נשאלתי כך:
"... בשנה האחרונה השקעתי קצת בלימוד הלכה ושמתי אל ליבי שבהרבה מקרים יש דינא דגמרא שנותן הוראה באופן כללי וכשזה מגיע להלכה הפוסקים כדוגמת הבית יוסף מצמצמים את ההוראה ככל האפשר עד שנהפכת לדין רזה ומצומצם
למשל היום ראיתי את דין עוסק במצווה בפרק שני דסוכה שהוא פטור גורף מהנחת תפילין למשל וכשמגיע לבית יוסף הוא ישר מצמצם אותו רק לפטור מהנחת תפילין כל היום ולא פטור גורף ואמנם הרמא חולק עליו בזה אך שאלתי האם באמת ישנה מגמה כזו אצל הפוסקים ואם כן מה פשרה האם בכל מקום נמצא איזושהיא סברא מקומית שגרמה לבית יוסף למשל לכתוב את דבריו או שיש בזה עיקרון כל שהוא...
ואשמח גם להפנייה למקורות העוסקים בענין"
השבתי לו: "אני בעניי לא מכיר עיקרון כזה, אלא בדרך כלל זה עניינים נקודתיים בכל סוגיא לכל עניינה."
האם חו"ר אתרא קדישא הדין מכירים מקורות ודיונים בעניין זה?