עם כאלו תשובות לא נראה לי שתהיה רב או מו"צ כי לשיטתך מדוע כשנופל ספר קודש על הריצפה הותר בדוחק להרים רק בין ברכה לברכה ורק כשזה מסיח דעתו?יאיר כתב:אם כשיש צלצול מותר לכבות הצלצול, ודאי שיהיה מותר לכבות את הפל' במקרה שברור לו שיקבל שיחה (כנלע"ד).
ארזא דבי רב כתב:עם כאלו תשובות לא נראה לי שתהיה רב או מו"צ כי לשיטתך מדוע כשנופל ספר קודש על הריצפה הותר בדוחק להרים רק בין ברכה לברכה ורק כשזה מסיח דעתו?יאיר כתב:אם כשיש צלצול מותר לכבות הצלצול, ודאי שיהיה מותר לכבות את הפל' במקרה שברור לו שיקבל שיחה (כנלע"ד).
ארזא דבי רב כתב:עם כאלו תשובות לא נראה לי שתהיה רב או מו"צ כי לשיטתך מדוע כשנופל ספר קודש על הריצפה הותר בדוחק להרים רק בין ברכה לברכה ורק כשזה מסיח דעתו?יאיר כתב:אם כשיש צלצול מותר לכבות הצלצול, ודאי שיהיה מותר לכבות את הפל' במקרה שברור לו שיקבל שיחה (כנלע"ד).
הוגה כתב:ארזא דבי רב כתב:עם כאלו תשובות לא נראה לי שתהיה רב או מו"צ כי לשיטתך מדוע כשנופל ספר קודש על הריצפה הותר בדוחק להרים רק בין ברכה לברכה ורק כשזה מסיח דעתו?יאיר כתב:אם כשיש צלצול מותר לכבות הצלצול, ודאי שיהיה מותר לכבות את הפל' במקרה שברור לו שיקבל שיחה (כנלע"ד).
מה שמותר למתפלל להרים הספר, אי"ז אלא מפני שבזה שהספר על הרצפה מפריע כוונתו בתפילה, ואל"כ אלא אעפ"כ מתפלל בכוונה - "אל יגביה ספר שהוא על הארץ" - לשון ספר חסידים סימן תשע"ז, שזהו מקור הדין בפוסקים סימן צ"ו (וכ"ה במשנ"ב שם סק"ז).
אם-כן, עיקר הנקודה היא אם הדבר מפריעו בכוונתו או לאו, לפי"ז אף אם הספר עדיין לא נפל אלא עומד ליפול, ומחמת זה כוונתו מופרעת - ג"כ מותר (וכן מצדד המש"ז שם סק"ג גבי גנבים וס"ת).
ובדומה לזה, אף אם הפלא' עדיין לא צלצל, ומחמת זה מפריעו לכוונה ג"כ מותר, ואף אם לא בטוח שיצלצל, אם מפריעו כעת לכוונה.
ואם לא מפריעו לכוונה - לעולם אין להפסיק גם לא בספר - כאמור.
[א"כ ר' יאיר דוקא כן יכול להיות רב ומו"צ... תעודת ההסמכה מחכה אצל המזכיר שלי במשרד].
אצב כתב:אסמכתא לדברים אלו שמעתי מפי הרב מנחם הלוי קליין שליט"א מד"א ק"ק פפד"מ, שישנם דעות הסוברות שאם הודיעו לאדם שעכשיו גוררים את רכבו כי חנה בצורה לא נכונה וכו', מותר לו להפסיק כי הצורה שבה ימשיך כשמחשבתו תהא תקועה ברכבו במקום ב"דע לפני מי אתה עומד" - אז עדיף שיפסיק.
ארי במסתרים כתב:מכח ההיתר הזה אפשר להתיר כמעט כל דבר,
אפשר להתיר למשל להפסיק כדי לדבר עם מישהו דחוף לפני שהוא יוצא מביהכ"נ ועוד הרבה דוגמאות ואין לדבר סוף.
שבטיישראל כתב:אם זכרוני אינו מטעני שמעתי פעם פסק הלכה מא' מגדולי הפוסקים שמותר להפסיק באמצע שמו"ע בכדי להשתיק ילד המרפריע את המתפללים
ולכאורה ה"ה לפלאפון
הוגה כתב:[שבטיישראל כתב:אם זכרוני אינו מטעני שמעתי פעם פסק הלכה מא' מגדולי הפוסקים שמותר להפסיק באמצע שמו"ע בכדי להשתיק ילד המרפריע את המתפללים
ולכאורה ה"ה לפלאפון
גבי תינוק, כאמור הינו דבר המבואר כבר בפוסקים ובמשנ"ב כנ"ל (ודוקא ביד אך לא בדיבור), ולפי"ז אכן ה"ה לפלאפון המצלצל כבר.
אלא שהשאלה הנשאלה כאן, אם עדיין לא מצלצל.
הוגה כתב:אצב כתב:אסמכתא לדברים אלו שמעתי מפי הרב מנחם הלוי קליין שליט"א מד"א ק"ק פפד"מ, שישנם דעות הסוברות שאם הודיעו לאדם שעכשיו גוררים את רכבו כי חנה בצורה לא נכונה וכו', מותר לו להפסיק כי הצורה שבה ימשיך כשמחשבתו תהא תקועה ברכבו במקום ב"דע לפני מי אתה עומד" - אז עדיף שיפסיק.
יש לעי' בזה מדברי הפוסקים גבי תינוק, שאסור לגעור בפיו בתינוק להשתיקו, אבל לרמוז לו ביד ולהשתיקו בכך מותר, (עי' ברכ"י ריש סימן ק"ד, וכ"ה במשנ"ב שם סק"א), ואם אעפ"כ לא יועיל, ירחיק עצמו (משנ"ב שם). אבל להמחב"ר ובא"ח (בכה"ח סי' ק"ד אות ג') בכה"ג שלא מועיל, מוטב לעשות תנועה בקול להשתיקו מאשר להיטרד בתפילתו ולהרחיק עצמו.
בין כך ובין כך, היתר כזה לצאת ולהפסיק וממש לדבר עימם, לכאו' אף להמחב"ר אינו.
ארזא דבי רב כתב:אדם שנזכר בעת תפילת שמונה עשרה כי שכח לכבות את המכשיר הסלולארי [מה שלדאבוננו רבים לא עושים זאת]...
שבטיישראל כתב:איני רואה שום היתר בזה
מהיכי תיתי דהפלאפון אכן יצלצל ?!
אצב כתב:לא שאני מצדד בדין זה, אבל כמו שכבר כתבתי שזה עדיף שיפסיק רק אם אינו יכול לכווין מחשבתו בתפלתו, שאז לכאורה עדיף שלא יתפלל, ושוב, אני אישית אנני מצדד בדעה זו.
בברכה המשולשת כתב:כמובן, יש להזכיר שבכלל אין להחזיק פלפון דלוק בביהכ"נ ובביהמד"ר מדין כבוד המקום, אלא אם יש בזה פיקו"נ.
ארזא דבי רב כתב:ראו פנינים מהגאון ר' נתן גשטטנער זצ"ל שנשאל ע"ז [לטובת הלומדים צירפתי את הקובץ]:
יוסף עליכם כתב:והעלה במסקנתו שמותר להפסיק אפילו באמצע ברכה לכבותו ולהמשיך תפילת העמידה מהמקום שעצר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 210 אורחים