הודעהעל ידי איתן נוי » ג' יוני 20, 2023 4:06 pm
שאלה 1 מהחברותא שלי:
אחיו נתן לו שובר לרכישה ב"מחסני השוק" מאחר שלחברותא שלי יש רכב ולאחיו אין רכב. מאחר וככל הנראה האח חשב שמחסני השוק יש רק באשדוד או בטבריה אך לא ידע שיש אף במקום מגוריו (נוה יעקב). למעשה התברר למפרע (או שעד שבא להשתמש נפתחו סניפים נוספים) שיש סניף להם אף בנוה יעקב.
ונשאלת השאלה: האם יש לאמוד את דעת האח שאילו ידע מכך לא היה מוסר את השובר. ומאחר וכך, יש להשיב לו או לכהפ"ח לברר איתו פרט זה. או שמא יש לומר שכיון שכבר גמר בדעתו לתת, מתנתו מתנה, אך שוב יש לומר שלכאורה מתנה זו בטעות ניתנה?
שאלה 2:
שני אחים היו יחד עם ילדיהם באבות ובנים וכדו'. לכל ילד מחמשת האחים הבנים של אח אחד, ניתן במתנה-כדור. לאח השני (החברותא שלי) שתי בנות, הן לא קיבלו כדור. האב ביקש מאחיו שיארגן לו כדור אחד מאחד מבניו (מתוך מחשבה ארבעה כדורים למשפחה אחת נאה ויאה). האח היקר והאיכפתי נאות לבקשה וביקש מאחד מבניו לתת כדור, וכך נעשה.
כעבור מס' דק', יצאו לרחוב, כנראה הכדור היה נראה מיוחד, אחד מהולכי הרגל שם חמד את הכדור וביקש לקנותו. אף החברותא נאות למוכרו תמורת 30 ₪. כשראה האב (בעל חמשת הבנים) את המעשה, נורא כעס ספק נפגע וביקש על אתר את הכסף אל ידו. "לא לכך נתכוונתי" טען.
שאלות:
האם החברותא עבר על לא תחמוד או לא תתאוה (כמדומני) בכך שביקש כדור לבננותיו?
האם ההוא ברחוב עבר אף הוא על הלאוין הנ"ל
אגב, מאחר ולקטן יש יד לקנות אך לא להקנות. כל עוד האב לא נתן לו מתנה גמורה, זה עדיין ברשותו של האב ובידו לעשות ככל העולה על רוחו. האם זה מוחלט?
מאחר והאח גמר בדעתו לתת לו את הכדור. לא יוכל לתבוע שוב את שהיה שלו. או שמא כל דעתו היתה ע"מ שיהיה שמח לבנותיו אך לא במחשבה שימכור. וא"כ זה יהיה כתנאי במכר. וכשבטל התנאי בטל המקח?