תוכן כתב:קיי"ל דוסתות דרבנן, וקיי"ל ספק דרבנן להקל, ומשום כך, ספק וסת אין חוששין לו. ואני בער ולא אבין, הרי כל ספק שאפשר לברר לא חשיב ספק. וא"כ למה שלא תעשה בדיקה לפני תשמיש, כדי לברר אם הגיע הוסת.
צורב מתחיל כתב:לצד שעכשיו וסת מותר לה לשמש בבדיקה?
עליך עיננו כתב:כל ספק שאפשר לברר לא נחשב ספק? האם זה מוסכם לכו"ע זכור לי שנחלקו בזה האחרונים ורובם נקטו שבדרבנן גם שאפשר לברר קי"ל לקולא.
מעיין כתב:כמדומה שעיקר הדין פרישה הוא מחמת חשש שיבא הוסת בתוך כדי הביאה, ועל זה אין מועיל בדיקה
יש לשאול שאלתו למה לא יהא חיוב לבדוק אחר הוסת מחמת הדין דעבר הוסת ולא בדקה אסורה
ואולי דכיון דבדיקה אפשר לסרט עצמה ותטמא על חנם לא הוי כאפשר לברורי
נוריאל עזרא כתב:והנה בנדון דידן אם תבדוק נכנסנו גם לחשש שמא יהא לבו נוקפו ופורש ואין לה לבדוק אלא שמביא בטהרת הבית בסעיף ו' שם בהערה שהכרתי ופלתי כתב שאם הבעל רוצה להחמיר על עצמו ולצוות לאשתו שתבדוק עצמה קודם תשמיש פשוט שאין בזה חשש וכו' והביא בטהרת הבית שכ"כ בשולחן ערוך הגאון רבי זלמן ובספר מלבושי טהרה ובשו"ת תפארת צבי.
אך הביא שבסדרי טהרה הוכיח ממרן שכיון שחז"ל לא חששו אסור לו להחמיר וציין עוד מראי מקומות וסיים ולכן שב ואל תעשה עדיף.
אך יש עדיין לדון לגבי שתבדוק שלא בפניו כלומר שלא ידע מזה. ובטהרת הבית שם התייחס לזה לעיל מינה בהערה שם וז"ל: "ומ"מ אין להקפיד אלא כשבודקת בפני בעלה וכמו שכתב בשערי דעה ובשולחן ערוך לגאון רבי זלמן ובחכמת אדם.
תוכן כתב:עליך עיננו כתב:כל ספק שאפשר לברר לא נחשב ספק? האם זה מוסכם לכו"ע זכור לי שנחלקו בזה האחרונים ורובם נקטו שבדרבנן גם שאפשר לברר קי"ל לקולא.
מחיפוש באוצר החכמה גיליתי, שכל ספק שאפשר לברר אינו נחשב ספק כלל כיון שאפשר לבררו, ואפילו בספק דרבנן צריך לבדוק. כן נדמה לי שנמצא במשנה למלך.
נוריאל עזרא כתב:והנה בנדון דידן אם תבדוק נכנסנו גם לחשש שמא יהא לבו נוקפו ופורש ואין לה לבדוק אלא שמביא בטהרת הבית בסעיף ו' שם בהערה שהכרתי ופלתי כתב שאם הבעל רוצה להחמיר על עצמו ולצוות לאשתו שתבדוק עצמה קודם תשמיש פשוט שאין בזה חשש וכו' והביא בטהרת הבית שכ"כ בשולחן ערוך הגאון רבי זלמן ובספר מלבושי טהרה ובשו"ת תפארת צבי.
אך הביא שבסדרי טהרה הוכיח ממרן שכיון שחז"ל לא חששו אסור לו להחמיר וציין עוד מראי מקומות וסיים ולכן שב ואל תעשה עדיף.
אך יש עדיין לדון לגבי שתבדוק שלא בפניו כלומר שלא ידע מזה. ובטהרת הבית שם התייחס לזה לעיל מינה בהערה שם וז"ל: "ומ"מ אין להקפיד אלא כשבודקת בפני בעלה וכמו שכתב בשערי דעה ובשולחן ערוך לגאון רבי זלמן ובחכמת אדם.
תוכן כתב:לדבריך יתיישב שפיר, שבאמת אין חיוב לברר הספק שמא יהא לבו נוקפו ויפרוש. אבל אם היא רוצה לעשות כן ממידת חסידות באופן שאין לבו נוקפו, אפשר שיש בזה מעליותא. אלא שהערה אחת קטנה צריך להעיר, דהא שלבו נוקפו הוא גורם לזה ומכל מקום חשיב כאי אפשר לברר ולא אמרינן שתבדוק ואל יהא לבו נוקפו.
תוכן כתב:צורב מתחיל כתב:לצד שעכשיו וסת מותר לה לשמש בבדיקה?
לצד שעכשיו ספק וסת, אנו אומרים שאין צריך לחשוש לוסת. והשאלה שלי היא, למה שלא תבדוק קודם, כיון שאפשר לברר.
תוכן כתב:נוריאל עזרא כתב:לא בדיוק הבנתי מה כתבת אם תוכל להרחיב בהסבר קצר להערה, תודה.
השאלה היתה שבספק וסת למה שלא תעשה בדיקה לפני תשמיש, דאפילו שקיי"ל שספק וסתות להקל, מכל מקום אפשר לברר. והתשובה היתה, שאם תעשה בדיקה לבו נוקפו ופורש, והרי התוצאה היא שאנו מחמירים בספק וסת. ועל זה אמרתי שאפשר לדון, שלא יהיה לבו נוקפו ולא יפרוש, ועדיין ספק וסתות יהיה להקל. והתשובה היא, שאין אנו באים בציפיה אליו שלא יהיה לבו נוקפו.
ספרים וועלט כתב:מה הדין באשה שנתבלבלו לה החשבונות של ימי וסתה, האם היא אסורה לבעלה בכל הימים המסופקים?
אשמח למקורות
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 176 אורחים