ואל משה אמר עלה כו' (שמות כד, א) לפי' הרמב"ן ז"ל נועדו בחמישי לשמוע הדברים מפי ה', ואח"כ כששמעו קול השופר ואת ההר עשן וגו' אמרו דבר אתה עמנו וגו' (שמות כ' ט"ו) ויאמר משה להם אל תיראו וגו' וישמעו אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה, ושאר עשרת הדברות שמעו את קול ה', אבל לא השיגו ביאור ענינו אלא על ידי משה וזהו דכתיב משה ידבר והאלקים יעננו בקול (שם י"ט י"ט) וכמו שפירש רש"י שם ואמר עשרת הדברים ירד משה, ואז אמרו לו הן הראנו ה' וגו' (דברים ה, כא) כי חשבו כי ישמעו גם בשאר המצות את קול ה', ואמר ה' היטיבו כל אשר דברו וגו', כי כן היה מחשנה לפניו יתברך. ובאותו יום שב משה אל הערפל ואמר לו ה' כה תאמר וגו' אתם ראיתם וגו' עד לא ישבו בארצכם ונצטוה לכתוב את הדברים האלה בספר, ולכרות אתם ברית, ובהזאת דמים, הכל כמו שעשה, ומשה קרא לפניהם את ספר הברית בששי ובנה מזבח בשביעי, ובאותו יום שב אל ההר והיה שם ארבעים יום
ואני שמעתי ולא אבין.
א) האם החזון איש נוקט שמעמד עשרת הדברות היה בחמישי, כלומר בה' סיוון, או שאיני מבין נכון את הדברים.
ב) החזון איש נוקט שקריאת ספר הברית היתה יום לאחר מעמד עשרת הדברות, כלומר בששי. ובניית המזבח היתה בשביעי. ואילו אני רואה ברמב"ן לפו"ר שהכתיבה היתה ביום מתן תורה. וביום שלאחריה קרא את הספר, ובנה את המזבח, ועלה אל ה'. הכל באותו יום (ואעתיק את לשון הרמב"ן בהודעה הבאה).
ולא עיינתי בדברים, כי הסתירות ריפו את ידיי וחוששני שחסר לי משהו בסיסי כאן בעניין. ואודה למי שיעזרני ושכמ"ה.