מי שאמר שנים מקרא ואחד תרגום כולו או חלקו בטעות עם תרגום אחר (תרגום יונתן למשל) ולא תרגום אונקלוס, צריך להגיד מחדש עם תרגום אונקלוס?
וזהו הנראה לפענ"ד:
לכאורה תלוי במחלוקת אם אונקלוס דווקא או שיוצאים ידי חובה בפירש"י.
ואילו היה תרגום יונתן מוחזק באמת שכתבו יונתן בן עוזיאל - הייתי אומר שמא הוא עדיף מאונקלוס, שהרי קדם לו בהרבה (יב"ע - גדול תלמידיו של הלל הזקן, אונקלוס - תלמיד תלמידיו של ריב"ז - שהיה הקטן שבתלמידי הלל).
אבל הבנתי שהרבה מהחוקרים אומרים שלא יב"ע כתב את ת"י אלא זהו תרגום-מדרשי שנכתב בתקופה הרבה יותר מאוחרת (בסגנון ה"תרגומים" של מגילת אסתר), ונראה שהדעת נוטה לדבריהם (כפי שכבר נידון בפורום בכמה אשכולות, ואכ"מ).
אלא, שבעדיפותו של אונקלוס על פירש"י - יש מחלוקת מה הפירוש שהתרגום "ניתן בסיני", שיש אומרים שהתרגום עצמו ניתן בסיני ושכחוהו וחזר אונקלוס ויסדו, ויש אומרים שלא התרגום ניתן בסיני, אלא הלשון הארמית נחשבת מעולה משאר לשונות מכיוון שהתורה משתמשת בה, "כגון יגר שהדותא" (לשון אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו בהסבר עדיפות התרגום על פני פירש"י לגבי שנים מקרא ואחד תרגום).
וכפי שכבר דנו בזה בשני אשכולות:
viewtopic.php?f=46&t=58346
viewtopic.php?f=7&t=3622
ואולי יש לקשר זאת למחלוקת על "עטרות ודיבון", שלשיטת רש"י ורמב"ם ש"עטרות ודיבון" הוא דוגמא לפסוק שאין לו תרגום - אז אפשר לומר שיש ענין בדווקא בתרגום אונקלוס, ולא תרגום ירושלמי.
אבל לשיטת התוס' (וכך פסק אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו) שאומרים שבמקום שאין אונקלוס יש לקרוא "תרגום ירושלמי" (דהיינו לכאורה תרגום יונתן שלנו) - לכאורה מי שקרא תרגום ירושלמי יצא ידי חובה (עכ"פ בדיעבד).
ומכיוון שבסך הכל יש כאן יותר מספק אחד שנוטה לומר שיצא ידי חובה, לכן למעשה נלפענ"ד שאם מדובר בטירחא מרובה - אפשר להקל, אבל אם זה היה פסוקים בודדים - בוודאי כדאי לחזור.