"ולא זכיתי להבין את דבריו...ולא ידעתי איזה בית מיחוש יש בדבר"
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן ד
בשוחט שעובר לפני התיבה ע"י מייקראפאן בשבוי"ט אם הוא כמחלל שבת בפרהסיא ט"ז שבט תשכ"ג. מע"כ ידידי הרב הגאון מוהר"ר נטע צבי גרינבלאט שליט"א.
בדבר השוחט שעבר לפני התיבה בשבת וי"ט וי"כ ע"י מייקראפאן שהוא בפרהסיא אבל בטענה שהרב דלפנים ודעכשיו בביהכ"נ ההוא התירו זה, הנה ודאי טענה זו אינה כלום לומר שיהיה בדין שוגג כי הרי מאגודת הרבנים שהם גדולי תורה וגם הם הרבים פרסמו שאסור לדבר ע"י המייקראפאן ואיך שייך לטעות לשמוע לאיזה רב המיקל אף אם היה לו טעם דבטלו דבריו נגד דעת גדולים ורבים ויש לו דין מחלל במזיד, אבל מ"מ נראה שהוא רק כדין מחלל שבת בצנעא מאחר דהצבור שלפניהם התפלל במייקראפאן הרי חושבין שלא ידע שהוא אסור כיון שהרב שלהם אמר שמותר ולכן אף שהוא ידע שאסור ועבר במזיד אבל הא ידע שהצבור יאמרו שאף אם אסור הוא שוגג לכן אין לזה דין עובר בפרהסיא אלא במזיד בצנעא, דמסתבר שאם אחד לא היה עובר בפרהסיא כשידע שהרואין יאמרו עליו שיודע שאסור ומכל מקום עובר משום שהוא מומר אבל יעבור במזיד כשידע שהרואין יאמרו עליו שהוא שוגג יש להחשיבו רק בדין מחלל שבת בצנעא וכשהוא בשביל פרנסה הוא כדין מומר לתיאבון לחלל שבת בצנעא דכשר לשחיטה אבל כדין מומר לתיאבון שצריך שיהיה שוחט כשר לבדוק סכינו ולעמוד ע"ג כששוחט כי נאמנות אין לו. אבל הוא רק קודם שהתרו בו שלא יתפלל ע"י המייקראפאן שיכול לטעות שאף שאר היודעין שהתפלל ע"י המייייקראפאן חשבו עליו שהוא שוגג לומר שהרב של ביהכ"נ יודע יותר, אבל אחר שיתרו בו שידע שאסור להתפלל ע"י המייקראפאן בשבת ויום טוב אף שהרב דביהכ"נ מיקל והוא לא יחוש לזה הרי אף שחושב שהצבור דביהכ"נ יאמרו שהוא שוגג כי גם הם טועים לומר שמותר, מ"מ הרי יודע שהיודעין מיראי ה' שבעיר יודעין שהוא מזיד וזה שהכל יודעין נמי נחשב פרהסיא אף על פי שאין רואין ממש, ולכן אם יחדל מהיום להתפלל ע"י המייקראפאן יוכשר לשחיטה ע"י גדול עומד ע"ג וגם יבדוק סכינו ואם לא יחדל הוא בדין מחלל שבת בפרהסיא שפסול לשחיטה אף אם גדול עומד ע"ג ואף בסכין כשר. ידידי מוקירו, משה פיינשטיין
קו ירוק כתב:סיפר לי רב עיר ידוע, שאחד מפוסקי הדור סיפר לו בכאב (היה נ"ל שהכוונה להגרנ"ק, אבל לא שאלתי), שקבוצת אברכים שלמדו שביעית (תשס"ח) ניגשו אליו לברר, שלפי מה שיצא להם, אין בעיה ב'היתר מכירה'.. הוא לא נכנס לעצם הסוגיא, רק אמר בכאב, שכל צעיר חושב שיש ביכולתו לעמוד בסוד יראיו, למה לפי הרגשת לבם הרחב של גדולי הדורות, דבר זה או אחר אסור בתכלית.
על זה בדיוק הדיון, מה נקרא "פעולה חשמלית". ובפרט לעניננו - האם שינוי עוצמת הזרם החשמלי הוא פעולה חשמלית (לענין מלאכת שבת), ומדוע. דומני שמנהג ישראל כשרים להכנס דרך גלאי המתכות בכניסה לרחבת הכותל ועוד מקומות, על אף שיש בזה הפעלה חשמלית בדרך של שינוי זרם (ואינו דומה למצלמות אבטחה שהרי כאן מדובר בפעולה יזומה ומתוכננת של כניסה דרך השער).אוצר החכמה כתב:דבר ברור הוא שמנהג כל ישראל הכשרים הוא שלא להשתמש בחשמל ע"י עשיית פעולה חשמלית בשבת בכל דרך שהיא אא"כ במקום חולי, וגם כשאין ניכר המעשה בפעולה בידים אלא רק הפעלה ע"י דיבור הוא דומה לזה, ורק במכשירי שמיעה כנראה יש מקילים משום דדמי למקום חולי.
שאלת המיקרופון הנידונה לעיל איננה תלויה בכלל בהגדרת גרמא (הרמ"א מחמיר כדעת רבנו יואל, שמלאכה בגרמא אינה מותרת אלא במקום הפסד, ולכן גם לו יצוייר שהיה מישהו דן את הדיבור במיקרופון כמלאכה בגרמא לא היה בזה די להתיר שימוש בו לדעה זו). הקלנועית, למיטב ידיעתי, מתבססת על היתר מטעם גרמא (הרב נויבירט (עם שברך על המצאת הקלנועית הקיימת) ביקש מאנשי מכון צומת לסדר קלנועית משופרת שתתבסס על שינוי זרם ללא צורך בגרמא - אולם לפי מה שזכור לי טרם הצליחו לפתור את הבעיות הטכניות הכרוכות בכך).אוצר החכמה כתב:ולדינא, אני תמיד תמה אם יש מקום להגדיר גרמא באופן שהפעולה נעשית בבירור ובאופן מיידי לעיני כל בשר, רק המבין מבין שבעצם היה כאן מספר פעמים סיכוי שיקרה ורק אחד המקרים קרה, אבל בפועל לעולם (או כמעט לעולם) התגובה הרצויה תקרה, האם דבר כזה יש בכלל לדונו כגרמא.
האם יש מי שיודע אם אוסרי הקלנועית דלעיל אסרו מטעם זה או מטעם אחר דנו שאינו גרמא, או שעיקר כוונתם שאע"פ שהוא גרמא הדבר וודאי אסור מהטעם דלעיל. ונפ"מ לשימוש בחולה ממש שנצרך כגון בבתי חולים, או להקל במקום פקוח נפש.
א. לא כך. המנהג הוא לא לעשות פעולות ולהמנע מכל מקרה שמטרת פעולתינו היא ליצור תוצאה חשמלית בפרט כשהיא ניכרת לעין (כעין מיקרופון). הדיון על שינוי זרם הוא דיון הלכתי נכון אבל הוא קשור ליסוד האיסור ולא למנהג. הסיבה שמקילים (אם מקילים) בגלאי המתכות הוא צירוף של מצב בטחוני ופסיק רישיה דלא ניחא ליה (לטוענים שנקרא לא ניחא ליה).
מצד שני, די ברור שחלק מן המתנגדים אוסרים גם מטעמים שאינם קשורים לדיון בגדרי גרמא, אלא מטעמים כלליים של זילותא דשבת, טיעוני מדרון חלקלק וכדומה.
אני לא מבין מה הבעיה לתכנן שלט רחוק שישלח את האות כמה שניות אחרי הלחיצה על הכפתור. אם יש צורך ביותר מלחיצות בודדות זה נהיה מסורבל, כמו במקלדת שהזכרתי לעיל, ולזה יש דרך אחרת לפתרון.אוצר החכמה כתב:אתה בטוח בדבריך? כי לי הם אמרו שהם יכולים לייצר שלט גרמא להפעלת מכשירים חשמליים המתכווננים ע"י שלט וקצת קשה לי לדמיין איך אפשר לעבוד בשלט שמגיב לפעולותי אחרי כמה שניות.
ברזילי כתב:אני לא מבין מה הבעיה לתכנן שלט רחוק שישלח את האות כמה שניות אחרי הלחיצה על הכפתור. אם יש צורך ביותר מלחיצות בודדות זה נהיה מסורבל, כמו במקלדת שהזכרתי לעיל, ולזה יש דרך אחרת לפתרון.אוצר החכמה כתב:אתה בטוח בדבריך? כי לי הם אמרו שהם יכולים לייצר שלט גרמא להפעלת מכשירים חשמליים המתכווננים ע"י שלט וקצת קשה לי לדמיין איך אפשר לעבוד בשלט שמגיב לפעולותי אחרי כמה שניות.
רצוני לומר שמכשירים שפועלים אך ורק בדרך של שינוי עוצמת הזרם הם דברי לא שכיח, וממילא אין מה לדבר על מנהג (כמ"ש הש"ך יו"ד קצ ועוד)אוצר החכמה כתב:בקשר למנהג, המנהג הוא בהחלט לא להשתמש בשום מכשיר חשמלי שאינו פועל מאליו. מלבד ההחרגה של חולים או צרכי בטחון כמו שהזכרתי שאז דנים על עיקר הדין (וכן במכשיר שמיעה).
כאמור, פעולת הקלנועית תוך כדי נהיגה היא אכן בדרך של שינוי זרם. אבל לא הצליחו לפתור את הבעיה הטכנית הכרוכה בכך שהמנוע יעבוד כל השבת, ולכן מתג ההפעלה הראשונית עובד באופן של גרמא עם שיהוי ניכר.אוצר החכמה כתב:ברזילי כתב:אני לא מבין מה הבעיה לתכנן שלט רחוק שישלח את האות כמה שניות אחרי הלחיצה על הכפתור. אם יש צורך ביותר מלחיצות בודדות זה נהיה מסורבל, כמו במקלדת שהזכרתי לעיל, ולזה יש דרך אחרת לפתרון.אוצר החכמה כתב:אתה בטוח בדבריך? כי לי הם אמרו שהם יכולים לייצר שלט גרמא להפעלת מכשירים חשמליים המתכווננים ע"י שלט וקצת קשה לי לדמיין איך אפשר לעבוד בשלט שמגיב לפעולותי אחרי כמה שניות.
הבעייה פשוטה, אם אתה רוצה להרים משהו לגובה מסויים או לכוון רמה מסויימת של פתיחה ולוחץ ברציפות על השלט ועוזב ברגע שזה מגיע לערך הרצוי.
לא שאלתי ויתכן באמת שההיתר שם מתבסס על שינוי עצמת הזרם ולא על גרמא. אבל אם כך מדוע אי אפשר לעשות כן בקלנועית?
אולי זה פתרון אפשרי, אינני יודע (כמובן, באופן כזה שפעולת האדם כאשר המנוע פועל תמנע את הכיבוי האוטומטי שלאחריו, וזה עדיף טפי מגרמא). מכל מקום, מה שכתבתי על הקלנועית איננו השערה שלי, אלא כך קראתי אצל הרב רוזן. אולי צריך להציע לו כדבריך.אוצר החכמה כתב:לא הבנתי אם כדבריך אודות הקלנועית שמדובר על ההתנעה שלה למה הם צריכים בכלל גרמא. שיפעילו עם שעון שבת כל עשר דקות לדקה, והמשתמש יכנס באותה דקה.
מעט דבש כתב:הנה מאמר מלא של ראש מכון צומת.
וראה בסעיף 3 בהתייחסותו לדברי הגר"מ פיינשטיין:"ולא זכיתי להבין את דבריו...ולא ידעתי איזה בית מיחוש יש בדבר"
ולכן חולק עליו.
ומאידך, ראה את התייחסותו החמורה של הגר"מ פיינשטיין לענין:שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן ד
בשוחט שעובר לפני התיבה ע"י מייקראפאן בשבוי"ט אם הוא כמחלל שבת בפרהסיא ט"ז שבט תשכ"ג. מע"כ ידידי הרב הגאון מוהר"ר נטע צבי גרינבלאט שליט"א.
בדבר השוחט שעבר לפני התיבה בשבת וי"ט וי"כ ע"י מייקראפאן שהוא בפרהסיא אבל בטענה שהרב דלפנים ודעכשיו בביהכ"נ ההוא התירו זה, הנה ודאי טענה זו אינה כלום לומר שיהיה בדין שוגג כי הרי מאגודת הרבנים שהם גדולי תורה וגם הם הרבים פרסמו שאסור לדבר ע"י המייקראפאן ואיך שייך לטעות לשמוע לאיזה רב המיקל אף אם היה לו טעם דבטלו דבריו נגד דעת גדולים ורבים ויש לו דין מחלל במזיד, אבל מ"מ נראה שהוא רק כדין מחלל שבת בצנעא מאחר דהצבור שלפניהם התפלל במייקראפאן הרי חושבין שלא ידע שהוא אסור כיון שהרב שלהם אמר שמותר ולכן אף שהוא ידע שאסור ועבר במזיד אבל הא ידע שהצבור יאמרו שאף אם אסור הוא שוגג לכן אין לזה דין עובר בפרהסיא אלא במזיד בצנעא, דמסתבר שאם אחד לא היה עובר בפרהסיא כשידע שהרואין יאמרו עליו שיודע שאסור ומכל מקום עובר משום שהוא מומר אבל יעבור במזיד כשידע שהרואין יאמרו עליו שהוא שוגג יש להחשיבו רק בדין מחלל שבת בצנעא וכשהוא בשביל פרנסה הוא כדין מומר לתיאבון לחלל שבת בצנעא דכשר לשחיטה אבל כדין מומר לתיאבון שצריך שיהיה שוחט כשר לבדוק סכינו ולעמוד ע"ג כששוחט כי נאמנות אין לו. אבל הוא רק קודם שהתרו בו שלא יתפלל ע"י המייקראפאן שיכול לטעות שאף שאר היודעין שהתפלל ע"י המייייקראפאן חשבו עליו שהוא שוגג לומר שהרב של ביהכ"נ יודע יותר, אבל אחר שיתרו בו שידע שאסור להתפלל ע"י המייקראפאן בשבת ויום טוב אף שהרב דביהכ"נ מיקל והוא לא יחוש לזה הרי אף שחושב שהצבור דביהכ"נ יאמרו שהוא שוגג כי גם הם טועים לומר שמותר, מ"מ הרי יודע שהיודעין מיראי ה' שבעיר יודעין שהוא מזיד וזה שהכל יודעין נמי נחשב פרהסיא אף על פי שאין רואין ממש, ולכן אם יחדל מהיום להתפלל ע"י המייקראפאן יוכשר לשחיטה ע"י גדול עומד ע"ג וגם יבדוק סכינו ואם לא יחדל הוא בדין מחלל שבת בפרהסיא שפסול לשחיטה אף אם גדול עומד ע"ג ואף בסכין כשר. ידידי מוקירו, משה פיינשטיין
שלח כתב:ראיתי פה ממכון צומת
האם ידוע איזה רבנים תומכים בכך? ,כי מובא שם שיש קהילות שלימות שמשתמשים בכך, הרב רוזן טוען שיש לו הסכמות, האם הגרע יוסף תמך בכך?ולאוסרים מדוע אוסרים?האם זה איסור דאורייתא או דרבנן ומדוע?
חוות בנימין סי' כו. אם כי לא מוזכר שם תנאי כפי שהזכרת, הוא כותב "מציע הדברים לפני ציבור תלמידי החכמים תופשי התורה לענות בו ולקבוע עמדתם הלכה למעשה".אשי ישראל כתב:לזכרוני הג"ר שאול ישראלי התיר, אך רק בתנאי שיצטרפו אליו עוד שני גדולים. אולי מובא בשו"ת שלו?
צעיר_התלמידים כתב:מעט דבש כתב:הנה מאמר מלא של ראש מכון צומת.
וראה בסעיף 3 בהתייחסותו לדברי הגר"מ פיינשטיין:"ולא זכיתי להבין את דבריו...ולא ידעתי איזה בית מיחוש יש בדבר"
ולכן חולק עליו.
ומאידך, ראה את התייחסותו החמורה של הגר"מ פיינשטיין לענין:שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן ד
בשוחט שעובר לפני התיבה ע"י מייקראפאן בשבוי"ט אם הוא כמחלל שבת בפרהסיא ט"ז שבט תשכ"ג. מע"כ ידידי הרב הגאון מוהר"ר נטע צבי גרינבלאט שליט"א.
בדבר השוחט שעבר לפני התיבה בשבת וי"ט וי"כ ע"י מייקראפאן שהוא בפרהסיא אבל בטענה שהרב דלפנים ודעכשיו בביהכ"נ ההוא התירו זה, הנה ודאי טענה זו אינה כלום לומר שיהיה בדין שוגג כי הרי מאגודת הרבנים שהם גדולי תורה וגם הם הרבים פרסמו שאסור לדבר ע"י המייקראפאן ואיך שייך לטעות לשמוע לאיזה רב המיקל אף אם היה לו טעם דבטלו דבריו נגד דעת גדולים ורבים ויש לו דין מחלל במזיד, אבל מ"מ נראה שהוא רק כדין מחלל שבת בצנעא מאחר דהצבור שלפניהם התפלל במייקראפאן הרי חושבין שלא ידע שהוא אסור כיון שהרב שלהם אמר שמותר ולכן אף שהוא ידע שאסור ועבר במזיד אבל הא ידע שהצבור יאמרו שאף אם אסור הוא שוגג לכן אין לזה דין עובר בפרהסיא אלא במזיד בצנעא, דמסתבר שאם אחד לא היה עובר בפרהסיא כשידע שהרואין יאמרו עליו שיודע שאסור ומכל מקום עובר משום שהוא מומר אבל יעבור במזיד כשידע שהרואין יאמרו עליו שהוא שוגג יש להחשיבו רק בדין מחלל שבת בצנעא וכשהוא בשביל פרנסה הוא כדין מומר לתיאבון לחלל שבת בצנעא דכשר לשחיטה אבל כדין מומר לתיאבון שצריך שיהיה שוחט כשר לבדוק סכינו ולעמוד ע"ג כששוחט כי נאמנות אין לו. אבל הוא רק קודם שהתרו בו שלא יתפלל ע"י המייקראפאן שיכול לטעות שאף שאר היודעין שהתפלל ע"י המייייקראפאן חשבו עליו שהוא שוגג לומר שהרב של ביהכ"נ יודע יותר, אבל אחר שיתרו בו שידע שאסור להתפלל ע"י המייקראפאן בשבת ויום טוב אף שהרב דביהכ"נ מיקל והוא לא יחוש לזה הרי אף שחושב שהצבור דביהכ"נ יאמרו שהוא שוגג כי גם הם טועים לומר שמותר, מ"מ הרי יודע שהיודעין מיראי ה' שבעיר יודעין שהוא מזיד וזה שהכל יודעין נמי נחשב פרהסיא אף על פי שאין רואין ממש, ולכן אם יחדל מהיום להתפלל ע"י המייקראפאן יוכשר לשחיטה ע"י גדול עומד ע"ג וגם יבדוק סכינו ואם לא יחדל הוא בדין מחלל שבת בפרהסיא שפסול לשחיטה אף אם גדול עומד ע"ג ואף בסכין כשר. ידידי מוקירו, משה פיינשטיין
זה מאד נשמע טוב איך שאתה מציג את הדברים, אבל מה לעשות שמרן הגרש"ז אויערבאך נקט לדינא שאין שום סרך מלאכה בדיבור במיקרופון, ולא עוד אלא שלדידו לפי איך דיבר עם החזו"א בעניני חשמל גם החזו"א היה מתירו, אז תכניס את הגרש"ז בחברה אחת עם ראש מכון צומת.
אוצר החכמה כתב:רק שני הבדלים, אחד גדול ואחד פחות. ההבדל הגדול הוא שראש מכון צומת הוא לא הגרש"ז, הגרש"ז לא כפוף להגרמ"פ ויכול לחלוק עליו ולו גם יגיד הגרמ"פ על זה דברים חמורים. וההבדל השני שמאד משליך לעניין הזה הוא שהגרש"ז לא התיר בפועל שימוש ברמקול, ואע"פ שכתב מה שכתב (כמדומני שבאשכול שדנו בזה לא היה ברור העניין אבל איך שיהיה) למעשה לא השתמש אף אחד ברמקול בהוראת הגרש"ז.
אוצר החכמה כתב:בכל העניין של דעתו של הגרשז"א היה אריכות גדולה בנושא הזה
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=17004
ולמי שעוד מתעניין בכלל בכל הנושא היתה כאן אריכות
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=11472 וכדאי לראות את הסברו של הרב תוכ"ד הי"ד על הטעות בדברי הרב קוק.
אוצר החכמה כתב:ולמי שעוד מתעניין בכלל בכל הנושא היתה כאן אריכות
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=11472 וכדאי לראות את הסברו של הרב תוכ"ד הי"ד על הטעות בדברי הרב קוק.
אוצר החכמה כתב:אם תראה הדיון שם (בראשון את השני הבאתי רק למתעניינים בכל הנושא) היה גם בשאלה האם בדברים בהם סבר הגרשז"א שמעיקר הדין מותר התיר למעשה וזה הקשר לכאן.
צעיר_התלמידים כתב:אוצר החכמה כתב:רק שני הבדלים, אחד גדול ואחד פחות. ההבדל הגדול הוא שראש מכון צומת הוא לא הגרש"ז, הגרש"ז לא כפוף להגרמ"פ ויכול לחלוק עליו ולו גם יגיד הגרמ"פ על זה דברים חמורים. וההבדל השני שמאד משליך לעניין הזה הוא שהגרש"ז לא התיר בפועל שימוש ברמקול, ואע"פ שכתב מה שכתב (כמדומני שבאשכול שדנו בזה לא היה ברור העניין אבל איך שיהיה) למעשה לא השתמש אף אחד ברמקול בהוראת הגרש"ז.
ברור שראש מכון צומת איננו כגרגיר שומשום מול קדושת הגרמ"פ והגרשז"א, אלא מאי כיון והגרש"ז כתב שההיתר של רמקול הוא היתר מהימן ומי שיתירנו הוא כן רב, למה ראש מכון צומת לא יכול ללכת כלפי זה בדרכו של הגרש"ז.
לא יודע למה לא ברור לך אם הגרש"ז אמר זאת, לאחרונה נדפס ספר מכתבי הגדולים ליהודי א' מרמת ויז'ניץ מחיפה בו נדפס מכתבו של הגרש"ז אליו כשאותו יהודי בתמימותו שואל עליו (אאל"ט)מדברי הגרמ"פ (ואולי הגרא"ק).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 61 אורחים