וגם בעת האוכל תהרהר בדברי תורה, ואחר מים אחרונים תקרא פרק אחד משנה או חצי פרק, כי אף על פי שאתה קורא מזמור אלהי"ם יחננו וגו', חצי פרק או פרק שלם הוא מעולה מאד, ולא להפסק יחשב בין מים אחרונים לברכה שכיון שצורך הסעודה הוא להוציא שלחן מדין שלחן שלא אמרו עליו דברי תורה לא הוי הפסק, דוגמא דטול בריך או גבל לתורא בברכת המוציא
משמע שלמרות ההרהור בד"ת כל הסעודה יש גם חובת קריאה, וכיון שלפני מים אחרונים אסור לקרוא, לכן מוכרח לעשות כן לאחר מים אחרונים וכיון שהוא מוכרח לכן אינו הפסק.
וצריך ביאור מה טעם אסור לקרוא לפני מים אחרונים?
האם יתכן לפרש שהוא בגלל מה שכתב הפרישה (סימן קע)?
האם כל זמן שלא נטל ידיו למים אחרונים נחשב שדעתו לאכול עוד?
להלן ציטוט מדברי הפרישה (והמג"א והעוה"ש כתבו עליו שנכלל באיסור זה גם ד"ת)
אין משיחין בסעודה. הטעם כדמפרש ואזיל משום סכנה דשמא יקדים קנה לושט, ונראה דאפילו בין תבשיל לתבשיל אין משיחין כל זמן שדעתו עוד לאכול, וראיה ממה שכתוב בסימן קע"ד וקע"ה לענין ברכת היין וברכת הטוב והמטיב שאין אחד פוטר את חבירו עד שיאמר סברי מרנן ויעשה שחביריו יפנו בית בליעתן מאכילה, מחשש שמא אחד מהן יעבור ויאכל ויענה אמן ויבוא לידי סכנה וחמירא סכנתא, לכן חששו בכל ענין