רוצה לידע כתב:מהו המקור בתנ''ך שיש עונש לאחר מיתה?
ידעתי שיש להביא מעונש כרת אבל הרי הרבה מן הראשונים (רס''ג אב''ע רשי תוס' ועי' אברבנאל סוף פר' שלח בקיבוץ השיטות) המפרשים כרת כעונש בעוה''ז קיצור החיים וכריתת הזרע,
וגם אם נפרש כרת כעונש לאחר מיתה עדיין אי''ז עונשי היסורים והשריפות באש המורגל בפי חז''ל בענין גיהנום
צופר הנעמתי כתב:וכמובן תפתה ערוך למהר"ם זכות
(לבעלי לב חלש מומץ לדלג ל"עדן ערוך" לר' דניאל אולמו - באותו ספר בעמ' 36 מעמודי האוצר).
אמסטרדם כתב:צופר הנעמתי כתב:וכמובן תפתה ערוך למהר"ם זכות
(לבעלי לב חלש מומץ לדלג ל"עדן ערוך" לר' דניאל אולמו - באותו ספר בעמ' 36 מעמודי האוצר).
עדיין לא קראתי, אבל:
1) האם שייך יסורים יותר גדולים - ר"ל - מלהיות בקדירה ע"ג האש [שחומה פי 60 מאש שלנו] למשך 12 חדשים?
2) מה אתה רוצה, שבעלי לבות החלשים יגלו את המציאות המר רק כאשר לא יוכלו לטכס עצות איך לנצל ממנה?...
(ובאמת, הרבה ספקות יש לי סביב ענין עונשי גהינם וכדומה ואתחיל בשאלה כוללת ונוקבת - לדעתי: למה אנשים רגילים [כמוני.. ולאפוקי מהחפץ חיים ז"ל ודומיו] לא פוחדים מגהינם לכה"פ כמו ממשפט הקשה ביותר שעל פני האדמה? למה יש כזה 'בטחון' אצלינו בענין זה? האם מאמר חז"ל שאאע"ה לא מניח לאדם מישראל שנימול שירד לגהינם הוא שמרגיע אותנו (ביודעין ובלא יודעין)? אז, האם דברי חז"ל אלו אכן מתפרשים כפשוטו, ואילו מאמר חז"ל שכל הכועס כל מיני גהינם שולטין בו, לדוגמא, הוא רק במי שאינו נימול [...]?).
יאיר כתב:רוצה לידע כתב:מהו המקור בתנ''ך שיש עונש לאחר מיתה?
ידעתי שיש להביא מעונש כרת אבל הרי הרבה מן הראשונים (רס''ג אב''ע רשי תוס' ועי' אברבנאל סוף פר' שלח בקיבוץ השיטות) המפרשים כרת כעונש בעוה''ז קיצור החיים וכריתת הזרע,
וגם אם נפרש כרת כעונש לאחר מיתה עדיין אי''ז עונשי היסורים והשריפות באש המורגל בפי חז''ל בענין גיהנום
יותר גרוע מאש.."וְֽהָיְתָה֩ נֶ֨פֶשׁ אֲדֹנִ֜י צְרוּרָ֣ה בִּצְר֣וֹר הַחַיִּ֗ים אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ אֹיְבֶ֙יךָ֙ יְקַלְּעֶ֔נָּה בְּת֖וֹךְ כַּ֥ף הַקָּֽלַע" (שמואלא כה כט)
כך אמרה אביגיל לדוד על בעלה נבל אחרי שכבר מת.
א"כ הכא נמי נימא הכי שאין השכר והעונש יסוד כיון שאפשר לדת להתקיים בלעדיו?אך א"א לי בשום אופן להאמין שיהי' גאולתנו אחד מעיקרי הדת ושאם יפול היסוד תפול החומה חלילה ושנאמר אלו היו ח"ו חטאינו גורמים שיגרש אותנו גירוש עולם וכדס"ל לר"ע סנהדרין ק"י ע"ב בעשרת השבטים שהם נדחים לעולם המפני זה רשאים הם לפרוק עול מלכות השמים או לשנות קוצו של יו"ד אפי' מדברי רבנן חלילה אנחנו לא נעבוד ה' לאכול פרי הארץ ולשבוע מטובה לעשות רצונך אלקי פצתי ועכ"פ ועל כל אופן עבדי ד' אנחנו יעשה עמנו כרצונו וחפצו ואין זה עיקר ולא יסוד לבנות עליו שום בנין אך כיון שעיקר יסוד
קושיא של הבל. צא ולמד מצדוק ובייתוס.איש בער כתב:שח לי אחד מדוע שנמנה שכר ועונש לאחד מעיקרי הדת, הלוא גם אם לא יעניש וישכיר מחויבים לעשות רצונו כי אנו עבדיו ובניו, וכפי שכתב החת"ס (שו"ת יו"ד סי' שנו) לענין גאולה וביאת המשיח, וזה לשונו :א"כ הכא נמי נימא הכי שאין השכר והעונש יסוד כיון שאפשר לדת להתקיים בלעדיו?אך א"א לי בשום אופן להאמין שיהי' גאולתנו אחד מעיקרי הדת ושאם יפול היסוד תפול החומה חלילה ושנאמר אלו היו ח"ו חטאינו גורמים שיגרש אותנו גירוש עולם וכדס"ל לר"ע סנהדרין ק"י ע"ב בעשרת השבטים שהם נדחים לעולם המפני זה רשאים הם לפרוק עול מלכות השמים או לשנות קוצו של יו"ד אפי' מדברי רבנן חלילה אנחנו לא נעבוד ה' לאכול פרי הארץ ולשבוע מטובה לעשות רצונך אלקי פצתי ועכ"פ ועל כל אופן עבדי ד' אנחנו יעשה עמנו כרצונו וחפצו ואין זה עיקר ולא יסוד לבנות עליו שום בנין אך כיון שעיקר יסוד
אבן זועקת כתב:קושיא של הבל. צא ולמד מצדוק ובייתוס.
אוצר החכמה כתב:למה לא הבין. כוונתו לומר תא חזי כשכפרו בשכר ועונש פרקו את עול התורה והמצוות הראוי ולא נתקיים בהם דברי החת"ס שהבאת. וא"כ הוא ראייה ששכר ועונש כן נופל בהגדרה של החת"ס לעיקר.
אם נפשך לומר. אכן המחלל שבת בפרהסיא דינו כמומר לכל התורה.מצליח כתב:אוצר החכמה כתב:למה לא הבין. כוונתו לומר תא חזי כשכפרו בשכר ועונש פרקו את עול התורה והמצוות הראוי ולא נתקיים בהם דברי החת"ס שהבאת. וא"כ הוא ראייה ששכר ועונש כן נופל בהגדרה של החת"ס לעיקר.
לדברך היה צריך גם 'שבת' להיות מהעיקרים, היות שרוב אנשי אמעריקא נפלו מיהדותם בגין שהתחילו לחלל שבת.
הכפירה בשכר ועונש גרמה להם לכפור בכל התורה שבע"פ ולא להיפך. עיין אדר"נ.איש בער כתב:וכי משום שכפרו צדוק ובייתוס לא נתקיימה בם תו"מ כראוי?!?
אכן לא נתקיימה בם תו"מ כראוי, וגם כפרו בשכו"ע, אבל שניהם מאותה סיבה - שכפרו בתורה שבע"פ.
צופר הנעמתי כתב:וכמובן תפתה ערוך למהר"ם זכות
(לבעלי לב חלש מומץ לדלג ל"עדן ערוך" לר' דניאל אולמו - באותו ספר בעמ' 36 מעמודי האוצר).
רוצה לידע כתב:מהו המקור בתנ''ך שיש עונש לאחר מיתה?
ידעתי שיש להביא מעונש כרת אבל הרי הרבה מן הראשונים (רס''ג אב''ע רשי תוס' ועי' אברבנאל סוף פר' שלח בקיבוץ השיטות) המפרשים כרת כעונש בעוה''ז קיצור החיים וכריתת הזרע,
וגם אם נפרש כרת כעונש לאחר מיתה עדיין אי''ז עונשי היסורים והשריפות באש המורגל בפי חז''ל בענין גיהנום
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 116 אורחים