זה לשון הגמרא ברכות יד:
אמר רב יוסף כמה מעליא הא שמעתתא, דכי אתא רב שמואל בר יהודה אמר, אמרי במערבא ערבית דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלקיכם אמת. אמר ליה אביי מאי מעליותא, והא אמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר, וכי תימא ואמרת אליהם לא הוי התחלה, והאמר רב שמואל בר יצחק אמר רב, דבר אל בני ישראל לא הוי התחלה, ואמרת אליהם הוי התחלה. אמר רב פפא קסברי במערבא ואמרת אליהם נמי לא הויא התחלה עד דאמר ועשו להם ציצית. אמר אביי הלכך אנן אתחולי מתחלינן דקא מתחלי במערבא, וכיון דאתחלינן מגמר נמי גמרינן דהא אמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר
היוצא מזה, דסבירא לן עיקר כבני מערבא שאין צריך להגיד פרשת ויאמר בלילה, רק מחמת מנהג בני מערבא עצמם לומר ראש וסוף הפרשה אנו נוהגים כמותם, וכיון שלפי מנהגם אנו נכנסים בסבך שהרי הם אומרים עד אחר ואמרת אליהם דלדידן זה מחייב לגמור הפרשה, אז אנו מתנהגים כמותם בהתחלה וגם בהכרח גומרים מחמת ההתחלה זו. (ובלי מנהגם לומר ואמרת אליהם היינו יוצאים הזכרת יציאת מצרים בלילות למאן דס"ל הכי באמת ואמונה).
ברכת השכיבנו היא לשמור אותנו מן המזיקין בלילה. וקבעוה בברכת קר"ש ובכוונת גאולה אריכתא כדי להשלים מספר הברכות והפרשיות לששה כדברי הרשב"א (ואין נ"מ אם הטעם שתקנו בכלל ברכה זו היא לזכר ליצי"מ, שהרי סוף סוף עיקר הכוונה לשמור אותנו מן המזיקין בכל לילה ולילה. אך אם נפשך לומר שיש בזה סתירה, גברא אגברא קרמית? טעם השכיבנו לזכר ליצי"מ היא מרבינו יונה, וטעם השכיבנו להשלמת ששה ברכות ופרשייות היא מהרשב"א!).
לדברי הרשב"א המפורשים, ברכת קר"ש יכולה להתקיים בלי קריאת שמע כל עיקר.
כמו כן ברכת קר"ש עם קר"ש יכולה להתקיים בלי ברכת השכיבנו, כדחזינן אצל אנוס שלא קרא עד אחר עלות השחר שיכול לומר ברכת קר"ש עם קר"ש עד נץ החמה אך בלי ברכת השכיבנו.
כעת תקנת ברכת השכיבנו קיימת בכל אופן בלילה (או לפניה בדיוק כמו שאר ברכות קר"ש יכולים לקרות לפני הלילה), שהרי תקנו חז"ל להתפלל להנצל מן המזיקין. רק מה שקבעוה דווקא בתוך ברכת קר"ש ודנוהו כגאולה אריכתא היא מחמת הפרשה החסירה. ולכן כשאין פרשה כלל, שהרי אף שתי פרשיות הראשונות חסרות כיון שלא נאמרו בזמנם (וכמו שמדגיש הרשב"א בתשובתו שאמירת ברכת ק"ש מבעוד יום שוה לאמירת ברכת ק"ש בדילוג פרשיות של ק"ש), אין טעם לקביעתה שם והדוחק שנדחקו לקבוע לה דין גאולה אריכתא. ולכן כל הבעיה שנשארה היא סמיכות גאולה לתפילה.