הנשיאים - הקריבו או רק התנדבו?

[מאת הלוי]

פשוטו של מקרא שהנשיאים עצמם הקריבו את קרבנם. האם יש במפרשים שהם רק התנדבו ואהרן ובניו הם אלו שהקריבו?
אשמח להפנייה למי שדן בזה.
תודה.

[דרומי]

פשוט שפשש"מ הוא שלא הנשיאים הם שהקריבו אלא רק התנדבו.

וראיתי כן מפורש באיזה ספר, עליי לחפש היכן.

אך כאמור זה דבר פשוט שאינו צריך ראיות מיוחדות.

[מאת הלוי]

פשוט שפשש"מ הוא שלא הנשיאים הם שהקריבו אלא רק התנדבו.

וראיתי כן מפורש באיזה ספר, עליי לחפש היכן.

אך כאמור זה דבר פשוט שאינו צריך ראיות מיוחדות.

לשון הקרבה כתוב במפורש ביחס לנשיאים כך שפשש"מ המילולי הוא שהם עשו את כל העבודות. לגבי חיוב קרבן יחיד כתוב והביא את חטאתו לא כתוב והקריב כי הוא רק מביא והכהן מקריב בעבורו. עכ"פ אשמח אם תמצא את המקור.
תודה.

[הוה אמינא]

ההנחה שהקרבה כולל את העבודות, זה לא פשוטו.
זה עומק נסתר.
הקרבה בפשוטו זה משהו שהיה מרוחק ונטלו אותו ביד, והקריבוהו אל נקודת היעד.
הא ותו לא מידי.

בכל מקום שכתוב בפסוק לשון "הקרבה" בקרבנות, הפשוטו של מקרא הוא שהיה רחוק וקירבוהו.
בכלל לא כלול בזה לא שחיטה, ולא קבלה ולא הולכה ולא זריקה ולא הקטרת אימורים. מה הקשר בין השורש ק.ר.ב לבין הקטרה או הולכה וכו' וכו'.
פשוש"מ זה פשוטו כמשמעו של המילה, מה שכל טיפש חושב במושכל הראשון.
כל היתר זה כבר רובדים עמוקים, שתלויים בחז"ל או במפרשים, ועל זה איננו דנים כעת.

יש לחפש איפה המפרשים העוסקים בפשוש"מ דנים האם, ואם כן - ואיך ולמה - נכלל במילה הקרבה, גם עבודות כהונה.
לענ"ד איפה שכתוב וישחט... ואת הדם זרקו... וכו' וכו', זה ממש העלאת הקרבן לריח ניחוח. ואיפה שלא כתוב, זה לא כולל.

בקרבנות הנשיאים לא כתוב שהנשיאים שחטו וקבלו הדם והוליכו וזרקו והקטירו, מוכח להדיא ע"פ פשוש"מ, שהם לא עשו אף אחת מהעבודות הנ"ל.

אולי אם כתוב על קרבן כלשהו לשון בפסוק שהקריבוהו "על המזבח", א"א טכנית לקרב לתוככי המזבח ועליו למערכה קרבן בלתי שחוט, ואז שם ורק שם יהיה הפשט במילה הקרבה על המזבח, שנעשו העבודות גם כן.
מה שלא כתוב בקרבנות הנשיאים.
ולכן לא מובן השאלה.

[דרומי]

באוה"ח תחילת פ' בהעלותך הביא דברי המדרש הידועים שהקב"ה הוצרך לפייס את אהרן ע"ז שחלשה דעתו שלא השתתף בחנוכת הנשיאים, ולכן ניחמו בהדלקת הנרות, "בהעלותך את הנרות" -

והקשה האוה"ח:

"למה לא הניח דעתו בכל הקרבנות שהוא מקריב: תמידין ומוספין והקטורת.

גם בהקרבת החנוכה עצמה של כל הנשיאים - הרי הוא המקריב".

הרי שפשיטא ליה שאהרן הוא שהקריב בפועל את קרבנות הנשיאים.

[עזריאל ברגר]

זיל קרי בי רב, כמה פעמים בפרשיות הקרבנות כתוב על המחויב בקרבן הלשון "והקריב" וכיו"ב...

[מיללער]

ההנחה שהקרבה כולל את העבודות, זה לא פשוטו.
זה עומק נסתר.
הקרבה בפשוטו זה משהו שהיה מרוחק ונטלו אותו ביד, והקריבוהו אל נקודת היעד.
הא ותו לא מידי.

בכל מקום שכתוב בפסוק לשון "הקרבה" בקרבנות, הפשוטו של מקרא הוא שהיה רחוק וקירבוהו.

עי' בקונטרס גבורות שמונים להגרי"ע אות ו.