הודעהעל ידי HaimL » א' מאי 21, 2023 1:50 pm
מלשון הרמב"ם ז"ל, פרק ב מהלכות שבועות, הלכה ד,
---
אמר אלה או ארור או שבועה ולא הזכיר שם ולא כינוי הרי זה אסור בדבר שנשבע עליו, אבל אינו לוקה ולא מביא קרבן אם עבר על שבועתו עד שיהיה בה שם מן השמות המיוחדים או כינוי מן הכינויין כמו שבארנו.
---
חזינן דליכא לאו דבל יחל בלי הזכרת שם או כינוי, רק איתיה בלא יחל דברו מדרבנן. ואם הוא לשעבר, כגון אכלתי או לא אכלתי, ליכא אפילו בל יחל מדרבנן, רק אסור להוציא מפיו דבר שקר, ופשיטא דאין אדם יכול לשקר בינו לבין עצמו.