דין ביומו תתן שכרו-חלק א'.
איתן נוי כתב:דין ביומו תתן שכרו-חלק א'.
איתן נוי כתב:איתן נוי כתב:דין ביומו תתן שכרו-חלק א'.
אשמח לתגובות/הערות
אשרי יושבי ביתך כתב:ג"א עסקתי קצת בסוגיא זו, ונהניתי כעת מאד מדבריך הבהירים והנפלאים, כה לחי!
כולל יונגערמאן כתב:שאלות נוגעים למעשה -
א' שכר פועל לבצע פעולה, בסברו שהלה מומחה בדבר. הפועל פחות יותר הסכים - עכ"פ בשתיקה - לתואר, אמר חוות דעתו מה צריך להיעשות, ושלח ביום המיועד כמה פועלים גוים - אך לא הטריח לבוא בעצמו (הוא אמר מראש שלא יבוא אבל הבטיח שזה יצליח) ולוודא שאכן הפעולה נגמרת לתכלית ששכרו אותו. הגוים עשו מה שצוה עליהם, אך התברר בדיעבד שלא הועיל כלום לתכלית המלאכה שלמענו שכרו אותו. כשלא שילמו, בא הישראל בעצמו ונוכח לראות שאכן לא פעל כלום, אך כעת טענה חדשה בפיו שהוא אינו מומחה בכלל לתכלית המלאכה, רק באופן הביצוע הטכני ולא שיפעול מה שרצו הבעלים.
האם מפאת חומר ביומו תתן שכרו יש צד שבכל זאת צריך לשלם לו? והאם החיוב מוטל על בעה"ב ללכת לדרוש את אלקים ולדעת מה דינו האם חייב לשלם, או שיכול לעכב התשלומין אצלו עד שהפועל יביא ראיה? והאם יש בזה דין של תשלומי הוצאה / שבח וכו' ? ואם כן, האם גם בזה נאמר דין ביומו תתן שכרו?
-------
שאלה אחרת, פועלים שאמורים לקבל תשלומין פעם בחודש, ופועל א' חדש - בין אם מדובר מיהודי, בין מדובר מגוי - לא סיפק פרטי הבנק שלו בזמן פרעון כל העובדים. האם יש חיוב על הבעלים לבצע פעולת פרעון מיוחד לפועל זה או יוכלַ להמתין עד זמן הפרעון הבא, כעבור שבועיים או חודש?
איתן נוי כתב:כולל יונגערמאן כתב:שאלות נוגעים למעשה -
א' שכר פועל לבצע פעולה, בסברו שהלה מומחה בדבר. הפועל פחות יותר הסכים - עכ"פ בשתיקה - לתואר, אמר חוות דעתו מה צריך להיעשות, ושלח ביום המיועד כמה פועלים גוים - אך לא הטריח לבוא בעצמו (הוא אמר מראש שלא יבוא אבל הבטיח שזה יצליח) ולוודא שאכן הפעולה נגמרת לתכלית ששכרו אותו. הגוים עשו מה שצוה עליהם, אך התברר בדיעבד שלא הועיל כלום לתכלית המלאכה שלמענו שכרו אותו. כשלא שילמו, בא הישראל בעצמו ונוכח לראות שאכן לא פעל כלום, אך כעת טענה חדשה בפיו שהוא אינו מומחה בכלל לתכלית המלאכה, רק באופן הביצוע הטכני ולא שיפעול מה שרצו הבעלים.
האם מפאת חומר ביומו תתן שכרו יש צד שבכל זאת צריך לשלם לו? והאם החיוב מוטל על בעה"ב ללכת לדרוש את אלקים ולדעת מה דינו האם חייב לשלם, או שיכול לעכב התשלומין אצלו עד שהפועל יביא ראיה? והאם יש בזה דין של תשלומי הוצאה / שבח וכו' ? ואם כן, האם גם בזה נאמר דין ביומו תתן שכרו?
-------
שאלה אחרת, פועלים שאמורים לקבל תשלומין פעם בחודש, ופועל א' חדש - בין אם מדובר מיהודי, בין מדובר מגוי - לא סיפק פרטי הבנק שלו בזמן פרעון כל העובדים. האם יש חיוב על הבעלים לבצע פעולת פרעון מיוחד לפועל זה או יוכלַ להמתין עד זמן הפרעון הבא, כעבור שבועיים או חודש?
א-1. דין ביומו תתן שכרו לא מתחיל אם לא היתה כאן "שכירות פועלים". וברור הדבר ששכירות פועלים לא נועדה "לארח" את הפועלים. אלא כדי שיעשו מלאכתם נאמנה. ואילו לא ביצעו את המוטל עליהם לא מתחילה כאן השכירות. ואדרבה, בכה"ג אם יש מי שיצטרך לתבוע הוא בעה"ב ששכר אותו על דעת שיעשה מלאכה, והוא שיקר אותו בשתיקה או ברמיזה ובעה"ב שסמך על פיו, יתכן והפסיד.
א-2. אגב, צריך לומר שבעיקרון קיים כאן שתי מצוות של "ביומו תתן שכרו". א. של בעה"ב לאותו ששכר. ב. אותו ששכרו בעה"ב לפועלים הגויים שהביא.
א-3. יל"ע בכלל שמא בעה"ב רצה דווקא את הישראל לפועל ולא שיכניס לו פועלים אחרים/גויים. (עם זאת, צריך להביא למאי נפק"מ).
באותו ענין אני רוצה לטעון: שבכה"ג שהאומן תיקן לו איזה דבר ושילם לו "ביומו", ולאחר זמן נתברר שהתיקון לא היה תקין, נתבטלה לו מצוה זו. ושוב כשיתקן כדבעי תתחדש עליו מצוה "חדשה".
ב. לפי הסיכום שביניהם לא יעבור על "ביומו". אך אילו ירצה לזכות במצוה חשובה זו, יצטרך להתאמץ. כמו שמצינו ברבינו האר"י (שער המצות פרשת תצא): "שהיה נזהר לקיים מצוה זו בתכלית, וכאשר לא היה בידו מעות לפרוע היה מתעכב מלהתפלל תפלת מנחה עד שקיעה"ח כדי לבקש מעות לפרוע אל השכיר ההוא, והיה לוקח בהלואה ופורע ואח"כ היה מתפלל במרוצה תפלת המנחה, והיה אומר איך אתפלל להש"י תפלת מנחה ובאה לידי מצוה גדולה כזאת ולא קיימתיה" עכל"ק.
כולל יונגערמאן כתב:איתן נוי כתב:כולל יונגערמאן כתב:שאלות נוגעים למעשה -
א' שכר פועל לבצע פעולה, בסברו שהלה מומחה בדבר. הפועל פחות יותר הסכים - עכ"פ בשתיקה - לתואר, אמר חוות דעתו מה צריך להיעשות, ושלח ביום המיועד כמה פועלים גוים - אך לא הטריח לבוא בעצמו (הוא אמר מראש שלא יבוא אבל הבטיח שזה יצליח) ולוודא שאכן הפעולה נגמרת לתכלית ששכרו אותו. הגוים עשו מה שצוה עליהם, אך התברר בדיעבד שלא הועיל כלום לתכלית המלאכה שלמענו שכרו אותו. כשלא שילמו, בא הישראל בעצמו ונוכח לראות שאכן לא פעל כלום, אך כעת טענה חדשה בפיו שהוא אינו מומחה בכלל לתכלית המלאכה, רק באופן הביצוע הטכני ולא שיפעול מה שרצו הבעלים.
האם מפאת חומר ביומו תתן שכרו יש צד שבכל זאת צריך לשלם לו? והאם החיוב מוטל על בעה"ב ללכת לדרוש את אלקים ולדעת מה דינו האם חייב לשלם, או שיכול לעכב התשלומין אצלו עד שהפועל יביא ראיה? והאם יש בזה דין של תשלומי הוצאה / שבח וכו' ? ואם כן, האם גם בזה נאמר דין ביומו תתן שכרו?
-------
שאלה אחרת, פועלים שאמורים לקבל תשלומין פעם בחודש, ופועל א' חדש - בין אם מדובר מיהודי, בין מדובר מגוי - לא סיפק פרטי הבנק שלו בזמן פרעון כל העובדים. האם יש חיוב על הבעלים לבצע פעולת פרעון מיוחד לפועל זה או יוכלַ להמתין עד זמן הפרעון הבא, כעבור שבועיים או חודש?
א-1. דין ביומו תתן שכרו לא מתחיל אם לא היתה כאן "שכירות פועלים". וברור הדבר ששכירות פועלים לא נועדה "לארח" את הפועלים. אלא כדי שיעשו מלאכתם נאמנה. ואילו לא ביצעו את המוטל עליהם לא מתחילה כאן השכירות. ואדרבה, בכה"ג אם יש מי שיצטרך לתבוע הוא בעה"ב ששכר אותו על דעת שיעשה מלאכה, והוא שיקר אותו בשתיקה או ברמיזה ובעה"ב שסמך על פיו, יתכן והפסיד.
א-2. אגב, צריך לומר שבעיקרון קיים כאן שתי מצוות של "ביומו תתן שכרו". א. של בעה"ב לאותו ששכר. ב. אותו ששכרו בעה"ב לפועלים הגויים שהביא.
א-3. יל"ע בכלל שמא בעה"ב רצה דווקא את הישראל לפועל ולא שיכניס לו פועלים אחרים/גויים. (עם זאת, צריך להביא למאי נפק"מ).
באותו ענין אני רוצה לטעון: שבכה"ג שהאומן תיקן לו איזה דבר ושילם לו "ביומו", ולאחר זמן נתברר שהתיקון לא היה תקין, נתבטלה לו מצוה זו. ושוב כשיתקן כדבעי תתחדש עליו מצוה "חדשה".
ב. לפי הסיכום שביניהם לא יעבור על "ביומו". אך אילו ירצה לזכות במצוה חשובה זו, יצטרך להתאמץ. כמו שמצינו ברבינו האר"י (שער המצות פרשת תצא): "שהיה נזהר לקיים מצוה זו בתכלית, וכאשר לא היה בידו מעות לפרוע היה מתעכב מלהתפלל תפלת מנחה עד שקיעה"ח כדי לבקש מעות לפרוע אל השכיר ההוא, והיה לוקח בהלואה ופורע ואח"כ היה מתפלל במרוצה תפלת המנחה, והיה אומר איך אתפלל להש"י תפלת מנחה ובאה לידי מצוה גדולה כזאת ולא קיימתיה" עכל"ק.
לגבי א-3, כך דרך המלאכה ששוכרים את האומן - כלומר החברה שלו - והוא שולח פועליו. הפועלים הרי באו ועשו מלאכה כפי המוטל עליהם מצד המשלח - האומן, אלא שלמעשה התברר שהאומן לא היה מומחה בענין התכלית הנרצה מהמלאכה, ויכול רק - ע"י פועליו - לבצע עצם המלאכה, אבל לא ידע לכוון מלאכתו להגיע לתכלית שרצה הבעה"ב.
עכשיו הוא טוען שהוא מוכרח לשלם להפועלים הגויים שעשו מלאכתם בנאמנה, וטענתו העדכנית הוא שהוא אינו מומחה וכאילו דבר זה מוטל על בעה"ב לחשב ולכוין מעצמו, ורק כשהבעה"ב כבר יודע מה צריך להיעשות יקראו לו לבצע המלאכה. (כמובן, אילו היה מודה בכך מעיקרא אז בוודאי לא היו שוכרים אותו לעשות המלאכה כסומא בארובה. הבעיה שמתחילה דיבר גדולות כאילו הוא יודע והבטיח שהענין מסודר).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 51 אורחים