י. החובר עצמו שאחז בידו כלום, או שעשה מעשה עם דיבורו, אפילו הראה באצבעו--הרי זה לוקה, שנאמר "לא יימצא בך . . . וחובר, חבר" (דברים יח,י-יא).
יא. אבל אם אמר דברים בלבד, ולא הניד לא אצבע ולא ראש, ולא היה בידו כלום, וכן אדם שאמר עליו החובר אותן הקולות, והוא יושב לפניו ומדמה שיש לו בזה הנאה--מכין אותו מכת מרדות, מפני שנשתתף בסכלות החובר.
וצ"ב אמאי אחיזת דבר הוי מעשה בלי שום הזזה. וראה פרישה סי' קע"ט ס"ק ט"ו.