כידוע.

רק כשאלה:
האם אפשר לומר שהכפורת היתה חלולה? [זאת אומרת - שהיה בפנים אויר ופסי זהב מחזיקים את הלוחות - כמו דלתות של ימינו]

יש אומרים תירוץ זה.

[עושה חיל]

אשמח למראה מקום. אם ישנו.

[בקרו טלה]

צ"ע מהכפורת לבד שהיתה כבדה מאד.

באוצר מפרשי התורה מציינים לשו"ת תשב"ץ חלק ג סימן ע ...ובענין הכפורת טפח נוכל לתקן כי לא הי' זה העובי אלא בדפנות אבל כל הכפורת היתה דקה.

[לפי פשוטו]

כשהיה חוזר מחו''ל ממקום שלא סמך על הס''ת,
היו קוראים בישיבה בשבת גם את הפרשה הקודמת,
ואמר שהציבור מחויב לו לטרחה הזו מדין הכרת הטוב.

לעג למעשה המפורסם על כמה רה''י שהפסיקו שיעור כללי בגלל שאלה.
לא חוזרים מסברא שעמלת עליה,והיא מוכרחת בגלל קושיה.

[גיזונטע קאפ]

כשהיה חוזר מחו''ל ממקום שלא סמך על הס''ת,
היו קוראים בישיבה בשבת גם את הפרשה הקודמת,
ואמר שהציבור מחויב לו לטרחה הזו מדין הכרת הטוב.

.

בדרך כלל זה היה בשבתות שהקריאה בחו"ל שונה מהארץ

[עושה חיל]

בדעת זקנים מבעלי התוספות כתבו (שמות, כ"ה, י"א): "ראוי היה הארון להיות זהב כולו, אלא לפי שיהיה נשא בכתף ויכביד יותר מדאי, ואע"ג דאמרינן נושאיו נושא, לפי שעה היה"

צ"ע מהכפורת לבד שהיתה כבדה מאד. וכן מהלוחות. ואולי על הלוחות היה פשוט להם שאין להם משקל. ועל הכפורת תלוי בקושיה על משקל הזהב כידוע.

רק כשאלה:
האם אפשר לומר שהכפורת היתה חלולה? [זאת אומרת - שהיה בפנים אויר ופסי זהב מחזיקים את הלוחות - כמו דלתות של ימינו]

יש אומרים תירוץ זה.

ראו מה ששאל והציע הרב יעקב גרשון וייס שליט"א. פורסם בכתב העת 'פשטות המתחדשים' גיליון חמישי.

הכפורת ומשקל הזהב - הרב יעקב גרשון וייס 1.png (81.16 KiB) נצפה 7633 פעמים

הכפורת ומשקל הזהב - הרב יעקב גרשון וייס 2.png (18.33 KiB) נצפה 7633 פעמים

[חיים שאול]

על הסיפור הידוע על הח"ח שרדף אחר הגנב לומר לו שהוא מוחל לו, היה ר' הלל אומר שלא כך היה המעשה אלא רדף אחריו וצעק לו גנב גנב אינני מוחל לך לא בזה ולא בבא...
ככלל היה מבטל סיפורים רבים המסופרים על הח"ח ולועג להם.

ע"פ מה שידוע לי ביטל את הסיפור הזה מסברא

מתלמיד מובהק שלו שמעתי שהוא אחז שעל פי דין הסיפור הזה לא יכל להיות והח"ח לא מחל לגנב

[מקדש שביעי כל שביעי]

היה מבטל את הסיפור על החפץ חיים שממנו יוצא שאסור לספר לשון הרע על עצמו, ואמר שזה המצאה ולא היה ולא נברא וברור שמותר לומר לשון הרע על עצמו !

כך מבואר בספר חפץ חיים בשם מדרש שמותר

[מחולת המחנים]

שמעתי אתמול בשמו מתלמיד ישיבת חברון בימים ההם שרבי הלל היה אומר בערך בזה"ל: ודאי שאסור לדבר לשון הרע, "אבער טראכטן דארף מען", [אבל עדיין צריכים לחשוב].

[אמיר כרמי]

כמדומה שאמר לי ר' הלל -גם אני וגם ר' הירש קונים ספרים בכספי מעשר, אולם אני עושה כדין ור' הירש שלא כדין, משום שביתי פתוח לכל וכולם יודעים שאפשר לשאול ממני ספרים, אולם ר' הירש.. [וגם אני הקטן לא ידעתי בבחורתי שהריטב"א חיבר את ספר הזכרון ולאחר ששמעתי ע"כ מר' הלל, הוסיף "אתה יכול לבוא ולשאול ממני את הספר"]

עוד אמר ר' הלל,- כשלמדתי את כל שו"ע או"ח כסדר, [כמד' אמר שלמד בליות שבת עם חברותא] בדקתי מי צודק בביאור דברי המג"א, המחצה"ש או לבושי שרד, וכמד' שהוסיף שאף שדברי מחהצ"ש נראים יפים יותר מ"מ ברוב מקומות האמת עם הלבושי שרד.

היה מכנה את המגיד משנה "הבעל הבית על הרמב"ם"

הח"ח היה בבחינת "האמא של כלל ישראל" וכן היה "פרקטי"

תמה על היעב"ץ- הרי היה אינטליגנט וא"כ היאך טעה בהבנת המושג טיול בסוכה, ואני הקטן הוספתי הרי ר' הלל ידוע כאינטליגנט, והיאך לא ידע שהדברים הנ"ל נוספו ע"י מדפיסי סידור "בית יעקב".

איך הוא בדק מי צודק?

[מן המרחב]

היה מקפיד שלא לאכול פיתה בערב פסח, מחשש שמא ראויה למצה.

זאת מצאתי בספר קובץ פסקים ותשובות מהרב גרוס ניסן עמוד קצג


"ולכן מה ששמעתי בשם הגר"ה זקס שליט"א, ראש ישיבה בעיר קרי"ס דאין לאכול פיתה בערב פסח דלא מגיע לחימוץ, להנ"ל ליתא, כיון דהוי טעם אחר.

וגם ביררתי ואמרו לי שמתחלת הלישה עד גמר האפי' הוא כשלשים דקות וא"כ הוי ודאי חמץ"

[שש ושמח]

זאת מצאתי בספר קובץ פסקים ותשובות מהרב גרוס ניסן עמוד קצג
"ולכן מה ששמעתי בשם הגר"ה זקס שליט"א, ראש ישיבה בעיר קרי"ס דאין לאכול פיתה בערב פסח דלא מגיע לחימוץ, להנ"ל ליתא, כיון דהוי טעם אחר.

מוזר.

[דרופתקי דאורייתא]

בשם הגאון רבי הלל זקס שמעתי 

מה שהעולם רואים את זמן שחרור העבדים כנקודת ציון
ב"נאורותה" של האנושות והתקדמותו של האדם, לא היא:
ביטול העבדות נבע מנסיגתו של האדם, ירידתו והתקרבותו
לעבד. החסרון הוא בנו, שאנחנו לא יכולים להשתמש בעבדים
מתוך שמרגישים דומים להם - גם הם בני אדם!
שהרי השימוש בעבד היה עד כדי רחיצתו של האדון וכדומה,
ולזה הרי אין אנו מסוגלים, לעומת זאת אם בעל חי יסתכל עלינו
בעת הרחיצה אין זה מפריע לנו כלל, אין זה אלא שהחסרון בנו,
שמרגישים בו בעבד כאדם שווה לנו ולא כנחות לנו, מחמת שאנו
ירדנו אליו.

(נר לשלחן שבת פרשת נח תשפ"א)

והדברים עתיקים
וראה כאן viewtopic.php?t=22674

[עזריאל ברגר]

בענין מחיית עמלק פשוט שהבא להרוג ילד קטן שכל חטאו הוא היותו מגזע עמלק צריך לעשות זאת באותה שמחה שיש לבית דין בשעה שהורגים את הנפש...!!!

אינך מבדיל בין יהודי לבין גוי?!
כשהורגים יהודי - איך אפשר לשמוח?!
כשהורגים גוי - יש מקרים שעליהם נאמר "אשרי שיאחז" וגו', אשרי - לשון שמחה ואושר!

[עזריאל ברגר]

בקשר ליחסו לעברית החדשה
שאלתי אותו פעם האם יש דין של אדם עשוי למשמש בכיסו, בממחטת בד. ואז הוא אמר לי מה זה ממחטה, אתה מתכוון מטפחת , והוסיף- אתה חושב שחז"ל לא יכלו להמציא עוד מילים, אלא שזה לא עובד כך בלשון הקדש, לכל מילה יש משקל וכו' [ציטוט לא מדויק לגמרי]

דבריו נפלאו ממני, לאור ההבדלים המרובים בין לשון תורה ולשון חכמים, שרבים מהם נעשו שלא כמשקל לשון התנ"ך, וכן לאור זאת שחכמים הוסיפו הרבה מילים ללשונם, שאינן מלשון הקודש אלא הושאלו מיוונית ופרסית וכו'.

[עזריאל ברגר]

שחרם הגר"א על החסידים אינו קאי על החסידים דהיום, אלא רק על ברסלב וחב"ד שממשיכים את החסידות דאז.

כבר אמרו כמה מגדולי החסידות שזהו הציון-לשבח הכי גדול לחב"ד (וברסלב) - שרק אנחנו ממשיכים בדרכו של הבעש"ט...
אשרינו!